פורטל:פילוסופיה
|
מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו = אהבה, ומהמילה סופיה = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם. |
מישל פוּקוֹ (1926 - 1984) היה פילוסוף צרפתי, אחת הדמויות החשובות בתאוריה הביקורתית ומאנשי הרוח הצרפתים המשפיעים ביותר במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה העשרים. עבודתו השפיעה על מגוון רחב של שדות ידע. הוא ניסה לשלב בין פילוסופיה להיסטוריה, ולכונן תחום מחקר חדש הקרוי היסטוריה של מערכות חשיבה.
פוקו נולד בפואטייה שבמערב צרפת, השני מבין שלושת ילדיהם של אן-מארי מלפרט ופול-אנדרה פוקו, שהיה מנתח בכיר, אמיד ומוכר בעירו. פול פוקו ציפה שבנו ימשיך בדרכו וילמד רפואה, אך פול-מישל העדיף ללמוד היסטוריה ופילוסופיה. בבית-הספר התיכון בעירו נחשב פוקו לתלמיד מצטיין, ודורג לרוב בשלישייה הפותחת של תלמידי השכבה.
לאחר מלחמת העולם השנייה התקבל פוקו לבית הספר הפריזאי היוקרתי "אקול נורמל סופרייר", שם התיידד עם הסוציולוגים ושותפיו לעתיד, פייר בורדייה וז'אן-קלוד פאסרון (Passeron), והתוודע למורו ולימים פטרונו וידידו הקרוב, היסטוריון המדע ג'ורג' קונגיים (Canguilhem). פוקו קיבל שני תארים, בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, אך לימודיו בבית הספר היו רצופי משברים, שכללו אף ניסיונות התאבדות. בעת לימודיו, במסגרת מחקרו, עבד פוקו בבתי-חולים פסיכיאטריים, ושם התוודע לשיטות הטיפול הנוקשות בחולי-הנפש וחזה בשבריריות התאוריות הפסיכיאטריות על השיגעון. בהשפעת מורו, לואי אלתוסר, הצטרף פוקו בשנת 1950 למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, כאינטלקטואלים ואמנים צעירים רבים שחשו אכזבה מהפוליטיקה ומהסדר החברתי ששרר אחרי מלחמת העולם. למרות שחברות במפלגה הייתה צו האופנה באותה עת, פרש ממנה פוקו ב-1953, עקב ביקורתו על הנעשה בברית המועצות תחת משטרו של סטלין. לאחר פרישתו הרבה פוקו לבקר ולתקוף את האידאולוגיה הקומוניסטית והמרקסיסטית.
ג'ון רולס - חנה ארנדט - ליאו שטראוס - מישל פוקו - משה מנדלסון - על החירות - פילוסופיה של המתמטיקה - תועלתנות - תערו של אוקאם
"על האמנה החברתית, או עקרונות המשפט המדיני" הוא ספרו של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762. בספר פורס רוסו את משנתו הפוליטית שהשפיעה על הוגי עידן האורות, על המהפכה הצרפתית, על מנסחי חוקת ארצות הברית, על תנועת הרומנטיקה ועל הסוציאליזם.
בספר הביע רוסו את הדעה כי החברה האידאלית היא זו שבה כורת האדם אמנה עם עצמו ועם אחיו בני האדם, לא זו שבינו ובין ממשלתו. כמו ג'ון לוק, האמין רוסו שממשלה יכולה להיות לגיטימית רק אם מקור הלגיטימיות שלה הוא העם, בתפקיד הריבון. רוסו טען ש"החברה המושלמת" תישלט בידי "הרצון הכללי" של העם. על אף שלא הגדיר בדיוק איך ניתן להשיג זאת, הוא הציע שתיערכנה אספות ובהן כל אזרח יוכל לסייע בהגדרת הרצון הכללי. הביקורת אותה משמיע רוסו כלפי המשטרים האבסולוטיים של אירופה בזמנו, מובעת היטב במשפט המפורסם הפותח את הפרק הראשון של הספר - "האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור הוא באזיקים".
| ענפי הפילוסופיה
תורת ההכרה | אונטולוגיה | פילוסופיה של המוסר | לוגיקה | מטאפיזיקה | אסתטיקה | מטאפילוסופיה | פילוסופיה של הנפש |
- פילוסופיה קדם-סוקראטית
- פילוסופיה יוונית
- פילוסופיית ימי הביניים
- פילוסופיה של הרנסאנס
- פילוסופיה של המאה ה-17
- פילוסופיה של המאה ה-18
- פילוסופיה של המאה ה-19
- פילוסופיה של המאה ה-20
- פילוסופיה מודרנית
- פילוסופיה פוסט-מודרנית
ראו גם:
- פילוסופיה קדם-סוקרטית: פיתגורס - פרמנידס - זנון מאלאה - אמפדוקלס - פילולאוס - דמוקריטוס - פרוטגורס
- פילוסופיה יוונית: סוקרטס - אפלטון - אריסטו - פלוטינוס - אפיקורוס - פילון האלכסנדרוני
- פילוסופיית ימי הביניים:
- רציונליזם: רנה דקארט - ברוך שפינוזה - גוטפריד וילהלם לייבניץ
- אמפיריציזם: פרנסיס בייקון - ג'ון לוק - ג'ורג' ברקלי - דייוויד יום - ג'ון סטיוארט מיל
- ריאליזם: תומאס הובס
- פרגמטיזם: צ'ארלס פירס - ג'ון דיואי - ויליאם ג'יימס - וילארד ואן אורמאן קוויין - ריצ'רד רורטי
- פילוסופיה אנליטית: גוטלוב פרגה - ברטראנד ראסל - לודוויג ויטגנשטיין
- אקזיסטנציאליזם: פרידריך ניטשה - סרן קירקגור - אלבר קאמי - ז'אן פול סארטר - מרטין בובר
- פנומנולוגיה: אדמונד הוסרל - מרטין היידגר - עמנואל לוינס - מוריס מרלו-פונטי
- סטרוקטורליזם: פרדינן דה סוסיר - קלוד לוי-שטראוס - לואי אלתוסר - ז'אק לאקאן - רולאן בארת - פייר בורדייה
- פוסט סטרוקטורליזם: מישל פוקו - ז'אק דרידה - ג'וליה קריסטבה - ז'יל דלז
- גישות פילוסופיות נוספות: סוליפסיזם - מטריאליזם - אידאליזם - פוסט מודרניזם - טרנס הומניזם - פוזיטיביזם
- אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) - ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
- לוגיקה - תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
- מטאפיזיקה - ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
- אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) - "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
- אסתטיקה - ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
- אונטולוגיה (תורת ההוויה) - "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע - הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו גדול ביותר.
- מטאפילוסופיה - הפילוסופיה של הפילוסופיה.
|
- פילוסופים אחדים, כדוגמת ג'ורג' ברקלי ודייוויד יום, התנגדו למכניקה של ניוטון וטענו שהכוח שהנהיג ניוטון הוא לא יותר מאשר פיקציה מתמטית. הם טענו שלא ניתן למדוד כוחות, בוודאי שלא באופן ישיר.
- פבלו פיקאסו הביע את דעתו הפילוסופית על מחשבים: "מחשבים הם דבר חסר תועלת, הם יכולים לתת לך רק תשובות".
- הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק היה מועמד לנשיאות סלובניה בשנת 1990, אך נכשל בבחירות.
 |
שכל הכרתנו מתחילה בנסיון - אין ספק בכך. כי, על ידי מה יתעורר כושר-ההכרה לפעולה, אם לא על ידי עצמים המשפיעים על חושינו, ומקצתם גורמים-מעצמם לדימויים ומקצתם מביאים לעלל-תנועה את כושר-שכלנו להשוות בין הדימויים, לקשור אותם או להפריד ביניהם, ובדרך-כך לעבד את חומר-הגלם של הרשמים החיצוניים לידי הכרת-עצמים, הכרה הקרויה 'ניסיון'. מבחינת הזמן אין בתוכנו שום הכרה הקודמת לניסיון, ותחילת כל הכרה ניסיון. |
 |
| – עמנואל קאנט, "ביקורת התבונה הטהורה" | ||
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם? רוצים לבקש ערך?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
- מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
