עמור אביטבול

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1782 (ה'תקמ"ב) בצפרו שבמרוקו לרב שלמה בן הרב מימון אביטבול, ששימש כדיין וכגזבר העניים של הקהילה היהודית בעיר.

בחודש טבת 1798 (ה'תקנ"ח) נישא לדונא אלבאז, ומאז עסק לפרנסתו במסחר ובשותפות בעסקאות שונות.

ברבות השנים מונה על ידי רבו רבי יהודה אלבז לכהן כאב בית הדין וכרבה של צפרו, וקיים קשר מכתבים עם הרבנים יצחק בן וואליד, יוסף בירדוגו, ועמרם אלבאז.

נודע בהכנסת האורחים שלו בביתו בצפרו, והרב יעקב אבוחצירא נהג לשהות בביתו כשהיה מגיע לעיר וכן להתכתב עמו רבות בהלכה.

הרב אביטבול כתב במהלך חייו שירים ופיוטים רבים, שחלקם עדיין לא ראו אור. חלק מהם מושרים בשבתות ובחגים בקרב יוצאי מרוקו.

הרב אביטבול הלך לעולמו לאחר מחלה ב-1854 (ראש חודש טבת ה'תרי"ד) והשאיר אחריו ספרייה ענפה בבית מדרשו שבחצר הקצבים במלאח.

נכדיו הידועים היו הרבנים אהרון אפריאט, מתתיה בן זכרי ושלום אזולאי. תלמידו היה הרב רפאל משה אלבאז.

מנחת העומר – שו"ת ונימוקים על מנהגי בדיקת הריאה, יצא לאור לאחר פטירתו על ידי הרב דוד עובדיה בג'רבה, תוניס, תש"י, ופעם נוספת על ידי מכון אור המערב בירושלים, תשע"ח
עומר התנופה – פירושים וביאורים על התנ"ך ומדרשי חז"ל, הודפס לאחר פטירתו בירושלים בשנת תשנ"ב על ידי מכון ישמח לב
עומר מן – פירושים וחידושים על התורה, הודפס בתוך הספר מנחת העומר, ובנפרד בשנת תש"י בירושלים על ידי מכון ישמח לב
עת הזמיר - איגרות ומליצות
שורות העומר – חידושים על הש"ס וביאורים על אגדות חז"ל, שחיבר בגיל 20
שירת העומר – שירים ופיוטים