פורטל:קולנוע/מאמר נבחר/6

הטוב, הרע והמכוער (באיטלקית: Il buono, il brutto, il cattivo), הוא מערבון ספגטי קלאסי, השלישי בטרילוגיה שביים סרג'ו לאונה.

הטרילוגיה – הכוללת את סרטיו המוקדמים של לאונה – החלה בשנת 1964 עם 'בעבור חופן דולרים', המשיכה ב-1965 עם 'הצלפים' ונחתמה עם 'הטוב, הרע והמכוער' שיצא לאקרנים ב-1966.

המערבון, שהופק באיטליה, נחשב לגדול מערבוני הספגטי בכל הזמנים וכסרט פולחן שמשפטים ממנו מצוטטים תכופות. סצנת הסיום ושיאו של הסרט, בה מתעמתים שלושת גיבוריו בבית הקברות בדו-קרב משולש (המכונה תיקו מקסיקני), היא מסצנות הסיום הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע.

הסרט צולם ברובו בספרד, בתקציב נמוך יחסית של $1,600,000, תוך שימוש ב־1,500 חברי מיליציה מקומית כניצבים. הוא צולם בטכניסקופ על ידי צלם הקולנוע עטור הפרסים, טוני דלי־קולי.

ה"טוב, הרע והמכוער" ידוע במיוחד בשל הפסקול הדליל אך העקשני שנוצר על ידי המלחין אניו מוריקונה. מוריקונה שילב במוזיקה שכתב צלילי ירי ושריקה, ובנעימת הנושא, ניסה לחקות, לדבריו, יללת קויוט (זאב ערבות).

הסרט מכיל סימני היכר רבים של ליאונה, כמו דיאלוגים דלילים (עשר הדקות הראשונות של הסרט נטולות דיאלוג), סצינות ארוכות הנבנות לאיטן עד לשיא, וניגוד בין צילומים ארוכים ומקיפים לבין צילומי תקריב קיצוניים של עיניים או של אצבעות הנשלחות אל הדק האקדח.

הציטוט הידוע ביותר מן הסרט הוא – "כשאתה צריך לירות, תירה. אל תדבר".

לערך המלא