אצבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצבע אנושית

אצבע היא חלק בכף היד או בכף הרגל של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים. האצבע מסתיימת בחיפוי קרני הקרוי ציפורן. העור בקצות האצבעות מחורץ על ידי טביעות אצבעות.

אצבעות כף היד ושימושיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היד משמשת לאחיזה, ושליטה מבוקרת באצבעות היא אחד המאפיינים של האדם.

  • אגודל - האצבע העבה, נקראת כך מלשון: מאגדת את האצבעות לאגרוף ומקלה באחיזת חפצים כשהיא מפעילה כוח מהצד הנגדי לשאר האצבעות. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות הוא המאפשר לאדם לתפוס חפצים ולהשתמש בכלים עדינים.
  • אצבע מורה - האצבע המשמשת להצבעה על כיוון או להצבעה על פריט מסוים, ולכן היא נקראת גם אצבע מורה.
  • אמה - האצבע הארוכה ביותר.
  • קמיצה - נהוג לענוד טבעת נישואין על אצבע זו, ביד שמאל.
  • זרת - מכונה גם קוטן. על אצבע זו ידועה אמרתו של רחבעם "קטני עבה ממתני אבי" (ספר דברי הימים ב', פרק י', פסוק י').

באנטומיה, נהוגה גם ההתייחסות לאצבעות כ"ראשונה", "שנייה" וכן הלאה עד "חמישית", כאשר האגודל או הבוהן הגדולה הן האצבע הראשונה והזרת או הבוהן הקטנה הן האצבע החמישית.

מספר האצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח באנטומיה המונה את מספר האצבעות בבעלי חיים מפותחים נקרא דקטיליה. למינים שונים של בעלי חוליות החיים על היבשה, יש מספר שונה של אצבעות בגפיהם. אולם, כמעט שאינם קיימים מינים שיש להם יותר מחמש ופרטים מוטנטים, שיש להם יותר מחמש, נדירים אף הם. במינים בהם יש פחות מחמש אצבעות בחלק או בכול הגפיים יש סימנים להתנוונותן במהלך האבולוציה. כך, למשל, אצל הסוס, חלק מהאצבעות התנוונו והשאר התחזקו. כך גם בוהן חתול הבית נעלמה, בניגוד לאגודלו ויש לו חמש אצבעות בכל אחת מגפיו הקדמיות וארבע בכל אחת מהאחוריות. בבני אדם הנורמה היא פנטדקטיליה המונה 5 אצבעות בכל גפה. אולם במקרים מסוימים עקב מחלות תורשתיות עלולות להופיע יותר מחמש אצבעות (פולידקטיליה) או פחות (אוליגודקטיליה).

צילום רנטגן של כף יד שמאלית בת שש אצבעות של ילד בן 10, שנולד עם פולידקטיליה.

מידות האצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים על מידות האצבעות מצביעים על האפשרות לנבא נטיות מסוימות[דרושה הבהרה] (בעיקר אצל גברים) על פי ממדי האצבעות. ‏[1] הפרש אורכי האצבעות נותן אינדיקציה לרמות ההורמון אסטרוגן, שהיו בדמה של האם בזמן ההריון.

תקשורת באמצעות אצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש באצבע מורה לשם מיקוד תשומת הלב של הזולת.
שימוש בסימני אצבעות מוסכמים לצורך תקשורת בין צוללנים מתחת לפני המים.

שפת סימנים של חרשים היא שפה טבעית העושה שימוש, בין השאר, בסימני אצבעות.

גם בקרב השומעים קיים רפרטואר נרחב של תנועות ומחוות אצבעות לשם תקשורת, על פי מוסכמות תרבותיות. דוגמאות:

  • זקיפת אגודל מסמלת אישור בתרבויות רבות בעולם. באחרות היא מהווה תנועה מגונה או בקשה לטרמפ.
  • במדינות רבות נעשה שימוש באצבע או באגודל כסימן מוסכם לעצירת טרמפ.
  • האצבע הסמוכה לאגודל מכונה גם האצבע המורה או הרומזת, שכן משמשת להצבעה ולרמיזה. הצבעה היא הושטת היד והאצבע קדימה, כלפי חוץ, כדי לסמן דבר מה, או קיפול הזרוע במרפק והושטת האצבע כלפי מעלה כדי לבקש רשות דיבור. רמיזה היא הפניית הזרוע כלפי פנים, אל גוף הדובר, תוך תנועות קיפול חוזרות של האצבע, כדי לרמוז לאדם אחר להתקרב אליו. תנועה זו נחשבת מעליבה בתרבויות מסוימות.
  • אצבע משולשת – מחווה גסה להבעת זילזול ובוז, באמצעות האצבע האמצעית (אמה). זקירת האמה משמשת להעברת מסר של זלזול כלפי אדם או נושא מסוים. בעיתונות העברית נהוג לכנות אחת מצורות זקירה זו בשם "תנועה מגונה", "אצבע משולשת" או "תנועה מזרחית מגונה" (הביטוי האחרון נפוץ פחות כיום).
  • א פֿייג ( ביידיש תאנה) – אגודל מכוסה על ידי כל האצבעות, מסמל שלא תזכה לקבל ממני כלום.
  • הכאה באצבע צרידה – השמעת קול באמצעות האגודל והאמה, לעתים כאמצעי לליווי קצבי.
  • טבעת נישואין נהוג לענוד על הקמיצה של יד שמאל.

דוגמאות נוספות בתמונות להלן:

ספירה בעזרת האצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג גם לספור באמצעות אצבעות כף היד. שיטות ספירה שונות נהוגות במקומות שונים בעולם:

  • עד עשר - בהרמת אצבעות, בתרבות המערב המורחבת, דהינו, כשכף-יד פרושה מייצגת את המספר חמש.
  • עד עשר בהורדת אצבעות, נהוג בפפואה גינאה החדשה, דהינו, אגרוף מייצג 5.
  • עד 12, כשהספירה נעשית בכף יד אחת, ונספרים פרקי האצבעות כאשר האגודל מצביע אליהם, נהוג בעיקר בתרבויות צפון הודיות, מסורת הינדו-אירופית כנראה.
  • עד 31 בכל כף-יד, ספירה בינארית, נהוג בעיקר אצל מתמטיקאים בתחומים מסוימים של תורת המספרים ושדות סופיים.
  • עד 60, שיטה בבלית הדומה לשיטה בה סופרים עד 12. בשיטה הבבלית סופרים את פרקי האצבעות ביד אחת וכאשר מגיעים ל-12 מתחילים את הספירה מחדש ביד שספרה ומסמנים עם אצבע אחד ביד האחרת שתריסר פרקי אצבעות נספרו. חוזרים על הפעולה הזו עד שמסמנים עם היד האחרת חמש אצבעות.

ביטויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתוסים ואמונות טפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיימת אמונה טפלה, נפוצה, לפיה מי שמצביע למעלה, אל הכוכבים, מסכן את עצמו בפציעה.
  • החזקת אצבעות: שילוב האמה על הקמיצה נחשב בתרבויות אירופאיות כמחווה המביאה מזל. מקור המנהג אינו ידוע בוודאות. יש הרואים בו מחווה נוצרית (יצירת צורה דמוית צלב). ייתכן שמקור האמונה הזו במחווה שנועדה להרחיק מכשפות ויצורים אחרים הנשלטים על ידי רוחות רעות‏[2]. יש המשייכים את החזקת האצבעות לתקופה הקודמת לנצרות, אז נהוגה הייתה מחווה של הצלבת אצבעות כברכת "מזל טוב": המברך היה מניח את אצבעו מעל לאצבעו של מקבל הברכה ויוצר צורת X. יש המשייכים את מקור המחווה לקשתים האנגלים במלחמת מאה השנים, שסיגלו לעצמם מנהג לשלב את האצבע והאמה לפני שהשתמשו באותן שתי אצבעות למתוח את מיתר הקשת‏[3].
  • קיימות אגדות רבות הנוגעות למספר האצבעות המדויק של הדרקון הסיני האגדי, ולסיבות למספר זה, אך מספר אצבעותיו של הדרקון נע בין 3 ל-7.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]