עיתונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נשיא רוסיה לשעבר, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי

עיתונאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

סוגי עיתונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי בעת ראיון

נהוג לעשות הבחנות בין סוגים של עיתונאים.

בתקשורת הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתב: עיתונאי האחראי על השגת ידיעות חדשותיות ופרסומן בעיתון.
  • פרשן: עיתונאי המתמקד בניתוח המצב ובהסברתו לקהל הרחב שלא בקי בכל המתרחש. לדוגמה: פרשן צבאי, פרשן פוליטי, פרשן כלכלי.
  • פובליציסט: עיתונאי המפרסם מאמרי דעות, שתפקידם לעורר דיון ולהוות במה לדעות שונות, הפובליציסט מבטא את דעותיו האישיות.
  • כתב צבע: עיתונאי האחראי על "כתבות שטח" או "כתבות צבע" עבור מוספי העיתון ומגזינים שונים. כאשר הכתב מספק בדרך כלל כתבות קוריוז (למשל כתבות על טיפוסים צבעוניים ומוזרים) הוא נקרא "כתב צבע".
  • צלם: עיתונאי האחראי על צילום תמונות של אירועי חדשות ופרסומן בעיתון.
  • עורך: עיתונאי האחראי על עריכת העיתון, קביעת הכתבות והמאמרים שיפורסמו, עיצובי העמודים, עריכה לשונית וגרפית, קביעת הכותרות וכדומה.

בתקשורת האלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתב: עיתונאי האחראי על השגת ידיעות חדשותיות ועל דיווחן.
  • תחקירן: עיתונאי האחראי על השגת מידע מקיף על מושאי החדשות.
  • מגיש תוכניות: עיתונאי האחראי על ניווט תוכנית האקטואליה, ביצוע ראיונות בשידור-חי והפנייה לכתבות והדיווחים השונים.
  • קריין: עיתונאי האחראי על הקראת כותרות, בדרך כלל בזמן מבזקי החדשות.

הכשרה ויחסי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין חובה בהכשרה מקצועית ספציפית כדי להיות עיתונאי, אך פועלות מסגרות שונות להכשרת עיתונאים ולקידומם המקצועי. מסגרות אלה כוללות:

  • השתלמויות פנימיות באמצעי התקשורת, לשם הכשרת עובדים לעצמם. בישראל עיתונאים רבים מתחילים דרכם בגלי צה"ל, ומקבלים שם הכשרה לתפקידם.
  • לימודים בבתי ספר מקצועיים, המעניקים מיומנות בסיסית לעבודת עיתונאי.
  • לימודים לתואר ראשון בתקשורת במכללות ובאוניברסיטאות.

בישראל מעניקה לשכת העיתונות הממשלתית תעודת עיתונאי, המאפשרת כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בה יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. ללשכת העיתונות הממשלתית אין מעמד חוקי מחייב, וקבלת תעודת עיתונאי ממנה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל.

עיתונאים בישראל מאוגדים במסגרת אגודות העיתונאים הפועלות באזורי הארץ השונים. ככל חברות באיגוד מקצועי, גם החברות באגודת העיתונאים היא וולונטרית.

בין העיתונאים יש המועסקים במשרה מלאה באמצעי תקשורת מסוים, ויש המועסקים כפרילנסרים, הנותנים שירותיהם לאמצעי תקשורת אחדים.

מרבית העיתונים נותנים קרדיט לעיתונאי על כל ידיעה או מאמר שמסר לפרסום (יוצא דופן בולט הוא השבועון האקונומיסט, שמרבית תוכנו מתפרסם ללא קרדיט), ושמו של העיתונאי מתנוסס בראש הכתבה. שותפים נוספים לכתיבת הכתבה, כגון עורך שיזם את כתיבתה, עורך לשוני שסגנן אותה ואחרים, אינם מקבלים קרדיט לכתבה הספציפית, אך לעתים הם מוזכרים באזור קרדיטים כללי בעיתון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]