פורטל:נצרות/ציטוט נבחר/7

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה אֵת הָאֱלֹהִים וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר׃ הוּא הָיָה בְרֵאשִׁית אֵת הָאֱלֹהִים׃ הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדוֹ וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָה׃ בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ אוֹר לִבְנֵי הָאָדָם׃ וְהָאוֹר הֵאִיר בַּחשֶׁךְ וְהַחשֶׁךְ לֹא הִשִּׂיגוֹ׃ וַיְהִי אִישׁ שָׁלוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן׃ הוּא בָא לְעֵדוּת לְהָעִיד עַל־הָאוֹר לְמַעַן יַאֲמִינוּ כֻלָּם עַל־יָדוֹ׃ הוּא לֹא־הָיָה הָאוֹר כִּי אִם־לְהָעִיד עַל־הָאוֹר׃ הָאוֹר הָאֲמִתִּי הַמֵּאִיר לְכָל־אָדָם אֲשֶׁר בָא אֶל־הָעוֹלָם׃ בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדוֹ נִהְיָה הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם לֹא יְדָעוֹ׃ הוּא בָא בְּשֶׁלּוֹ וַאֲשֶׁר־הֵמָּה לוֹ לֹא קִבְּלֻהוּ׃ וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים׃ אֲשֶׁר לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר אַף לֹא־מֵחֵפֶץ גֶּבֶר נוֹלָדוּ כִּי אִם־מֵאֱלֹהִים׃ וְהַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת".

— הבשורה על-פי יוחנן 1, 1-14

פסוקים אלה הסוקרים את התפתחותו של "הדבר", כלומר ה"לוגוס" או האלוהות, הם המקור החשוב ביותר לתפיסה הנוצרית, לפיה ישו הוא התגלמותו האנושית של דבר האל. הנוסח הלטיני של פסוק 14 רישא (VERBUM CARO FACTUM EST ET HABITAVIT IN NOBIS), חקוק מעל הכניסה הראשית אל בזיליקת הבשורה בנצרת, מקום בו ניתנה הבשורה למרים, ובו היה ה"דבר" לבשר.