סרטן עכביש יפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסרטן עכביש יפני
Macrocheira kaempferi.jpg
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
תת־מערכה: סרטנאים
מחלקה: סרטנים עילאיים
סדרה: מעשירי רגל
תת־סדרה: קצרי בטן
על־משפחה: Majoidea
משפחה: עכוביתיים
סוג: סרטן עכביש יפני
מין: סרטן עכביש יפני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Macrocheira kaempferi
‏(טמינק, 1836)

סרטן עכביש יפני (שם מדעי: Macrocheira kaempferi) הוא פרוק הרגליים החי הגדול ביותר. לפרט שהגיע למלוא גודלו רגליים המתפרסות לרוחב של כארבעה מטרים (כל רגל באורך 1.815 מטר), גוף באורך של כ-37 סנטימטרים ומשקל של 16 עד 20 קילוגרם. בית הגידול הטבעי של הסרטן בקרקעית האוקיינוס השקט בעומק של 50 עד 300 מטרים בסביבות יפן, שם הוא ניזון מפגרים ומחסרי חוליות ימיים. מעריכים שתוחלת חייו מגיעה למאה שנים.

הסרטן נחשב מאובן חי. כיום ידוע רק מין אחד מסוג זה, אולם ישנם דיווחים על פרטים מאובנים ממינים נוספים השייכים לסוג.

מאפיינים פיזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Japanese spider crab.jpg

צבעו של הסרטן כתום עם כתמים לבנים על רגליו הדקות. בזכרים, זוג הגפיים הכוללים צבתות ארוכים יותר מהגפיים האחרות. זכר גדול יכול לפרוש את גפיו הארוכות לרוחב של כארבעה מטרים. דיווחים לא מאושרים טוענים לפרישת גפיים לרוחב של קרוב לשבעה מטרים‏[1]. רוחבו של הגוף האובלי של הסרטן יכול להגיע לשלושים סנטימטרים ואורכו עד לארבעים סנטימטר.

עיניו המורכבות של הסרטן ממוקמות בחזיתו ושתי קרניים בולטות ביניהן. לפרטים צעירים של הסרטן שיער וקוצים על קליפת גופם וקרניים קדמיות ארוכות יותר. עם גדילתם של הסרטנים הצעירים קטנות הקרניים הקדמיות.

בית גידול טבעי, התנהגות והשפעה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו של סרטן העכביש היפני מוגבלת לצד האוקיינוס השקט של הארכיפלג היפני. לרוב חי הסרטן על קרקעית הים בעומקים של 50 עד 300 מטרים, עם ריכוזים גדולים יותר בעומקים של 200 עד 300 מטרים, בסמוך לפתחים תת-ימיים או חורים אחרים בקרקעית. באביב ניתן למצוא את הסרטנים מטילים ביצים בעומקים רדודים כדי 50 מטרים.

הסרטנים נוהגים לנוע באיטיות רבה על קרקעית האוקיינוס תוך שהם מלקטים מזון. הם אוכלי כל שבתזונתם נכללים צמחים, בעלי חיים ונבלות. לגופם הם מצמידים ספוגיים וחיות דומות כדי להרחיק מעליהם טורפים כגון תמנונים.

אזורי הדיג של הסרטנים נמצאים במפרצי סאגאמי, סורוגה וטוסה ובאזור איי איצו. הסרטנים הנחשבים למעדן נלכדים בעזרת רשתות נגררות קטנות ונאכלים מומלחים או מאודים. באביב אסורה לכידת הסרטנים הנמצאים בעונת ההטלה שלהם. באזור מפרץ סורוגה הצטמצם בשנים האחרונות מספרם של הסרטנים וכתוצאה מכך החלו מאמצי שימורם, אך עדיין ישנם אזורים בהם לוכדים את הסרטנים באביב, בעת נדידתם למים רדודים.

סרטן העכביש היפני משמש גם למחקר וקליפתו משמשת כקישוט, מבנהו העדין וגודלו הפכוהו למוצג מועדף באקווריומים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wood, Gerald L. (1982). The Guinness Book of Animal Facts & Feats. Enfield, Middlesex. Guiness Superlatives Ltd. ISBN 0-85112-235-3