ניקולאי סליצ'נקו

ניקולאי סליצ'נקו
Николай Алексеевич Сличенко
לידה	27 בדצמבר 1934; בלגורוד, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
פטירה	2 ביולי 2021 (בגיל 86); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות טרויקורובסקויה
שם לידה	Николай Алексеевич Сличенко
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1951
מקום לימודים	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1987); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1975); עיטור הידידות (רוסיה) (2014); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1968); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2020); פרס ממשל רוסיה הפדרלית (2013); עיטור הידידות בין העמים (1984); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2004); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (1994); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2009); אמן העם של ברית המועצות (1981); Government Prize in Culture ;
	http://www.slichenko.ru/
	פרופיל ב-IMDb

ניקולאי אלכסייביץ' סליצ'נקו (ברוסית: Николай Алексеевич Сличенко;‏ 27 בדצמבר 1934 – 2 ביולי 2021) היה שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, במאי תיאטרון וזמר סובייטי ורוסי. היחיד ממוצא צועני שהוענק לו התואר אמן העם של ברית המועצות (1981). חתן פרס ברית המועצות (1987)^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי סליצ'נקו נולד ב-27 בדצמבר 1934, ליד בלגורוד במשפחת צוענים. חלק מילדותו נפלה על מלחמת העולם השנייה. במלחמה איבד ניקולאי קרובי משפחה רבים, כילד אביו נורה לנגד עיניו ב-1942.

לאחר המלחמה, המשפחה התיישבה בחווה קולקטיבית צוענית במחוז וורונז', אז שמע ניקולאי על קיומו של תיאטרון צועני במוסקבה.

בשנת 1951, ניקולאי התקבל אל התיאטרון "רומן", שבו הוא עבד עם שחקנים מובילים של התיאטרון. כיכב במספר סרטים, כולל הסרט "חתונה במלינובקה" (1967).

בשנת 1977 הוא הפך למנהל אמנותי של תיאטרון הצוענים "רומן" (אנ'), התיאטרון הצועני המקצועי היחידי בעולם^[2].

בתיאטרון, בקולנוע ועל הבמה סליצ'נקו ביצע שירים צוענים, שירי פופ ורומנסים ישנים.

נפטר ב-2 ביולי 2021.