סימביוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימביוזה הדדית בין השושנון החי בין זרועות הציד של שושנות ים טרופיות. הדג הטריטוריאלי מגן על שושנת הים מפני דגים המסוגלים לאכול אותה, ובתורו זוכה להגנה מפני טורפיו בין זרועות הציד הצורבות של השושנה.

סימְבְּיוֹזָה (symbiosis, מיוונית - לחיות ביחד), היא סוג של יחסי גומלין בין מיני אורגניזמים שונים בהם מינים שונים נמצאים בצמידות, חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני. סימביוזה קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.

לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית, החלופה עברית למילה סימביוזה היא צַוְתָּאוּת (בלי ניקוד: צוותאות)‏‏‏[1].

סוגים שונים של סימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה סוגי יחסי גומלין העשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות פיזית:

  • מוטואליזם (הדדיות): כששני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
  • קומנסליזם: כשאחד המינים מפיק תועלת מן הצמידות בעוד האחר אינו ניזוק (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום בו יש שפע אור ומים).
  • פרזיטיזם (טפילות): כשאחד המינים מפיק תועלת מן הסימביוזה בעוד האחר ניזוק ממנה (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום בו יש תחרות על האור בין צמחים שונים).

מוטואליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנפית הבקר אוכלת טפילים מצמר כבשים

המוּטוּאליזם (בעברית: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה למוטואליזם היא דג הנקאי אשר מנקה את דגי השונית מטפיליהם; דגי השונית זוכים להפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן החזזית והמיקוריזה.

אנדוסימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדוסימביוזה היא סוג של מוטואליזם בו אחד המינים חי בתוך אחר. תאוריה זו מסבירה תאוריות אבולוציוניות המנסות להבין כיצד נוצרו תאים בעלי אברונים. תאורית האנדוסימביוזה טוענת שהכלורופלסט והמיטוכונדריון שהם אברונים בתא, נבלעו בעבר על ידי תאים גדולים והחלו לבצע אנדוסימביוזה עמם עד שפיתחו תלות במארחיהם.

קומנסליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומנסליזם (בעברית: סְמוּכָנוּת) הוא צורה של חיי צמידות המועילה לאחד בלי להזיק לאחר. בקוֹמֶנְסָליזם קיימים שני צדדים:

  • מפיק התועלת (קומנסָל או סְמוּכָן)
  • המארח של הקומנסל (פונדקאי), אשר לא מפיק תועלת מן השיתוף ולא ניזוק

הקומנסל נהנה מהפונדקאי ללא גרימת נזק. דוגמה לקומנסליזם היא אפיפיטים, צמח נפוץ בג'ונגלים. האפיפיטים הינם צמחים הגדלים על צמחים אחרים אך אינם מזיקים להם. אורח חייהם המיוחד מאפשר להם להגיע אל האור מבלי לגדול בקרקע, בעזרת שורשי אוויר מיוחדים הם קולטים את המים מהאוויר הלח שסביבם, ואת המלחים הם קולטים מאבק ומעפר המצטבר בחריצים שבקליפות העצים.

פרזיטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפָּרָזיטיזם (בעברית: טפילוּת) שני צדדים:

  • מפיק התועלת (טפיל),
  • המארח של הטפיל (פונדקאי), אשר ניזוק מניצולו של הטפיל.

הטפיל גורם נזק לפונדקאי כאשר הוא מנצל אותו. דוגמה לפרזיטיזם היא הפרעושים הנטפלים לכלבים וחיות אחרות; הפרעוש ניזון מדם החיה ומוצא מחסה בפרוותה, בעוד שאל החיה מוחדרים בזמן שאיבת הדם חיידקים מזיקים. דוגמה נוספת לכך היא שרשור. השרשור היא תולעת הנטפלת למעיים של יצורים חיים (כולל בני אדם) ניזונה מהמזון המגיע למעיים, ופולטת את צרכיה לתוך גוף הפונדקאי.

האבולוציה של הסמביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי האבולוציה מצאו עדויות לתהליכים התפתחותיים רבים שבהם טפילים אלימים הפכו לפחות אלימים ותהליכים שבהם טפילים הפכו לסמביונטים. עדויות לתהליכים הפוכים קיימות גם הן אך הן נדירות יותר. ההנחה היא שהתהליך המוביל מטפילות לסימביוזה נובע מזה שנזק למאחסן גורר בהרבה מקרים נזק לטפיל. דוגמה לטפיל שהופך לסמביונט: נגיף שמספק לתא הגנה נגד נגיפים אחרים המנסים להדביק את אותו התא. מערכת הגנה כזו נועדה במקור "להשאיר את כל השלל" בידי טפיל קטלני אחד. בשלב השני פרטים של הנגיף שהיו פחות אלימים (קטלו את התא לאט יותר או שלא קטלו אותו) התרבו טוב יותר בעזרת התא והתא המודבק בנגיף מתון נהנה מהגנה מנגיפים אלימים. בשלב השלישי החומר התורשתי של הנגיף השתלב בזה של התא, יכולת ההדבקה שלו התנוונה והגנים שלו התחילו להתרבות רק בריבוי הרגיל של התא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏