פלאוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלאוגן היא יחידת זמן גאולוגית בתור השלישון אשר בעידן הקנוזואיקון. היא התמשכה על פני 42 מיליוני שנים, מלפני 0.3 ± 65.5 מיליוני שנים ועד לפני 0.05 ± 23.03 מיליוני שנים.

בפלאוגן נמצאות התקופות: אוליגוקן, איאוקן ופליאוקן.

הפלואגן נודעת בכך שבמשך תקופה זו התפתחו היונקים מיצורים קטנים ופשוטים (בהשוואה) למגוון גדול של יצורים חיים בעלי מורכבות גדולה יותר, וזאת בעקבות ההכחדה ההמונית שסיימה את תור הקרטיקון. חלק מיונקים אלה התפתחו לאחר מכן לבעלי החיים הגדולים הנמצאים ביבשה, בעוד שחלק מהם הפכו ליונקים ימיים. בתקופה זו התפתחו גם הציפורים באופן משמעותי וקיבלו צורה דומה לצורה שיש להן כיום.

בתקופה זו הייתה גם תנועה מסוימת של היבשות. האקלים התקרר במידה מסוימת במשך הפלואגן, והימות שכיסו חלק מיבשת צפון אמריקה נסוגו בתחילת תקופה זו.