מאגמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחומר סלעי מותך. אם התכוונתם לפירושים נוספים למילה "מגמה", ראו מגמה (פירושונים).
מאגמה היא חומר סלעי מותך בעל טמפרטורה גבוהה מאוד הנמצא מתחת לקרום כדור הארץ. לאחר שהמאגמה פורצת אל פני השטח, היא נקראת לבה. המאגמה חודרת לתחום המעטפת העליונה ויוצרת כיס מאגמטי, היוצר לחץ רב על הקרום בגלל הטמפרטורות הגבוהות מאוד. כאשר נוצר סדק בקרום, המאגמה עולה דרכו תוך כדי המסת הסלע הקרוב והתמרת הסלע הרחוק יותר.
הצורות השונות שבהן הסלע המאגמתי חודר ומתגבש, נקראות בשמות שונים:
- סיל - שכבה אופקית.
- דייק - שכבה אנכית שאינה מגיעה לפני הקרקע (ייתכן ובשלב יותר מאוחר, הדייק ייחשף על ידי פעולות בלייה טבעית, אך לא בכוחות עצמו).
- צינור הזנה - שכבה אופקית המגיעה לפני הקרקע ו"מזינה" התפרצות וולקנית.
- שפך - לבה שאינה מתפרצת, אלא זורמת על פני הקרקע.
- בתולית - גוש מאגמטי המתקשה בעומק האדמה.
- לקולית - גוש מאגמטי בצורת פטריה הנוצר כשהמאגמה מפעילה לחץ על השכבות מעליה וגורמת להן להתקמר.
כאשר המאגמה מתגבשת לכדי סלע מוצק לפני הגיעה אל פני הקרקע, הסלעים הנוצרים נקראים "סלעים פלוטוניים" (סלעי תהום), על שם פלוטו אל השאול.
בשל תהליך ההתקררות האיטי שבו נוצרים סלעים פלוטוניים, הם נוטים להכיל גבישים גדולים בעלי גוונים שונים. דוגמה לסלע פלוטוני הוא גרניט.
כאשר המאגמה מגיעה לפני השטח (והופכת ללבה) הסלעים הנוצרים נקראים סלעים וולקניים (סלעי פרץ), על שם וולקן אל האש. דוגמה לסלע וולקני הוא סלע הבזלת.
הפרשי החום הגבוהים גורמים להתקררות מהירה, על פני כמה ימים, היוצרת סלעים בעלי גוון כהה אחיד, ללא גבישים הנראים לעין.
כאשר המאגמה מכילה מים, הלחץ הגבוה יוצר התפרצות געשית אלימה, המעיפה את הלבה לאוויר, וגורמת להתגבשותה תוך שניות אחדות.
הסלעים הנוצרים בצורה זו נקראים "סלעים פירוקלסטיים", ונוטים להיות נקבוביים וקלים מסלעים וולקניים אחרים. דוגמה לסלע כזה הוא סלע הפומיס.
כאשר כיס מאגמטי מתרוקן, משקל הסלעים מעליו גורם לו לקרוס. תופעה זו היא היוצרת את לוע הר הגעש.
