שושן (עיר)
 | |||||||||
| תבליט של ספינקס בארמון דריווש הראשון בשושן | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
600 הקטאר  | ||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות | עילמים, הפרסים והפרתים | ||||||||
| נבנה |
4395 לפנה״ס? | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 איראן | ||||||||
| קואורדינטות | 32°11′21″N 48°15′28″E / 32.18922°N 48.257785°E | ||||||||
  | |||||||||
שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל. שושן הייתה עיר מרכזית של העילמים, הפרסים והפרתים. היא מוזכרת במגילת אסתר, בספר נחמיה ובספר דניאל. כיום נמצאת באתר העיר שוש (אנ'). שושן הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 2015.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושן היא אחד מהיישובים העתיקים ביותר באזור ובעולם. ישנן ראיות להתיישבות באתר הארכאולוגי צ'וגה מיש כ-8,800 שנה לפני זמננו, ולתרבות שידעה לצייר על חרס באלף ה-5 לפנה"ס. שושן הייתה עיר הבירה של האימפריה העילמית. היא נכבשה על ידי המלך סרגון והייתה לעיר מחוז אכדית בשנים 2330 עד 2240 לפני הספירה. לאחר מכן נכבשה על ידי השומרים, עד לנפילת האימפריה השומרית בידי העילמים בשנת 2004 לפנה"ס לערך. אז חזרה שושן להיות בירת עילם. במחצית המאה ה-12 לפנה"ס נכבשה בבל הכשית על ידי העילמים. הם הביאו איתם לשושן כשלל את הלוחות המקוריים שעליהם כתובים חוקי חמורבי; לוחות אלה נמצאו בשושן בשנת 1901.
האשורים, תחת המלך אשורבניפל, הרסו את שושן בשנת 647 לפנה"ס, במהלך מלחמה. הרס העיר מתועד בלוח שנחשף בנינוה, בירת אשור. בשנת 538 לפנה"ס כבש המלך הפרסי כורש את שושן. כנבוזי השני, בנו, העביר את בירת הממלכה הפרסית לשושן. עם נפילת הממלכה הפרסית בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 331 לפנה"ס, איבדה העיר את חשיבותה. לאחר אלכסנדר, הייתה העיר לחלק מהממלכה הסלאוקית, ושמה שונה לסלואקיה.
כמאה שנים לאחר מכן הצליחו הפרתים להשתחרר מהשלטון הסלאוקי; שושן הייתה לבירת החורף של הממלכה הפרתית החדשה.
שושן נהרסה לפחות שלוש פעמים במהלך ההיסטוריה שלה: בפעם הראשונה ב-647 לפנה"ס על ידי האשורים; בפעם השנייה, ב-638 לספירה, כשהצבאות המוסלמים כבשו את פרס לראשונה; ובפעם השלישית, בשנת 1218 לספירה, על ידי הכובשים המונגולים. העיר העתיקה נעזבה באופן הדרגתי לאחר מכן.
כיום נמצאת במקום עיר המחוז האיראנית שוש, המונה כ-62 אלף תושבים.
שושן היא גם מקום ההתרחשות של המחזה היווני "הפרסים", מאת אייסכילוס.
שושן במקורות היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושן נזכרת במקורות היהודיים: על פי המקרא, גם דניאל וגם נחמיה גרו בשושן בתקופת גלות בבל, ואסתר הייתה למלכה שם. בסמוך לשושן ישנו אתר הנחשב לקברו של הנביא דניאל. בספר היובלים, אחד הספרים החיצוניים, שושן מוזכרת כאחד ממקומות ישיבתו של שם בן נח ושל בנו הבכור עילם.
שושן הבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשר פעמים מופיע הביטוי שושן הבירה במגילת אסתר, וכן בספר דניאל (ח, ב) ובנחמיה (א, א). שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן. המילה בירה מקורה בארמית - "בירתא" שפירושה מצודה, שבה שכן ארמון המלך.
רבנו בחיי (כד הקמח ערך פורים עמ' של) כותב:
בכל מקום שתמצא במגילה את הביטוי "בשושן הבירה", הכּוָנה לארמון המלך... כי לשון הבירה הוא ארמון, והארמון הזה ששמו שושן היה בתוך עילם המדינה וכן כתוב בספר דניאל (ח ,ב): ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. וכשתמצא במגילה זו שושן סתם, או העיר שושן, הכּוָנה על שם מדינה ששמה שושן שהייתה קרובה לעילם... רוב אנשי העיר שבשושן היו ישראל, אבל בשושן הבירה הוא ארמון המלך, לא היו שם ישראל כלל אלא מרדכי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שושן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שושן (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית- שושן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: "המדאן אינה שושן", באתר של הד"ר תמר עילם גינדין.
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
 | |
|---|---|
|