פיודור פוגורלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיודור פוגורלוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 במאי 1982 (בן 41)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קישורים חיצוניים
טוויטר fpogo23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיודור אלכסנדרוביץ' פוגורלוברוסית: Фёдор Александрович Погоре́лов; נולד ב-23 במאי 1982, לנינגרד) הוא מנחה ושדרן טלוויזיה ורדיו רוסי, עיתונאי, פרשן כדורגל, מוזיקאי ומדריך טיולים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בסנקט פטרבורג. במהלך לימודיו החליף שלושה בתי ספר. בשנת 1999 נכנס לאוניברסיטת סנקט פטרבורג בפקולטה לסוציולוגיה וסיים עם תואר בסוציולוגיה של ידע וסוציולוגיה של המדע.

בשנת 2003 עבד בערוץ 5 עבד ככתב שבועי בתוכנית "שבוע בעיר הגדולה", היה תסריטאי ועורך ראשי של תוכנית "שכבת התרבות" יחד עם לב לורייה, כתב התוכנית "בוקר בעיר הגדולה" וכן עורך לתוכנית "ארץ גדולה. ספורט".

בין 2004 ל-2006 הגיש וערך את תוכנית הכדורגל "12 שחקנים" בערוץ 5 ומינואר עד אוגוסט 2006 היה מנהל יחסי הציבור של מועדון הכדורגל "זניט".[1] מ-2007 עד 2016 היה עורך ראשי בתחנת הרדיו רדיו זניט. ערך את התוכניות "הערות בשוליים" ו"החמרה בכדורגל". בשנים 2009–2014 היה מחבר מגזין PROZENIT, שהיה מגזין רשמי של מועדון הכדורגל זניט.

בשנת 2010 הפך לחבר בלהקה "יסט, יסט, יסט" וניגן בגיטרה. בשנת 2010, הוא הפיק את הסרט התיעודי "השם שלנו הוא זניט" על מועדון הכדורגל זניט. בשנים 2011–2013 חזר לערוץ 5 והנחה את תוכנית הטלוויזיה בוקר בחמש. מדי פעם פרשן משחקים של "זניט" בערוץ הטלוויזיה "100TV".

מאז 2012 הוא חבר באיגוד העיתונאים של סנקט פטרבורג ומחוז לנינגרד.[2] בשנת 2012 עמד בראש מערכת המהדורה המעודכנת של המגזין של המועדון "זניט שלנו". עד דצמבר 2018 היה בעלים משותף של הבר "הו, ספורט!". בעונת הכדורגל 2017/18 היה מנחה בערוץ 78 ושימש פרשן במשחקי טוסנו וזניט. בעונת 2016/17 פרשן כמה ממשחקיה של זניט בערוץ הטלוויזיה נאש פוטבול.

מאז 2019, הוא מדריך ובעלים משותף של "דון השקט", סוכנות טיולים. מאז 2019 הוא ראש מחלקת הספורט באתר פונטנקה והוא מנחה שותף בתוכנית היוטיוב "התוכנית העצובה על כדורגל".[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הבכור מקסים מאז 2012 עבד כמנכ"ל ערוץ 100TV.[4] הוא עבד גם כראש המטה של נשיא התאחדות הכדורגל הרוסית תחת סרגיי פורסנקו, המשנה למנכ"ל NMG, עבד כסמנכ"ל ב"גזפרום טרנסגז סנקט פטרבורג", שימש כמנהל מחלקת המשפטים של הסניף הפטרבורגי של תאגיד PricewaterhouseCoopers. עמד בראש סוכנות שיווק הספורט "iSport"[5] והחל משנת 2021 כמנהל המחלקה לפיתוח כדורגל נוער במועדון הכדורגל "זניט".[6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 — «„Зенит“: 17 ступеней к Кубку УЕФА» — Издательство: Амфора, Серия: Амфора-спорт, Амфора, 2008 г., 140 c., твердая обложка, ISBN 978-5-367-00795-4.
  • 2009 — «Как возрождали „Зенит“» — Издательство: Амфора, Серия: Амфора-спорт, Амфора, 2009 г., 320 c., твердая обложка, ISBN 978-5-367-00874-6.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 – השם שלנו הוא זניט, «Наше имя — Зенит» (מפיק)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]