עזת נגאהבאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עֵזָת נגאהְבּאן (1 במרץ 1926 - 2 בפברואר 2009 ) היה ארכאולוג איראני שנודע כאבי הארכיאולוגיה המודרנית האיראנית.

פרופ' עזת נגאהבאן בחפירות מָארְלִיכּ, 1961

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' עזת נגאהבאן נולד באיראן בעיר אהוואז. הוא למד בבית הספר התיכון פִירוּז בַּהְרָאם, ב-1949 סיים את לימודי התואר הראשון בארכאולוגיה באוניברסיטת טהראן, וב-1954 קיבל את התואר השני בארכאולוגיה מאוניברסיטת שיקגו. ב-1955 התמנה למרצה מן המניין במחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת טהראן, וב-1962 נעשה פרופסור. מ-1967 עד 1978 הוא שימש בתפקיד ראש המחלקה, ומ-1975 עד 1979 – דקאן הפקולטה לספרות ולמדעי הרוח. מ-1960 עד 1965 היה המנהל הטכני של השירות הארכאולוגי האיראני, ומ-1965 עד 1979 – יועץ טכני של משרד התרבות האיראני. מ-1980 עד 2000 היה אוצר אורח במוזיאון האוניברסיטה של אוניברסיטת פנסילבניה.

פרופ' נגאהבאן עם חפצים ממָארְלִיכּ, 1961

הוא היה המדען הראשי בחפירות רבות באתרים איראניים קדומים, ובכללם מָארְלִיכּמחוז גילאן), הַפְט טַפֶּה (ליד שוש ואהוואז), שם ייסד מוזיאון להצגת הממצאים מהאתר, ומישור המדאן שהוקם בו מרכז הכשרה לסטודנטים.

עם תרומותיו החשובות של פרופ' נגאהבאן לארכאולוגיה האיראנית נמנים הרפורמות שערך בתוכנית הלימודים של המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת טהראן, וייסודו של המכון הארכאולוגי. כשהצטרף נגאהבאן למחלקה לארכאולוגיה, הוא הציג ועודד את הגישה המדעית יותר לתחום, אך רק בשנת 1967, כשנעשה ראש המחלקה, הוא בנה את תוכנית הלימודים מחדש עם דגש על עבודת שטח, ובשנים 1970-1971 הפכה עבודת השטח לחובה. כדי לקדם את כל אלה, הוא הקים מחנה לבית ספר השדה של המחלקה במישור קזווין באתר של חאן ספווי משוחזר, והשיג רישיון חפירה לתקופה ארוכה מהשירות הארכאולוגי האיראני. לאחר שהוסיף רכיב מעשי משמעותי למחלקה, הוא הנהיג תוכנית לתואר שני הכוללת עבודת שדה נוספת בחפירות הַפְט טַפֶּה במחוז ח'וזסתאן בחורף. למכון הארכאולוגי שייסד ב-1958 והיה המנהל שלו עד 1979, היה תפקיד חשוב בכל הפיתוחים האלה: הוא נתן למדריכים ולסטודנטים את המשרדים, המעבדות ושירותי הספרייה שהיו צריכים כדי לנתח את התוצאות של עבודת השטח ולפרסם מאמרים.

הוא היה חבר קרוב של הארכאולוג הבריטי סר מקס מלוואן, שהיה בעלה השני של אגאתה כריסטי.

מיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' נגאהבאן עם עמיתים וסטודנטים ועם מסיכות מהחפירות במבני הקבורה המלכותיים בהַפְט טַפֶּה
  • חפירות עיקריות
    • מֶהְרָאנָאבָּאד, 1961
    • מָארְלִיכּ, ‏1961 - 1962
    • הַפְט טַפֶּה, 1965 - 1979
    • מישור קזווין 1970 - 1979
  • מיזמים נוספים
    • סקר ח'וראסאן לאורך הגבול הסובייטי, 1965
    • סקר מישור כֶּלָארְדַשְׁת, 1975 - 1976

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדליית המורשת התרבותית לשנת 1999 של משרד התרבות וההכוונה האיסלאמית של איראן -- על מפעל חיים בתחום הארכאולוגיה
  • פרס ספר השנה לשנת 1992 של משרד התרבות וההכוונה האיסלאמית של איראן -- על המהדורה הפרסית של הספר "חפירות בהַפְט טַפֶּה, איראן" (Excavations at Haft Tepe, Iran)