תפוח
ערך זה עוסק בעץ ובפרי התפוח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תפוח (פירושונים).
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | תפוחיים |
| סוג: | תפוח |
| מין: | תפוח תרבותי |
| שם מדעי | |
תפוח (שם מדעי: Malus) הוא סוג במשפחת הוורדיים המונה 30 - 35 מינים, שהם עצים נמוכים או שיחים נשירים. אחד המינים בסוג, תפוח תרבותי, מניב את אחד מפירות המאכל הנפוצים בעולם - תפוח העץ.
תוכן עניינים |
התפוח התרבותי [עריכה]
מקור התפוח התרבותי [עריכה]
התפוח הנפוץ מכונה תפוח תרבותי (Malus domestica), ומקורו במין הבר Malus sieversii, המגיע ממרכז אסיה וגדל גם כיום בהרים בדרום קזחסטן, בקירגיזסטן, בטג'יקיסטן ובמחוז Xinjiang בסין. מינים אחרים שככל הנראה קשורים בהתפתחות התפוח התרבותי הם Malus baccata ו-Malus sylvestris. מיני תפוח נוספים משמשים כיום בניסיונות לפתח זני תפוחים שיהיו מסוגלים לגדול בתנאי אקלים שונים.
התפוח הוא מרכיב מרכזי בתפריט באזורים רבים שבהם שורר אקלים קר והוא ככל הנראה אחד העצים הראשונים שבויתו על ידי האדם.
זני תפוחים מתורבתים [עריכה]
כיום קיימים בעולם יותר מ-7,500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, בעמידותם למחלות, בקלות המשלוח ובאורך חיי המדף. ככלל התפוחים כיום מתוקים יותר מהזנים הקדומים. בצפון אמריקה נפוצים תפוחים מתוקים-חמצמצים, בעוד שבאסיה התפוחים המועדפים הם מתוקים במיוחד.
עם הזנים הנפוצים נמנים:
| דלישס (Red Delicious): תפוח אדום, כיום הנמכר ביותר בעולם. טעמו מתוק, בשרו רך יחסית. קליפתו אדומה כהה ועליה פסים ארגמניים, עם חמש נקודות בולטות בתחתיתו. כמו תפוחים רבים אחרים, מקור הזן בזריע מקרי בשנת 1870 על ידי ג'סי הייאט (Jesse Hiatt).[1]
משמש כזן להכלאות, בין השאר לזן פוג'י החדש יותר. |
|
| גרני סמית (Granny Smith): תפוח ירוק בגוון חזק, נוצר לראשונה בשדה של איכרה ניו-זילנדית בשנת 1867. האיכרה, סבתא ושמה מריה אן סמית', מצאה עץ תפוח יוצא דופן בחלקתה, ככל הנראה תוצאה של זריע אקראי. מחקרים העלו השערה כי מדובר בשילוב של תפוח תרבותי עם תפוח בר ממין Malus Sylvestris. טעמו חמוץ מתוק, בשרו קשה וקליפתו מבריקה ופריכה, לרוב חלקה ולעתים מנוקדת בכתמים ירוקים כהים. מכונה לעתים בישראל בשם המשובש גרנד סמית או, בקיצור גרנד. | |
| גאלה (Gala): תפוח אדום עם כתמים צהובים, מתוק ובינוני בגודלו. בשרו רך ונוטה לקמחיות, קליפתו מעט מחוספסת ולעתים זרועה נקודות. ידוע גם בשם תפוח דבש. נוצר לראשונה בשנות העשרים בניו זילנד על ידי הבוטנאי ג'.ה קיד (J.H. Kidd). קיים זן משנה הקרוי רויאל גאלה, שצבעו ורוד וטעמו עדין יותר. | |
| גרנד אלכסנדר (Grand Alexander): תפוח אדום-ירוק, בכתמים המשתלבים אלו באלו. טעם מתוק, גדול מאוד. מקורו בצרפת. אינו מתפורר באפיה. | |
| אורליאנס (Orleans): תפוח אדום, זן שנפוץ בישראל יותר מאשר בשווקים העולמיים. גדול ובעל מתיקות עדינה. | |
| פוג'י (Fuji): תפוח אדום, גדול מאוד. קליפה חלקה עם פסים בגווני אדום בהיר. שילוב של תפוח דלישס אדום ותפוח רולס גנט (Ralls Genet). מגודל באופן מסחרי בסין ויפן, ובעל חיי מדף ארוכים גם ללא קירור. במצעד המכירות בארצות הברית, מגיע הפוג'י למקום רביעי אחרי הדלישס, הגולדן דלישס והגאלה. | |
| יונתן (Jonathan): תפוח אדום צהוב, קטן-בינוני בגודלו. קליפה חלקה וקשה. נוצר בשנת 1826 על ידי פיליפ ריק (Philip Rick) מוודסטוק, ניו יורק. טעמו מתוק חמצמץ. | |
| ענה (Anna): זן שפותח בישראל על ידי הכלאת שני זני תפוחים, על ידי אבא שטיין, חבר קיבוץ עין-שמר, מבשיל מהר יחסית, כבר בסביבות חודש יוני. כיום הוא אחד מזני הייצוא המובילים של מצרים. | |
| מקינטוש (McIntosh): זן בעל קליפה חלקה בצבעי אדום וירוק, טעם חמצמץ וגוף עדין. מבשיל לקראת סוף ספטמבר. זהו הזן הפופולרי ביותר בניו אינגלנד ומזרח קנדה. זן זה היה השראה לשם המחשב מקינטוש של חברת אפל. |
ערך תזונתי [עריכה]
| תפוח | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||
| מים | 77 ג' | ||||||||||
| קלוריות | 60 קק"ל | ||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
אכילת תפוחים מסייעת לשליטה ברמת הכולסטרול ובמניעת מחלות לב. תפוח מכיל כ82% מים, 15% פחמימות, 3% סיבים תזונתיים ופחות ממחצית האחוז של חלבון ושומן. בקליפת התפוח נמצא גם נוגד החימצון רוטין.[דרוש מקור]
גידול תפוחים [עריכה]
עצי התפוח גדלים במגוון רחב של קרקעות ורמות חומציות, הם זקוקים להגנה מפני רוח ולאקלים קריר. בשנת 2002 גודלו בעולם 45 מיליון טונות של תפוחים, כמחצית מהתוצרת מגיעה מסין, יצואניות בולטות אחרות של תפוחים הן - ארצות הברית, טורקיה, צרפת, איטליה, דרום אפריקה וצ'ילה.
התפוח בתרבות [עריכה]
לתפוחים תפקיד חשוב ברוב תרבויות העת העתיקה, ביניהן יוון העתיקה, רומא העתיקה ועוד.
- בעקבות פרשנויות נוצריות של סיפור הבריאה בספר בראשית, רבים מחשיבים את התפוח כפרי האסור מסיפור אדם וחווה בגן העדן. אמנם כוונתם הייתה שהאתרוג הוא 'תפוח גן עדן' משום שאתרוג נראה כתפוח שאכלו ממנו, וגם בחז"ל אנו מוצאים שכינו את האתרוג תפוח.
- בראש השנה מקובל לאכול תפוח בדבש - "שתהיה שנה מתוקה כדבש".
- בתרבויות מסוימות מקובל לאכול תפוחים בליל כל הקדושים (Halloween).
- העיר ניו יורק בארצות הברית מכונה "התפוח הגדול" ("The big apple").
- שמה של חברת המחשבים אפל משמעו תפוח, וסמלה הנוכחי הוא גם תפוח.
- שמה של חברת תקליטים אשר נוסדה על ידי הביטלס הוא אפל רקורדס.
- התפוח מוזכר במקרא ארבע פעמים בספר "שיר השירים" אך זהו אינו התפוח המוכר לנו שכן זה הגיע לעולם הקדום רק בתקופה ההלניסטית. נגה הראובני מזהה את התפוח המקראי עם העץ הנקרא כיום עוזרר (זערור בפי הערבים), שם זה מוכר מהמשנה ופירושו קטן. נראה שעם הגעתו של הפרי הקרוי כיום תפוח נקרא זה תפוח גדול עקב דמיונו הרב לעוזרר הן בצורת הפרי והן בצורת העץ ואילו העוזרר נקרא תפוח קטן. עם הזמן נפלה המילה תפוח משמו של העוזרר ונפלה המילה גדול משמו של התפוח.
- בארצות הברית, פאי תפוחים הוא סמל לאמריקאיות ויש אמרה "As American as apple pie"
- סיפור עממי אמריקאי, ג'וני זרעי-תפוחים (Johnny Appleseed) הוא סיפור המבוסס על סיפורו של ג'ון צ'פמן.
- האגדה מציעה את האפשרות שאייזק ניוטון קיבל את ההשראה לנסח את תאורית הכבידה העולמית שלו מנפילת תפוח ארצה.
- ידוע כי בזמנים קדומים היו נשים גאליות בתולות מורחות על גופן רסק תפוחים.
התפוח ביהדות [עריכה]
התפוח נזכר שש פעמים במקרא ומופיע בסוף רשימת עצי הפרי החשובים בארץ (יואל א יב) וכבעל ריח טוב (שיר השירים). הוא מופיע חמש פעמים כשם יישוב (למשל, יהושע יב יז; יז ח) וכשם אדם פרטי (דברי הימים א ב מג).
כל פרשני ימי הביניים מסכימים עם זיהוי ה'תפוח' המקראי עם העץ הקרוי בימינו תפוח. אך לדעת כמה חוקרים מודרניים, קשה להניח שהתפוח, אשר אינו עץ פרי מקומי, גדל בארץ ישראל הקדומה ולפיכך הציעו פירות אחרים ממשפחת הוורדניים. המחקרים האחרונים מורים שהתפוח כן גדל בארץ ישראל הקדומה. בתקופת המקרא גידולו היה מוגבל, והוא הפך לנרחב יותר בתרבות החקלאית באגן הים התיכון רק בתקופות הקלאסיות. בימי הביניים הייתה ארץ ישראל מפורסמת בתפוחיה המשובחים[2].
ההצעה ש'תפוחי זהב' (משלי כה יא) הם פירות התפוז אף היא מסופקת, מאחר שהחלו לגדלו כגידול שכיח במזרח התיכון כנראה רק בימי הביניים. גם זיהוי התפוח עם פרי 'עץ הדעת' אין לו סימוכין, והוא מבוסס על פרשנות מוטעית מימי הביניים, שהחליפה אותו עם האתרוג (שכונה 'תפוח אדם ראשון')[3].
שימושים [עריכה]
התפוחים נאכלים כמו שהם, מטוגנים, צלויים, סחוטים למיץ, לחומץ, לסיידר ולמשקאות אלכוהוליים, מכינים מהם ריבות, רסק (מחית) ורטבים. אחד השימושים הנפוצים לתפוחים הוא באפייה - בעוגות תפוחים, פאי תפוחים וקינוחים אחרים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מרים באסל, ´תפוח´ – כמיהה לגן עדן?, באתר טקסטורה
- מחקר: אכילת תפוחים מסייעת לירידה במשקל
- רואן ג'ייקובסן, Mother Jones, המבצע לשימור זני התפוחים הנעלמים של אמריקה, באתר הארץ, 8 במאי 2013
הערות שוליים [עריכה]
-
עצי תפוח בשלג
-
פריחת התפוח באי החירות
-
התפוח הנגוס בכניסה למוזיאון ישראל
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|