עונש מוות בפקיסטן

עונש מוות הוא עונש חוקי בפקיסטן. למרות שהיו תיקונים רבים לחוקה, עדיין לא קיימת הוראה האוסרת על עונש מוות.

בשנת 2008 הוטל מורטוריום על הוצאות להורג במדינה. בין -2009 עד 2011 לא בוצעו הוצאות להורג. בשנת 2012 בוצעה הוצעה להורג אחת ו-0 ב-2013. ההקפאה בהוצאות להורג בוטלה בשנת 2014, לאחר טבח התלמידים בפשאוור שבו נרצחו 145 בני אדם נרצחו, ביניהם 132 תלמידים בגילאים 6–16. פקיסטן ביצעה 7 הוצאות להורג ב-2014, 326 הוצאת להורג ב-2015, 87 ב-2016, 65 ב-2017 ו-14 ב-2018.^[1] תלייה היא השיטה הנפוצה לביצוע עונשי מוות במדינה.

חילול הקודש או "חילול השם" הוא עבירה שדינה מוות בפיקסטן, לפי סעיף C-295. בשנת 2001 דוקטור יוניס שייח נידון למוות על חילול השם, בגלל שאמר לסטודנטים שלו שבזמן שהגה את האסלאם, בגיל 40, מוחמד עוד לא היה מוסלמי. חוקים נגד חילול הקודש מופעלים במדינה בדרך כלל נגד נוצרים. בשנת 2000 נידון למוות אדם נוצרי בשם אשיק מסיח בגלל שרצה להתאסלם. החוק המוסלמי והפקסיטני אוסר נישואין בין נוצרים למוסלמים, מסיח ביקש להתאסלם כדי להתחתן עם אשה מוסלמית, אולם לפי התביעה הוא עשה זאת ממניעים לא כשרים ולכן עבר על החוק.^[2]

בשנת 2013, גזר בית דין שבטי בפקסיטן באזור קוראם שנשלט על ידי רוב שיעי, עונש מוות על אנוואר דין, חייל סוני בן 27 שתכנן לברוח עם אהובתו השיעית בת ה-19. החייל נסקל למוות. הצעירה נידונה למוות גם היא, אולם לא ברור אם גזר הדין בוצע או לא.^[3]