סיל הפליסיידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוקי סיל הפאליסיידס מתנשאים מעל נהר ההדסון
מיקום הסיל באגן ניוארק

סיל הפליסיידס הוא סילמחדר פלוטוני שנוצר בטריאס לפני 200 מיליון שנים, שצוקיו מהווים כ-30 ק"מ מהפליסיידסאנגלית: Palisades, גדר יתדות)[1] – הגדה המערבית של נהר ההדסון בתחום ניו יורק וניו ג'רזי. מיקומו של הסיל ונגישותו הפנו אליו תשומת לב רבה והפכו אותו ליעד מועדף על גאולוגים, חובבי טבע ומטפסי הרים.

רקע גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף הטריאס החלה התפרקותה של יבשת-העל פנגיאה. האזור המצוי כיום במזרח אמריקה הצפונית החל להיפרד מצפון-מערב אפריקה, ובפער נוצר האוקיינוס האטלנטי. מאגמה – שנוצרה בתהליך של שחרור לחץ – חדרה בין שכבות אבן חול וארקוזה והתגבשה.

ממחקרים סטרטיגרפיים עולה כי החדירה התרחשה בעומק של 3-5 ק"מ מתחת לפני השטח. המחדר מצוי בתחום אגן ניוארק – אגן השקעה שנוצר בתוך העתק כ-20 מיליון שנים לפני היווצרות הסיל. מרבית סלעי המשקע נסחפו וחשפו את הסיל.

עוביו הממוצע של הסיל כיום הוא 300 מטרים, 100 מהם מעל גובה פני הים. נטיית הסיל עומדת על שיפוע של 10-15 מעלות לכיוון מערב.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הסיל הוא זה של דיאבז,[2] אם כי הרכבו המינרלוגי אינו אחיד לכל עוביו. הסיל מכיל מינרלים רבים, בעיקר פלגיוקלז, כמה סוגים של פירוקסן, אוליבין וכמויות קטנות של ביוטיט, טיטניט, זירקון ותחמוצות. חוסר האחידות בהרכב נובע בין היתר מגיבוש מפריט, שחל בעיקר במרכז המחדר ופחות בשוליו העליונים והתחתונים.

שקף המראה נוכחות גבוהה של אוליבין בגבישים בהירים ומעוגלים

אחד הפרטים המעניינים ביותר בסיל הוא שכבת המגע התחתונה של הסיל שעובייה 10 מטרים והיא עשירה באוליבין: ריכוז של 28% לעומת 0-2% בשאר הסיל. שכבה זו עוררה קושי בקביעת ההיסטוריה של הסיל:

  • המחקרים הראשונים הסיקו כי הסיל הוא תוצאה של הזרקת מאגמה יחידה. המגוון המינרלוגי יוחס להפרדה פשוטה של מרכיבי התמיסה המגמטית.
  • המודל הבא הציג מידע גאוכימי מלא של הסלע וקבע כי היו לפחות שתי הזרקות מאגמה נפרדות: הזרקת מאגמה עתירת אוליבין ולאחריה הזרקה של בזלת תולאיטית.
  • ההשערה השלישית הציעה לפחות שלושה אירועי הזרקה, כנראה ארבעה, כאשר המאגמה עתירת האוליבין הוזרקה באירוע האחרון. השערה זו נובעת גם מניתוח כימי של הסיל בכללותו.

כל אחת מההשערות הללו תמכה ברעיון ההפרדה כתהליך העיקרי, ולכן גם במקור יחיד של מאגמה.

  • ההשערה האחרונה מציעה כי האוליבין בשכבה התחתונה לא יכול היה להימצא בשיווי משקל עם יתרת הסיל – מצב המצביע על יותר ממקור אחד למאגמה. השערה זו נתמכת ביישום הנובע מחוק שימור החומר המחשב זרימת מסה, ומוסיפה כי לזרימה צדית בתוך הסיל בעודו מותך תפקיד חשוב בתהליכי ההפרדה והגיבוש המפריט.

אין עדיין מסקנות חד-משמעיות המסכמות את תהליכי ההיווצרות של הסיל, והמחקר נמשך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://3dparks.wr.usgs.gov/nyc/parks/loc39.htm
  2. ^ סלע בעל גבישים בינוניים הדומה בהרכבו לגברו