מרוקו

מרוקו (ערבית: المغرب אל-מַעְ'רִב, או المملكة المغربية אַלְ-מַמְלַכַּה (א)לְ-מַעְ'רִבִּיַּה) היא ממלכה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה. מצפון היא גובלת בים התיכון, בסאוטה ומלילה (ספרד) ובמיצר גיברלטר, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג'יריה ובדרומה בסהרה המערבית.

סהרה המערבית נמצאת בשליטת מרוקו מאז 1979. מרוקו תובעת ריבונות על השטח מאז ויתרה עליו ספרד ב-1975, ומחזיקה בכולו מאז ויתרה מאוריטניה על שליטתה בחלקים ממנו ב-1979. מרוקו התעלמה מהכרזת עצמאות של תושבי הטריטוריה, וכיום נתון עתיד השטח למשאל עם בחסות האו"ם, אלא שאין הסכמה בין הצדדים על הגדרת בעלי זכות הבחירה במשאל.

[עריכה] מקור השם

שם הממלכה המלא משמעותו "הממלכה המערבית" (בערבית: المملكة المغربية), או "ממלכת המערב". "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "מרוקו" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר - העיר "מרקש" (פירוש שמה: "ארץ האלים" בשפה הברברית).

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מרוקו

הילידים המקוריים של מרוקו נקראים ברברים. מרוקו נחשבה בעבר לחלק מהאזור המכונה מאוריטניה (וכך נקראת עד היום המדינה הנמצאת מדרום לה). לפני עליית האסלאם קמו ונפלו במרוקו מספר ממלכות ומשפחות מלוכה.

מרוקו נעשתה למדינת חסות צרפתית עם חתימת ההסכם של פז ב-30 במרץ 1912, למרות זאת חלק מצפון המדינה נשלט על ידי ספרד. משפחת המלוכה אלאוויט שלטה בתקופה זו ובקבלת העצמאות מצרפת ב-1956, הסולטאן מוחמד החמישי קיבל את התואר "מלך" ומרוקו נעשתה לממלכה עצמאית. באותו זמן סופחה למרוקו טנג'יר, שהייתה קודם עיר בינלאומית. בשנות ה-70 סיפחה מרוקו את סהרה המערבית, שהייתה תחת שלטון ספרדי עוד מהמאה ה-19, לפני השליטה הספרדית באזור הוא היה אזור השפעה מרוקאי, אך השליטה המרוקאית באזור לא הוכרה בקהילה הבינלאומית.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מרוקו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מרוקו היא מונרכיה חוקתית, ובה פרלמנט הנבחר על ידי העם. המלך אחראי לממשלה ולצבא (בין שאר תפקידיו). מפלגות אופוזיציה הן חוקיות במרוקו וקיימות.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת מרוקו

למרוקו אחת הכלכלות היותר חזקות באפריקה. כלכלת המדינה נשענת על תעשיית הפוספטים. מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הינו העברות של כספי תושבים שעובדים בחו"ל. ענף חקלאות חשוב מאוד של מרוקו הינו גידול צמח הקנאביס- בייחוד בצפון מרוקו. האבטלה, שעומדת על כ-12.1% (2004) מהווה נטל כבד על כלכלת המדינה. סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד, אין הגבלות מערכת מס יעילה ותמריצים למשקיעים. אחד היעדים שעומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הינו להשיג צמיחה מתמשכת ויציבה, ועידוד גיוון התעשייה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של מרוקו

מפת מרוקו

רכס הרי האטלס הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לרוחב כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרם, הפסגה הגבוהה ביותר היא ג'בל טובקאל (4165 מ'), הנמצאת ברכס הרם. מדרום לרכס הרם משתרע עמק סוס, ומעבר לו - רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרם עובד שקע אום א-רביע, ומעבר לו - רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף הים-תיכוני, הוא של הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד לחוף האוקיינוס האטלנטי. שני הנהרות העיקריים במרוקו הם מולויה, הנשפך לים התיכון, ואום א-רביע, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות מרוקו

מרוקו מחולקת ל-37 מחוזות שונים (לא כולל הסהרה המערבית) ועוד שני מחוזות-עיר. המחוזות:

מחוזות ערים:

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של מרוקו

מרוקו היא המדינה הערבית הרביעית בגודלה, אחרי מצרים, סודאן ואלג'יריה. מספר תושביה של מרוקו (נכון לשנת 2007) הוא 33,757,175. מרבית תושבי המדינה הם מוסלמים סונים, ממוצא ערבי, ברברי או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו במאה ה-7 ובמאה ה-11 ומאז פיתחו את תרבותם במקום.

כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינם אזרחי המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחי צרפת וספרד.

השפה הרשמית במרוקו היא הערבית והיא משמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים. הערבית-מרוקאית היא דיאלקט הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן: טאמזית, טאריפיט וטשלחיט המדוברות על ידי המיעוט הברברי במדינה.

רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכס הרי האטלס, אזור המבודד על ידי רכס ההרים ממדבר סהרה.

הערים החשובות במדינה הן:

קזבלנקה - מרכז המסחר והתעשייה במרוקו וכן נמל חשוב
רבאט - בה מרוכזים כל משרדי הממשלה והממשל
טנג'יר - בה יש נמל חשוב המקשר בין מרוקו לספרד
פס - העיר החשובה ביותר לעם הערבי במרוקו ובה המרכז הדתי של המדינה
מרקש - אתר תיירותי חשוב מאוד, באזור השבטים הברברים

החלוקה הדתית היא:

מוסלמים - 98.7%
נוצרים - 1.1%
יהודים - 0.2%

[עריכה] יהודי המדינה

ערך מורחב – יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא קהילה יהודית גדולה ומפוארת, מהגדולות ביותר והחשובות ביותר באזור המגרב.

בשנות ה-40 ושנות ה-50 עלו מרבית יהודי מרוקו לארץ ישראל וכיום ישנם במדינה כ-5,200 יהודים בלבד, שריד לקהילה גדולה זו.

יהודי מרוקו ויתר יהודי דרום הים התיכון: אלג'יריה, טוניסיה ולוב חוגגים את אסרו חג של פסח המימונה על ידי אכילת מיני מתוקים וחלב לזכר הכניסה של בני ישראל לארץ ישראל, הפסקת המן ואכילת החלב והדבש של הארץ המובטחת.