סרחניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסרחניים
סרחן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פשפשאים
תת־סדרה: פשפשים
משפחה: סרחניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cydnidae

הסַּרְחָנִיִּים היא משפחה בעלת תפוצה עולמית של פשפשים, המונה כ-750 מינים ב-120 סוגים, בישראל ידועים 33 מינים. בדומה לרבים מהפשפשים הסרחניים בעלי בלוטות ריח מפותחות, אשר משמשות בין השאר להגנה. בזמן תקופת ההזדווגות, מינים אחדים כגון הסרחן שחור-כנף נמשכים בהמוניהם למקורות תאורה וריכוזם הגדול מפיץ ריח שאינו נעים, ומכאן נגזר שמם בעברית.

גודל המינים נע בין 1.5 ל-16 מ"מ, גופם שחור, חום או אדום, לעתים עם עיטורים לבנים או ברק מתכתי. המחוש בעל 4 או 5 פרקים אשר בזמן מנוחה מכונסים מתחת לגוף. רבים מהמינים מעבירים את חייהם מתחת לקרקע וניזונים מחלקי צמח תת-קרקעיים כגון שורשים, לשם כך הם מצוידים ברגלי חפירה בעלות זיפים קשים. עם זאת קיימים מינים כגון אלו השייכים לשבט Sehirini אשר ניזונים מחלקי צמח עיליים. בתת-המשפחה Garsauriinae מינים ניזונים ומתגוררים תחת קליפות עצים, בתת-המשפחה Amnestinae קיימת סימביוזה עם נמלים. כמה מהמינים השייכים לתת-המשפחה Cydninae ניזונים מזרעים.

הסרחניים הם משפחה עתיקה יחסית ועדויות במאובנים ניתן למצוא עוד ממתור היורה המאוחר‏[1], אך הפכו נפוצים יותר רק בתור הקרטיקון בעקבות שינויים פאוניסטים[2]. מבין מאובני הפשפשים הסרחניים נפוצים במיוחד בתקופת הפלאוגן והם מאובני הפשפשים הנפוצים ביותר במקבצי פצלים מתור השלישון, אך כמעט שאינם מופיעים בתוך ענברים[3].

מינים בולטים בישראל (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yao, et.al., 2007: The first fossil Cydnidae Hemiptera Pentatomoidea from the Late Mesozoic of China. אתר fossilinsects
  2. ^ History of Insects עמוד 152
  3. ^ Thomas, Donald B., 1994ץ Fossil Cydnidae (Heteroptera) in the Dominican Amber אתר jstor

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרחניים בוויקישיתוף