פרשת קורנילוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת קורנילוב התרחשה באוגוסט 1917 ברוסיה והיוותה זרז רציני ובלתי צפוי למהפכת אוקטובר.

המפקד העליון של הצבא הרוסי, גנרל לאוור קורנילוב, היה שותף לאמונה הרווחת כי הפסד צבאי בחזית המזרחית למעצמות המרכז יוביל להרס הכבוד והגאווה הרוסית. לנין, כך הוא טען, צריך להתלות יחד עם "מרגליו הגרמנים".

גנרל קורנילוב

מהבירה פטרוגרד נשלח מסר מעורפל (אולי במכוון), בו נאמר כי הבולשביקים רומסים את השלטון בבית. במסר זה הורה כביכול ראש ממשלת המעבר אלכסנדר קרנסקי לקורנילוב לכפות סדר בבירה ולארגן מחדש את הממשלה. קורנילוב הורה לגיס הפרשים ה-3 להיכנס לפטרוגרד ולהנהיג ממשל צבאי. ב-9 בספטמבר קרנסקי הדיח את קורנילוב משום שחשב כי האחרון מגיע כדי להציג דיקטטורה צבאית (קרנסקי מעולם לא העביר מסר בהול לקורנילוב על בעיות שליטה בבירה). קורנילוב היה משוכנע לחלוטין (תוך שהוא מתעלם מדעתו של בוריס סאווינקוב - סגנו של קרנסקי - כי מדובר באי הבנה כוללת) שקרנסקי לא מתכוון להדיחו אלא מורה כך משום שהוא תחת לחץ - אסור על ידי הבולשביקים. קורנילוב קרא לחייליו "להציל את מולדתם הגוועת".

קרנסקי לא ידע אם יוכל לסמוך על שאר מפקדיו כנגד ה"פלישה" של קורנילוב ונאלץ לבקש עזרה מה"גווארדיה האדומה" של הבולשביקים. בהתקרב חיל הפרשים ה-3 לפטרוגרד הורה קרנסקי למפקדו (שלוחו של קורנילוב) גנרל קרימוב לעצור את התקדמותו. כאשר קרימוב הבין כי אין חשש לשליטה בולשביקית ציית לקרנסקי. קרנסקי שעדיין האמין כי חיל המצב חפץ להדיחו ולכונן ממשל צבאי, עצר ואסר את קורנילוב ו-7000 מתומכיו.

בעקבות פרשה זו קרנסקי איבד מכוחו הפוליטי, חיזק בצורה משמעותית את הבולשביקים ואת תמיכת הפועלים בהם, וסלל את דרכם לשלטון במהפכת אוקטובר. לולא פרשה זו ייתכן (כך לפי קרנסקי עצמו) והבולשביקים לא היו מגיעים לשלטון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]