סעד (משפטים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סעד (remedy או relief) הוא סיוע שמגיש בית משפט לבעל דין, בדרך כלל בהקשר של המשפט האזרחי.

קיימים סוגים רבים ושונים של סעדים. הנפוץ והמוכר שבהם הוא סעד מוניטרי, קרי פיצויים (כספיים). בית המשפט יכול להגיש, לדוגמה, גם:

סעדים זמניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעד זמני, הוא סעד לטובת בעל דין, אשר ניתן לפני פסק הדין, ולעתים אף לפני הגשת התביעה, כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין, אם יינתן, בסופו של דבר, לטובתו. כל סעד יכול להינתן כסעד זמני, אולם נהוג לתת סעדים מסוימים בנסיבות אופייניות, כגון סעד זמני לתפיסת נכסים וכינוס נכסים, המכונה צו אנטון פילר, שנועד לאפשר תפיסה של ראיות ההכרחיות לבירור ההליך, כדי למנוע את שיבושן או השמדתן.

סעד זמני מוגדר בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

Cquote2.svg

"סעד זמני" - סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט ייתן, בנסיבות העניין, לפי הוראות פרק כ"ח;"

Cquote3.svg

כדי להגן על הצד שנגדו ניתן סעד זמני, מטבע הדברים, לפני שבית המשפט הכריע לגופו של עניין במחלוקת שלפניו, נקבעו מנגנוני הגנה שונים בחוק ובפסיקה. העיקריים שבאלה הם מבחנים למתן הסעד ודרישה להפקדת התחייבות עצמית וערבות מצד המבקש.

בית המשפט רשאי לתת כל סעד צודק בנסיבות העניין. הסעדים הבאים מוכרים בחוק או בפסיקה כסעדים זמניים:

  • עיקול זמני.
  • צו מרווה: צו להגבלת שימוש בנכס.
  • צו אנטון פילר: צו לתפיסה וכינוס נכסים זמני.
  • צו איסור יציאה מן הארץ.
  • צו למינוי כונס נכסים לניהול רכוש או צו לכינוס נכסים זמני.
  • צו מניעה זמני.
  • צו חוסם: צו המפסיק הליכים ומונע הגשת תביעה במדינה זרה.
סעד זמני במעמד צד אחד 

סעדים זמניים נידונים בדרך כלל במעמד הצדדים, אולם במקרים מסוימים יתן בית המשפט סעד זמני לאחר דיון במעמד צד אחד, ובמקרים מסוימים עד 7 ימים לפני שהוגשה תביעה באותו עניין. במקרים אלה מבקש הסעד מציג את טענותיו בפני בית המשפט, והוא יכול לקבל את הסעד מבלי שלצד שכנגד תהיה הזדמנות מוקדמת להעלות טענות כנגדו. בשל הפגיעה הכרוכה במי שניתן נגדו סעד מבלי שהייתה לו הזדמנות לטעון נגדו, נזהר בית המשפט בפסיקת סעדים במעמד צד אחד. כמו כן, ככלל, בקשה במעמד צד אחד כרוכה בהפקדת ערבון.

הסעדים הבאים נידונים בדרך כלל במעמד צד אחד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דודי שוורץ "סעדים זמניים – קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי" מחקרי משפט יג 441 (1996).
  • יואל פרייליך סעדים זמניים ומיידיים במשפט העסקי (2013).
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  • ברק מדינה "תביעה לסעד הצהרתי - האומנם 'הליך סרק'?" משפטים כ"ד 605 (1996).