שושן (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תבליט של ספינקס בארמון דריווש הראשון בשושן
אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל הנביא (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל)

שׁוּשָׁןפרסית: شوش שוש) היא עיר עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל. שושן הייתה עיר מרכזית של העילמים, הפרסים והפרתים. היא מוזכרת במגילת אסתר, בספר נחמיה ובספר דניאל. כיום נמצאת באתר העיר שוש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושן היא אחד מהיישובים העתיקים ביותר באזור ובעולם. ישנן ראיות להתיישבות באזור באלף השביעי לפני הספירה, ולתרבות שידעה לצייר על חרס באלף החמישי. שושן הייתה עיר הבירה של האימפריה העילמית. היא נכבשה על ידי המלך סרגון והייתה לעיר מחוז אכדית בשנים 2330 עד 2240 לפני הספירה. לאחר מכן נכבשה על ידי השומרים, עד לנפילת האימפריה השומרית בידי העילמים בערך בשנת 2004 לפנה"ס. אז חזרה שושן להיות בירת עילם. במחצית המאה ה-12 לפנה"ס נכבשת בבל הכשית על ידי העילמים. הם הביאו איתם לשושן כשלל את הלוחות המקוריים שעליהם היו כתובים חוקי חמורבי; לוחות אלה נמצאו בשושן בשנת 1901.

האשורים, תחת המלך אשורבניפל, הרסו את שושן בשנת 647 לפנה"ס, במהלך מלחמה. הרס העיר מתועד בלוח שנחשף בנינוה, בירת אשור. בשנת 538 לפנה"ס כבש המלך הפרסי כורש את שושן. כנבוזי השני, בנו, העביר את בירת הממלכה הפרסית לשושן. עם נפילת הממלכה הפרסית בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 331 לפנה"ס, איבדה העיר את חשיבותה. לאחר אלכסנדר, הייתה העיר לחלק מהממלכה הסלאוקית, ושמה שונה לסלואקיה.

כמאה שנים לאחר מכן הצליחו הפרתים להשתחרר מהשלטון הסלאוקי; שושן הייתה לבירת החורף של הממלכה הפרתית החדשה.

שושן נהרסה לפחות שלוש פעמים במהלך ההיסטוריה שלה: בפעם הראשונה ב-647 לפנה"ס על ידי האשורים; בפעם השנייה, ב-638 לספירה, כשהצבאות המוסלמים כבשו את פרס לראשונה; ובפעם השלישית, בשנת 1218 לספירה, על ידי הכובשים המונגולים. העיר העתיקה נעזבה באופן הדרגתי לאחר מכן.

כיום נמצאת במקום עיר המחוז האיראנית שוש, המונה כ-62 אלף תושבים.

שושן היא גם מקום ההתרחשות של המחזה היווני "הפרסים", מאת אייסכילוס.

שושן במקורות היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושן נזכרת במקורות היהודיים: על פי המקרא, גם דניאל וגם נחמיה גרו בשושן בתקופת גלות בבל, ואסתר הייתה למלכה שם. בסמוך לשושן ישנו אתר הנחשב לקברו של הנביא דניאל. בספר היובלים, אחד הספרים החיצוניים, שושן מוזכרת כאחד ממקומות ישיבתו של שם בן נח ושל בנו הבכור עילם.

עשר פעמים מופיע הביטוי שושן הבירה במגילת אסתר, וכן בספר דניאל (ח, ב) ובנחמיה (א, א). שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן. המילה בירה מקורה בארמית - "בירתא" שפירושה מצודה, שבה שכן ארמון המלך.

רבינו בחיי (כד הקמח ערך פורים עמ' של) כותב:

"בכל מקום שתמצא במגילה את הביטוי "בשושן הבירה", הכונה לארמון המלך... כי לשון הבירה הוא ארמון, והארמון הזה ששמו שושן היה בתוך עילם המדינה וכן כתוב בספר דניאל (ח ,ב): ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. וכשתמצא במגילה זו שושן סתם, או העיר שושן, הכונה על שם מדינה ששמה שושן שהייתה קרובה לעילם... רוב אנשי העיר שבשושן היו ישראל, אבל בשושן הבירה הוא ארמון המלך, לא היו שם ישראל כלל אלא מרדכי".

בקרב יהודי איראן יש המזהים את העיר אחמתא כשושן המקראית, אך הזיהוי איננו מקובל במחקר.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים ארכאולוגים


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]