סנסלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישויות מדיניות רומניות במאה ה9-13, לפי ספרו של אובידיו דרימבה תולדות התרבות והציוויליזציה הרומנית 1987 ע' 404 ‏[1]

סנסלאו או סנסלאב (מאה ה-13) היה שליט (וויווד) רומני (ולאכי) שמלך במונטניה (ולאכיה) ( הקרויה גם "טרנסאלפינה" Transalpina ) המרכזית והדרומית, בחלקים ההרריים בין הנהרות ארג'ש ודמבוביצה. ‏[2] ייתכן כי היה בנו של מנהיג בשם מילשב ושהשם סנסלאו או סנבלס הם זהים עם סטניסלב. בירתו המשוערת הייתה בארג'ש. שמו מוזכר בדיפלומת האבירים של יוחנן הקדוש (היואניטים או הטמפלרים) שהוצאה ב-2 ביולי 1247 על ידי מלך הונגריה, בלה הרביעי (1235-1270). דיפלומה זו מבטיחה לאבירים הנ"ל את השליטה בבאנאט של סברין (אולטניה) ובאזור שנקרא אז קומניה. האבירים קיבלו גם שטחים ממזרח לנהר אולט אבל שלא כללו את הישות המדינית של סנסלאו. ‏[3] לפי ההיסטוריון הרומני יואן אורל פופ סנסלאו היה בפועל עצמאי ביחס למלך הונגריה. לפי ההיסטוריון ההונגרי אישטוואן ואשארי תוארו מצביע על כך שהיה אחראי על יחידה טריטוריאלית תחת חסות המלך. הדיפלומה מתייחסת גם לישויות טריטוריאליות - "קנזאטים" של יואן, פרקש והוויווד ליטובוי. למרות שהשמות סנסלאו וליטובוי הם ממקור סלבי, הדיפלומה מציינת שהם היו "אולאטי" או ולאכים, כלומר רומנים. באותה התקופה המישור לאורך הדנובה אוכלס על ידי קומנים ומונגולים (טטרים). החל משנת 1270-1272 , אחרי מותו של סנסלאו, לדעת חוקרים אחדים, ליטובוי הרחיב את שליטתו גם בשטחי מונטניה, מזרחה מהאולט. אחרים סבורים שצאצאי סנסלאו הגשימו את האחדות הפוליטית של ולאכיה (מונטניה), שהפכה לסופית בימיו של בסראב הראשון. מחקרים ארכאולוגיים של נ. קונסטנטינסקו תומכים גם הם בכך שהבירה הנסיכותית הראשונה של הארץ הייתה בארג'ש ולא מערבה מהנהר אולט. ההיסטוריון ניאגו ג'ובארה סבור שהדמויות של מישלב וסנסלאו היו זהות.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיפדיה הרומנית והאנגלית
  • Georgescu, Vlad (Author) – Calinescu, Matei (Editor) – Bley-Vroman, Alexandra (Translator): The Romanians – A History; Ohio State University Press, 1991, Columbus; ISBN 0-8142-0511-9

(ולאד ג'ורג'סקו ומתיי קלינס'קו (עורכים), תרגום: אלכסנדרה בליי-ורומן - "הרומנים -היסטוריה", הוצאת אוניברסיטת אוהיו,קולומבוס 1991 )

  • Pop, Ioan Aurel: Romanians and Romania: A Brief History; Columbia University Press, 1999, New York; ISBN 0-88033-440-1

(יון אורל פופ - הרומנים ורופמניה: תקציר היסטוריה , הוצאת אוניברסיטת קולומביה ניו יורק, 1999)

  • Treptow, Kurt W. - Popa, Marcel: Historical Dictionary of Romania (part ‘Historical Chronology’); Scarecrow Press, Inc., 1996, Lanham&Folkestone; ISBN 0-8108-3179-1

(קורט טרפטוו ומרצ'ל פופה - ליקסיקון היסטורי של רומניה, החלק "כרונולוגיה היסטורית", הוצאת סקרקראו, לנהם &פוקסטון, 1996)

  • Vásáry, István: Cumans and Tatars: Oriental Military in the Pre-Ottoman Balkans, 1185-1365; Cambridge University Press, 2005, Cambridge; ISBN 0-521-83756-1

(אישטוואן ואשארי - קומנים וטטרים:צבאות מזרחים בבלקנים הטרום-עות'מאנים, 1185-1365 , הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2005)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ovidiu Drimba - Istoria culturii şi civilizaţiei româneşti, Editura Ştiinţifică şi Pedagogică, Bucureşti, 1987, vol.2, pag.404
  2. ^ ו.ג'ורג'סקו- 1991
  3. ^ ואשארי- 2005