פורטל:פילוסופיה/תמונה נבחרת/5

"בנו של האדם" משנת 1964 הוא אחד מציוריו המפורסמים של רנה מגריט.

בתמונה דמות של אדם החובש כובע באולר ולבוש חליפה, כפי הנראה פורטרט עצמי. ברקע מופיעה חומת באר (לפי גובהה) וכן ים כחול. אלא שאת פניה של הדמות, שהם לכאורה הדבר העיקרי בציור, מסתיר תפוח ירוק ועסיסי, הצף מול פניו של האדם וקורא בכך תיגר על כוח המשיכה. התפוח מצויר במרכז הפנים, ומסתיר את רובן (פרט לעין שמאל) ועשוי להיחוות גם כחלק אינטגרלי מפניה של הדמות.

בציור מייצג מגריט את הפן האשלייתי של המציאות. יצירה זו מעלה פרדוקסים רבים בנוגע למשמעות סמליות התפוח בקונוטציה זו. התפוח מסמל את הדעת בסיפור גן העדן, וניתן לשאול האם הדעת היא חלק אינטגרלי מהאדם או שהיא "צפה" בנפרד ממנו, או האם הדעת מונעת מהאדם מלראות את המציאות והאמת כמו שהן.