פחדיו של האדם החכם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פחדיו של האדם החכם
The Wise Man's Fear
מידע כללי
מאת פטריק רותפס
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה אפית
הוצאה
תאריך הוצאה 2011
מספר עמודים 608 (חלק ראשון)
600 (חלק שני)
הוצאה בעברית
הוצאה אופוס
תאריך 2016
תרגום צפריר גרוסמן
פרסים
David Gemmell Legend Awards (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
סדרת ספרים רשומות קוטל המלך
ספר קודם שם הרוח
הספר הבא דלתות האבן[1]
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003911365
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פחדיו של האדם החכםאנגלית: The Wise Man's Fear) הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב בידי פטריק רותפס, השני בטרילוגיית רשומות קוטל המלך אשר ממשיך את סיפורו של קוותה, אשר מכתיב להיסטוריון את מעלליו, בפונדק הממוקם בעיירה נידחת. הספר פורסם במרץ 2011, ארבע שנים אחרי פרסומו של שם הרוח. "פחדיו של האדם החכם" הגיע עם צאתו למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס[2], וזכה בפרס דייוויד גמל לספר הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 2012[3].
הגרסה העברית, בהוצאת אופוס יצאה לאור חמש שנים מאוחר יותר, ב-2016 בשל תהליך העברת זכויות ההפצה מהמו"ל הישראלי הקודם הוצאת כנרת זמורה ביתן לאופוס[4].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל היכן שנגמר הספר הקודם, כאשר קוותה לומד באוניברסיטה. אלודין, המגיסטר נוקב השמות, מקבל אותו סוף סוף כתלמיד אך קוותה לא נוחל הצלחה בתחום הקסם של נקיבה בשמות. הסכסוך בינו ובין הסטודנט העשיר אמברוז נמשך, כאשר קוותה גונב מחדריו של אמברוז טבעת השייכת לחברתו דנה, ושורף את ציודו של אמברוז. אמברוז משתמש בקסם אפל (מה שנקרא "שימוש לרעה" ולמעשה אסור באוניברסיטה) כדי לפגוע בקוותה גופנית, וקוותה נאלץ להכין קמיע יקר כדי להגן על עצמו תוך שהוא נעזר בחבריו לשם כך. בסופו של דבר אמברוז מפליל את קוותה לגבי אירוע שהתרחש בספר הקודם כאשר קוותה נקב בשם הרוח מבלי דעת, לאחר שאמברוז שבר את הלאוטה שלו וכך גרם לפציעתו. קוותה מועמד לדין בפני הכנסייה, ולאחר מכן מייעצים לו מוריו וידידיו להתרחק לזמן מה מהאוניברסיטה, מאחר שהפרסום השלילי שקיבל עשוי לפגוע ביכולתו להתקדם מבחינה אקדמית.

קוותה נוסע בהמלצת חברו האציל תרפה אל העיר סברן, כדי לסייע לאציל העשיר המאר אלברון, השליט המקומי ואחד מעשירי העולם. המאר מבקש מקוותה לעזור לו לחזר אחר הגבירה מלואן לקלס. קוותה מגלה כי היועץ הארקנאי של המאר מרעיל אותו, ולאחר שקוותה משכנע את המאר שמעשה הבגידה התרחש, היועץ נמלט מהאחוזה. קוותה פוגש בעיר את חברתו דנה, והם מתחילים להפגש לעיתים קרובות, עד שמריבה פורצת ביניהם כאשר קוותה דואג לדנה ומנסה להרחיק אותה מהפטרון המסתורי שלה, והיא בתגובה מאשימה אותו בהתנהגות רכושנית כלפיה.

מייד לאחר מכן, המאר שולח את קוותה יחד עם ארבעה שכירי חרב לצוד שודדים המאיימים על גובי המיסים שלו. במהלך המסע, קוותה לומד ממורה הדרך שלהם את יסודות הגישוש והציד, וכן לומד מטמפי, אחד משכירי החרב המשתייך לאיידם, את יסודות השפה האיידמית ופילוסופיית החיים שלהם. לאחר מצוד ממושך, החמישה מגיעים אל מחנם המבוצר של השודדים וקוותה הורג אותם במעשי קסמים שונים. קוותה מבין שמנהיג השודדים (שהצליח להמלט בדרך מסתורית) הוא אחד מהצ'נדריאן כיוון שכבר ראה אותו ברצח הוריו.

כשהארבעה פונים לחזור לסברן כדי לקבל מהמלך את שכרם, הם פוגשים בפלוריאן, פיה יפהפייה ועתיקת יומין שסיפורים רבים הילכו על הקסם הזר שבה שגרם לגברים מתים למות מאהבה כלפיה. קוותה מצטרף לפלוריאן, לומד ממנה את סודות האהבה ורק לאחר היתקלות מסוכנת במיוחד עם הקאהת'י, יצור עתיק ומסוכן, הוא מבין שעליו לחזור אל משימתו הראשונית: לגלות כמה שיותר על הצ'נדריאן. בדברי חלקות, קוותה מצליח להימלט מציפורני טרפה של פלוריאן ולצאת חזרה מממלכת הפיי אל העולם האמיתי. במהלך השהות הארוכה עם פלוריאן, היא תופרת לו גלימה עשויה מצללים וקרני אור ירח המכונה "שאיד". לבסוף קוותה עוזב, ומגלה שבעולם התמותה חלפו רק שלושה ימים.

קוותה וטמפי, שכיר החרב מן האיידם, נוסעים יחד לאדמרה, ארצם של בני האיידם, שם טמפי מועמד לדין על שלימד את קוותה את סודות בני עמו. על מנת להציל את טמפי ואת עצמו נדרש קוותה להוכיח שהוא ראוי ללמוד את אמנות הלחימה של האיידם. לאחר זמן מה באיידם מוכיח קוותה את היותו ראוי, מקבל מהאיידם חרב עתיקה והם מחשיבים אותו כאחד מהם.

בדרך חזרה אל סברן, קוותה פוגש בלהקת שודדים שחטפו שתי נערות. השודדים מתחזים לבני אדמה רוה לאחר ששדדו ורצחו את הלהקה המקורית. קוותה הורג אותם ומשיב את הנערות אל ביתן. כאשר קוותה חוזר אל המאר, הוא ואשתו מראים לו תיבה אטומה שעוברת בירושה במשפחתה, וקוותה מגלה לראשונה שחרוט בה כתב בשפה יילית - שפה קשה שארצה נחרבה ומעט מבניה דוברים אותה, וכמעט שאיש אינו מסוגל לקרוא אותה. לאחר מכן מתגלה למאר ולאשתו הטריה כי קוותה הוא בן אדמה רוה, אותם הגבירה שונאת מכיוון שאחותה ברחה והתחתנה עם זמר נודד מהאדמה. המאר נאלץ לגרש את קוותה מעל פניו, אך גומל לו במכתב המאפשר לו לשלם את שכר הלימוד באוניברסיטה מכספו של המאר. קוותה חוזר לאוניברסיטה ומסכם עם הגזבר של האוניברסיטה שהם יחלקו ביניהם את שכר הלימוד הגבוה שהאוניברסיטה תשית עליו. במסעו, מגלה קוותה שהסיפורים על מסעותיו נפוצו באזור, רובם מעוותים או מומצאים. לאחר חזרתו של קוותה הוא למד שהיחיד באוניברסיטה שמכיר יילית הוא המגיסטר הראשי - הרמה, והוא מתחיל ללמוד איתו. בתוך כך, הרמה חולה, ומפסיק לתפקד, והמגיסטר המה - שנוא נפשו של קוותה נבחר להחליפו. המה משתמש בהשפעתו כמגיסטר הראשי כדי להעלות את שכר הלימוד של קוותה, מבלי לדעת שבכך הוא רק מכניס כיכרות לארנקו. מקור הכנסה נוסף של קוותה, הוא העיצוב שהוא יצר למגן מפני חיצים הנקרא "חסר הדם", כללי האוניברסיטה קובעים שתלמיד שיצר עיצוב יקבל 10% מהרווחים של מכירת אותו פרט מאותו עיצוב.

קוותה בוחר לסיים את הסיפור ליום זה כיוון ש"בפעם הראשונה בחיי שבה היה כסף בכיסי. זה מקום טוב להפסיק בו למשך הלילה" ו"אם נמשיך הלאה, המצב יעשה קודר שוב".

בסיפור המסגרת המתרחש בהווה, שני חיילים מגיעים לפונדק ומכים את קוותה. בסט, ידידו של קוותה, שלח אותם בניסיון לעורר את אדונו ולהחיות את רוחו, אך הניסיון נכשל וקוותה מובס על ידי החיילים, והם מכים אותו. בסט כועס על החיילים ורוצח אותם.

התרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון בסדרה, "שם הרוח", יצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן ב-2010, אך ההוצאה החליטה שלא להדפיס מהדורות נוספות, ולוותר על הפקת מהדורה עברית לספר השני שיצא ב-2011. בתום חמש שנים, זכויות ההוצאה פקעו, והדרך נפתחה לרכישת הזכויות לפרסום הספר הראשון והשני על ידי הוצאת אופוס. תחילה ניסה לקדם המתרגם צפריר גרוסמן ניסיון להוציא את הספר בעזרת מימון המונים, אולם משזה נכשל[5], אופוס המשיכה לקדם את הפרויקט והדפיסה את הספר הראשון מחדש יחד עם תרגום לספר השני. במעבר בין ההוצאות, שם הסדרה בעברית השתנה מ"רשומות קוטל המלכים" ל"רשומות קוטל המלך"[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]