קונבאייר B-36 פיסמייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונבאייר B-36 פיסמייקר
Convair B-36 Peacemaker
מאפיינים כלליים
יצרן קונבאייר
טיסת בכורה 1946
תקופת שירות 1948–1959 (כ־11 שנים)
יחידות שיוצרו 384
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
הנעה 
R-4360 Wasp Major, General Electric J47 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קונבאייר B-36 פיסמייקר או בכינויו "משכין שלום" הוא מפציץ אסטרטגי של חברת קונבאייר, אשר הופעל בידי חיל האוויר של ארצות הברית בין השנים 19491959.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-B-36 היה מטוס הבוכנה הגדול ביותר שיוצר בשיטה המונית אי פעם (בעל מוטת כנפיים של 70 מטר) וגם המפציץ הראשון שיכול היה לשאת את כל סוגי פצצות הגרעין של ארצות הברית (בתקופתו)בלי שום שינוי במבנה המטוס. עם טווח של 16,000 קילומטר ועומס מרבי של 87,200 קילוגרמים (פי 10 מB-17 מבצר מעופף), היה ה-B-36 מסוגל לטוס טיסה בין יבשתית ללא תדלוק. בהיותו מטוס גדול ממדים הוא נוצל גם לטיסות מודיעין כאשר הותקנו על המטוס מצלמות רבות.

המטוס התאפיין בהנעה יחודית של שישה מנועי בוכנה כוכביים בני 28 צילינדרים כל אחד מסוג פראט אנד וויטני R-4360 וואספ מייג'ור המפיקים יחד 18,000 כוחות סוס, כשכל אחד הניע מדחף דוחף גדול בן שלושה להבים בקוטר 5.8 מטר. החל מדגם B-36D נוספו עוד 4 מנועי סילון מסוג ג'נרל אלקטריק J47, צמד קרוב לקצה כל כנף לשיפור מרחק ההמראה והמהירות הסופית, ובכך היו במטוס 10 מנועים, יותר מכל מטוס אחר ביצור סדרתי.התקנת מספר רב זה של מנועים הביא לרמת אמינות נמוכה יחסית ועבודות תחזוקה רבות. בייחוד נודעו מנועי הוואספ מייג'ור כצורכי שמן רב, מה שחייב התקנת מיכל שמן בן 100 גלון (380 ליטר) בצמוד לכל מנוע. כמו כן, כל מנוע דרש החלפת 56 מצתים (336 מצתים בסך הכל) לעתים תכופות בשל השימוש בדלק עתיר עופרת באוקטן 145 למניעת נקישות במנוע, מטלה מתישה במיוחד שכן גודלו העצום של המטוס לא אפשר את הכנסתו להאנגרים סטנדרטיים ורוב עבודות התחזוקה נעשו תחת כיפת השמים, לרוב בבסיסים ארקטיים באלסקה

פיתוח המטוס החל בשנת 1941. הוא היה המטוס היחיד שהיה יכול להגיע לתחומי ברית המועצות תוך טיסה טרנס-אטלנטית.

מספר המטוסים שנבנו הוא 384 יחידות, ועלות יחידה הייתה 4.1 מיליון דולר (34.6 מיליון דולר של 2018).

ה-B-36 שנכנס לשירות בשנת 1948, היה פלטפורמת נשיאת הנשק הגרעיני העיקרי של פיקוד האוויר האסטרטגי, עד שהוחלף על ידי מטוס הבואינג B-52.

בשנת 1950 התרחשה התרסקות מטוס B-36 בקולומביה הבריטית. בהמשך מספר מטוסי מדגם זה היו מעורבות בתאונות. בשנת 1957, במהלך טיסה המטוס איבד פצצה גרעינית מספר קילומטרים לפני נחיתה. הפצצה לא הופעלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי טיס צבאיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.