לוגוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במונח בנצרות. אם התכוונתם לפאב-מועדון תל אביבי, ראו הלוגוס.
| התאולוגיה הנוצרית |
 |
| פורטל נצרות |
| מושגים בנצרות |
| האלוהות |
| השילוש הקדוש · האל האב · ישו · רוח הקודש קרדו · פסוקית "ומהבן" · אריאניות הסבליאניות · המקדוניות |
| כריסטולוגיה |
| לוגוס · התגלמות דיופיזיטיות · מיאפיזיטיות · מונופיזיטיזם דונאטיזם · מונותליטיזם · נסטוריאניזם הלידה הבתולית · עליית ישו · הביאה השנייה |
| האדם והאל |
| החטא הקדמון · כפרה · פלאגיאניזם חטא · שבעת החטאים · חסד · גאולה פרדסטינציה · יוסטיפיקציה · קדוש הסקרמנטים · טרנסובסטנציאציה |
| תאולוגים חשובים |
| טרטוליאנוס · אוריגנס · פוליקרפוס אתנסיוס · וסיליוס רבא · גריגוריוס מנזיאנז הירונימוס · אמברוזיוס · אוגוסטינוס יוחנן כריזוסטומוס · קירילוס האלכסנדרוני ברנר מקלרבו · תומאס מאקווינס · אנסלם לותר · צווינגלי · קלווין · וסלי |
לוגוס (ביוונית λόγος) הוא מונח יסוד בתאולוגיה הנוצרית מזרחית.
הלוגוס, על פי הנצרות המזרחית, הוא מקור ומהות החיים הנפשיים והגופניים של כל היצורים החיים. הנצרות היוונית המזרחית מזהה את הלוגוס עם ישו ויש גם המזהים את הלוגוס עם השילוש הקדוש. מהות הלוגוס, המכונה גם בשם "הרוח האלוהית", היווה סלע מחלוקת בין תאולוגים נוצרים שונים, מחלוקות שהביאו לפילוגים בכנסייה.
למונח לוגוס יש משמעויות שונות בשפה היוונית ובהן: מילה, היגיון, לימוד או שיחה. אך הפילוסוף היווני הרקליטוס היה הראשון שנתן למונח זה משמעות פילוסופית כאחדות המנהיגה את הכול, האחראית להיווצרות היקום ולסדר השורר בו.
האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית אמצה לעצמה את רעיונותיו של הרקליטוס, הגדירה את הלוגוס כתבונה השוררת ביקום וזיהתה אותו עם אלוהים או עם הטבע.
קיקרו בספרו " על טבע האלים" מסביר את מחשבתם של ראשוני הפילוסופים הסטואיים: "התבונה האלוהית חייבת להיות מונחת ביסודו של היקום... שלמותו של הטבע הכולל בתוכו את כל הדברים, מודרכת על ידי הלוגוס... לכן היקום הוא אלוהים והטבע כולו אלוהי."
בספר "הבשורה על-פי יוחנן", שהוא הספר הרביעי של הברית החדשה, מקבל הלוגוס משמעות של "המילה האלוהית", וכך נאמר בפרק הראשון: "בראשית הייתה המילה, והמילה הייתה עם אלוהים, והמילה הייתה אלוהים. על ידו נעשו כל הדברים, ובלעדיו לא נעשה דבר מכל אשר נעשה. והמילה הפכה לבשר ודם השוכן בתוכנו, וראינו את תהילתו, תהילת בנו יחידו של האב המלאה חן וחסד ואמת."
משמעותם של דברים אלה היא ש"המילה" (הלוגוס) הפכה לאדם בדמותו של ישו הנוצרי שהוא בן אלוהים.
