מערבון ספגטי
מערבון ספגטי הוא כינוי לתת-ז'אנר של סרטי המערבונים שצצו בשנות ה-60 של המאה ה-20. כינוי זה נובע מהעובדה שרובם הופקו על ידי אולפנים איטלקיים. בתחילה לרבים מהם היו משותפים השפה האיטלקית, התקציב הנמוך, וצילום מינימליסטי ושוטף ששבר את המוסכמות של מערבונים מוקדמים יותר - לעתים בכוונה, כתוצאה מהרקע התרבותי השונה של יוצרי הסרט ומהתקציב המוגבל. השימוש במונח נעשה לראשונה בזלזול, אך משנות השמונים ישנה הערכה מחודשת לסרטים אלה.
טרילוגיית "האיש ללא שם" בביומו של סרג'ו לאונה ובכיכובו של קלינט איסטווד הפכה לנציגה המפורסמת ביותר של הז'אנר. היא כוללת את הסרטים "בעבור חופן דולרים" (1964), "בעבור חופן נוסף של דולרים" (1965), שנקרא בישראל "הצלפים", ו"הטוב הרע והמכוער" (1966). לשלושת הסרטים פסקול של אניו מוריקונה, שכל הנעימות שכתב לסרטים נעשו סימן היכר של מערבוני ספגטי. "הטוב הרע והמכוער" היה לאחד מסרטי המערבונים המפורסמים בכל הזמנים, וזאת למרות העובדה שבאופן לא טיפוסי לז'אנר מערבוני הספגטי, הוא הופק בתקציב גבוה יחסית של כמיליון דולר.
כוכבים איטלקיים מפורסמים בסרטים אלה היו ג'וליאנו גמה, שסרטו "Day of anger" נחשב לקלסיקה מהתקופה הזו, פרנקו נרו, שהתפרסם בדמותו של ג'נגו, וכן טרנס היל ובאד ספנסר, שהתפרסמו במערבונים הקומיים שלהם.
רבים מהסרטים צולמו באזור המדבר הספרדי של אלמריה (Almería), הדומה לנוף המצוי בקליפורניה. בשל אזור הצילום המדברי ומלאי הניצבים דוברי הספרדית באזור, נושא מקובל במערבוני הספגטי היה המהפכה המקסיקנית, שודדים מקסיקנים ואזור הגבול בין מקסיקו לארצות הברית.
[עריכה] "מערבוני אוכל" אחרים
השם "מערבון ספגטי" הוביל לקשרים בין סרטים אחרים לאוכל:
- לעתים משתמשים בכינויים "מערבוני פאייה" או "מערבוני צ'וריסו" לסרטים דומים שהופקו על ידי אולפנים ספרדיים.
- יחסי הציבור של הקומדיה היפנית "טמפופו" קראו לה "מערבון האיטריות" הראשון.
- מערבוני רוברט רודריגז, "דספרדו", ו"היו זמנים במקסיקו", נקראים לעתים "מערבוני בוריטו".
- סרטי ויקינגים מסוימים נקראו "מערבוני בקלה".
- טיים מגזין קרא לסדרה סמוראי ג'ק "מערבון סשימי".
- בישראל היה נפוץ בשנות ה-60 וה-70 ז'אנר סרטי בורקס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ויליאם פרייס-וקס, מערבונים נוסח איטליה, דבר, 27 בספטמבר 1968