פילוסופיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתחום ידע. אם התכוונתם לכתב עת ישראלי בשם זה, ראו Philosophia.
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בפילוסופיה, ראו פורטל הפילוסופיה |
פילוסופיה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא תחום ידע העוסק במהות העולם והאדם, באופן ההכרה של האדם את העולם, במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ענפי הפילוסופיה
באקדמיה, הפילוסופיה מחולקת לענפים העיקריים הבאים:
- תורת ההגיון- עוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה ולא נכונה.
- מטאפיזיקה - עוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של המציאות כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה.
- תורת ההכרה או האפיסטמולוגיה - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי.
- תורת המידות, הנקראת גם אתיקה, או הפילוסופיה של המוסר - עוסקת במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות.
- מטאפילוסופיה - עוסקת במהות הפילוסופיה עצמה, בתכליתה ומטרותיה של הפילוסופיה ובשיטות בהן משתמשת הפילוסופיה.
שני ענפים חשובים נוספים שלגביהם אין הסכמה אם יש לכלול אותם בין הענפים הראשיים הם:
- אסתטיקה - תורה העוסקת באמנות ובמושג היופי. בפילוסופיה ישנו עיסוק רב ביופיו של הטבע בנקודות בהן הוא מגיע לשלמות המעוררת רוממות רוח ופליאה באדם, ובאומנות כאשר היא מנסה להתקרב אל אותן נקודות. ישנם פילוסופים המעדיפים לסווג את תחומי העיסוק של האסתטיקה כחלק מהאפיסטמולוגיה ומהאתיקה.
- פוליטיקה - תורה העוסקת באתיקה של קבוצות, ובאומנות הממשל. בתקופות מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה.
[עריכה] היסטוריה
אפשר לומר בוודאות שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. לכל חברה היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית.
תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ-2,500 שנה. ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי יוון, איטליה וטורקיה. בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות בבליים ומצריים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה בסין המבודדת, התחומה על ידי החומה הסינית הגדולה. פילוסופיה זו החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס. לפילוסופיה הסינית יש היסטוריה של אלפי שנים. את מקורותיה אפשר למצוא ב"יי ג'ינג" ("ספר השינויים"), ספר הדרכה לגילוי עתידות, שכבר קיימים בו כמה מהמושגים הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה הסינית. את גילו של הספר אפשר רק להעריך, אך הוא בוודאי שואב ממסורת בעל פה המגיעה עד התקופה הניאוליתית.
[עריכה] סוקרטס, אבי הפילוסופיה המערבית
סוקרטס לא היה הפילוסוף הראשון במערב. סוקרטס לא כתב שום ספר ורוב מה שידוע עליו מצוי בכתביו של תלמידו אפלטון. מותו של סוקרטס למען עקרונותיו היה מופת לכל הפילוסופים אחריו שהעזו לקרוא תיגר על המצב הקיים. סוקרטס היה שונה מההוגים היוונים שקדמו לו, שנקראים "פרה-סוקרטים", כלומר: "לפני סוקרטס". הם התענינו בעיקר בשאלה מהו החומר הראשוני שממנו עשוי היקום הפיזי, ואילו הוא הרחיב את הדיון לשאלות מתחום המוסר, כגון "מהו טוב?", שאותן ראה כחלק בלתי נפרד משאלות על טבע המציאות. סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון טוב, צדק וחוכמה. הוא חשב שכל אחד מן המושגים המופשטים האלה מציין איזושהי מהות המתארת דברים בעולם. הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים בהם ולעזור להם לפתח רעיונות מדויקים ובהירים יותר.
[עריכה] הבדלים בין הפילוסופיה המערבית למזרחית
[עריכה] טענות כנגד התווית "פילוסופיה מזרחית"
יש שטוענים כי ההבחנה בין פילוסופיה מזרחית למערבית היא שרירותית וגאוגרפית בלבד, וכי הבחנה מלאכותית זו אינה לוקחת בחשבון את ההשפעה ההדדית הרבה בין ההגות המזרחית והמערבית, ושהיא מטעה יותר מאשר מועילה. יתר על כן, נטען כי המושג "פילוסופיה מזרחית" מביא להבנה שיש קירבה רבה בין אסכולות פילוסופיות מזרחיות, ומטשטש את ההבדלים ביניהם.
טענה אחת כזו היא היסטורית – המקור הראשון שלנו ל"פילוסופיה מערבית" היא באסיה הקטנה. לא ברור מה מקורותיה של פילוסופיה זו – האם היא מהודו, או אולי הפילוסופיה ההודית מקורותיה בפלישה אינדו-ארייאנית. אך יש אפשרות סבירה שהמזרח התיכון היה אזור לתתחלופת והשפעה הדדית של פילוסופיות דתיות קדומות.
טענה נוספת היא מהבלשנות, המבוססת על כך שהסנסקריט שייכת למשפחת השפות ההינדו-אירופאית (ניטשה טען כי הנצרות והבודהיזם הן דתות "קרובות").
המבנה המרכזי שמשותף לפילוסופיה המערבית הקלאסית (ואינו קיים בהגות המזרח אסייתית לפני ה"פלישה" הבודהיסטית) הוא הדיכוטומיות בין הגיון ורגש, מציאות והופעה, האחד והרבים, שינוי וקביעות. ההגות המערבית וההודית, עם דואליזם גוף-נפש חזק, נוטות שניהם לאידאליזם סובייקטיבי או לדואליזם. משותפות להם גם הבסיס של ה"פסיכולוגיה העממית" המערבית – הכוללת אמת ושקר חדים, תחביר של נושא ונשוא (ומטפיזיקת אובייקט-סובייקט מקבילה), ומסקנות והיקשים. מושגים אלה נמצאים בבסיסם של ההתפתחות של הלוגיקה בהודו וביוון (בניגוד לסין הקדם-בודהיסטית). קוי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות – כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגי הסיני.
סיבה בסיסית אחת להבחנה היא שלשתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) מתייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ה"היסטוריה של הפילוסופיה". לפיכך, שתיהם לרוב נדחים לחוגים נפרדים באוניברסיטאות, או לפעילות "ניו-אייג'" שאינה אקדמית כלל.
[עריכה] התפיסה של אל ו/או אלים
בשל ההשפעה של המונותיאיזם ובמיוחד הדתות האברהמיות, הפילוסופיות המערביות, ניצבו בפני השאלה של טבעו של האל והיחס בינו לבין היקום. דבר זה יצר דיכוטומיה בפילוסופיות המערביות בין הפילוסופיות החילוניות והדתיות, ביחס לדוגמות מסוימות על האל והיקום.
הפילוסופיות המזרחיות התעניינו פחות בשאלות של טבעו של האל היחיד כבורא והשליט היחיד של היקום. ההבחנה בין החילוני והדתי היא לפיכך הרבה פחות חדה, ובאותה האסכולה עשויים להיות מרכיבים דתיים ופילוסופיים זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים.
דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופיות/דתיות אחת מאוחדת או שלילה חדה ומוחלטת של הדת בכלל על ידי הפילוסופיה (לדוגמה, ניטשה, מרקס, וולטר, וכו'). ההבחנה בין דת ופילוסופיה אינה כה חשובה במזרח.
[עריכה] היחס בין האל לעולם
קו מבדיל נוסף בין המזרח למערב הוא האמונה לגבי היחס בין האל או האלים והעולם. הפילוסופיות המערביות או שטוענות כי האל אינו קיים, או שהם טוענים כי האל נפרד ונבדל מהעולם. תפיסה זו מקורה בהשפעה של הדתות האברהמיות, שמלמדות כי היקום נוצר בידי אל כל-יכול שהיה קיים לפני ובנפרד מהיקום, וכי הברואים שלו – אנחנו – אינם יכולים להבין את טבעו האמיתי של האל הזה.
המסורות המזרחיות לרוב עוסקים פחות בקיום או באי הקיום של האלים. אם כי ברבות מהמסורות ישנם ישויות על טבעיות רבות עוצמה, הם בדרך כלל לא נתפסים כנפרדים מהיקום, אלא כחלק ממנו. לפיכך, רוב הדתות המזרחיות מלמדות כי פעולות אנושיות רגילות עשויות להשפיע על העולם העל-טבעי.
[עריכה] תפקידו ומקומו של היחיד
נטען כי ברוב הפילוסופיות המערביות, אפשר לומר דבר דומה לגבי היחיד: במערב, מקובל כי היחיד הוא משהו נפרד מהיקום, והפילוסופיות המערביות מנסות לתאר ולהגדיר את היקום מנקודת מבט אובייקטיבית ונבדלת. הפילוסופיות המזרחיות, לעומת זאת, לרוב מחזיקות בדעה כי אנשים הם חלק בלתי נפרד מהיקום, וכי נסיונות לדון ביקום מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו האינדיבידואל הדובר הוא משהו נפרד ונבדל מהשלם, מגוחכים.
[עריכה] סינתזות של פילוסופיות מזרחיות ומערביות
נעשו נסיונות מודרניים רבים להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות.
הפילוסוף הגרמני הגל היה מעוניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים.
מתנגדו של הגל, ארתור שופנהאואר, פיתח פילוסופיה שהיא למעשה סינתזה של הבודהיזם וההינדואיזם עם המחשבה המערבית. הוא ניבא כי לאופנישדות (אחד מחשובי כתבי הקודש ההינדיים) תהיה השפעה גדולה בהרבה על המערב מאשר בעבר. אולם, שופנהאואר עבד עם תרגומים גרועים מאד, וייתכן כי הוא לא הבין נכונה את הפילוסופיות המזרחיות שעניינו אותו.
נסיונות מהתקופה האחרונה לחבר בין הפילוסופיה המערבית והמזרחית כוללים את אסכולת קיוטו הפילוסופית, שמרכיבים בין הפנומנולוגיה של הוסרל לבין ההבנות של הזן בודהיזם. הרבה מכתביו של קן וילבר גם כן מתמקדים בהרכבה וחיבור של אמיתות מזרחיות ומערביות במערכת קוהרנטית אחת.
[עריכה] אסכולות
 |
ערך מורחב – אסכולות בפילוסופיה |
אסכולה פירושה בית מדרש, בית לימוד ובית ספר. מיוחסות לאסכולה גם השקפת עולם, שיטה, דרך, שיטתיות ואמונה.
ישנן 12 אסכולות:
- אסכולת הפרה-סוקרטים
- אסכולות יווניות אחרי סוקרטס
- אסכולת האידאליסטים
- האסכולה המטריאליסטית
- האסכולה הסכולסטית
- האסכולה הרציונליסטית
- האסכולה האמפיריציסטית
- האסכולה הפרגמטיסטית
- האסכולה הפנומנולוגית
- האסכולה האקזיסטנציאליסטית (קיומית)
- האסכולה הפמיניסטית
- האסכולה הפוסט מודרניסטית
[עריכה] פילוסופיה ומדע
במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד למדע, על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי. עם זאת, היו השפעות גומלין רבות בין המדע לבין הפילוסופיה. כך תורת האבולוציה, למשל, עוררה דיונים פילוסופיים רבים. הפילוסופיה הניסויית היא ענף חדש של פילוסופיה, שהחל להיות נפוץ בעיקר מתחילת המאה ה-21, ובו מסיקים מסקנות פילוסופיות בעקבות ממצאים כמותיים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ז'יל דלז ופליקס גואטרי, מהי פילוסופיה?, תירגם מצרפתית אבנר להב, רסלינג, 2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] עברית
- אוניברסיטת תל אביב, אתרי פילוסופיה באינטרנט
- האוניברסיטה הפתוחה, אתר פילוסופיה של האוניברסיטה
- מבחר סרטונים בנושא, באתר הערוץ האקדמי
- אתר אקרופוליס החדשה - בית ספר לפילוסופיה בדרך הקלאסית
- המדריך לאוהב החוכמה, מאת אריה קיזל
- ספרי פילוסופיה להורדה חינם
- קישורים לאתרים בעברית העוסקים בפילוסופיה, מכללת ליפשיץ
- רשימת ערכים בעברית בפילוסופיה, הספרייה הווירטואלית של מטח
[עריכה] אנגלית
- ארכיון הכתבים הקלסיים
- "אנציקלופדית הפילוסופיה של האינטרנט", באתר אוניברסיטת טנסי
- האנציקלופידה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד
- מאגר קישורים בנושא
- המדריך לפילוסופיה באינטרנט
- מבוא לפילוסופיה, הספרייה הגלילאית
- ארכיון האינטרנט המרקסיסטי, עם מגוון רחב של כתבים
