חיל האוויר של ארצות הברית

הכוחות המזוינים של ארה"ב

זרועות
חיל האוויר האמריקני
חיל הנחתים האמריקני
צבא ארצות הברית
הצי האמריקני
משמר החופים האמריקני
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של ארצות הברית
היסטוריה של ארצות הברית

סמל מחלקת חיל האוויר האמריקני

חיל האוויר של ארצות הברית (United States Air Force - USAF, נקרא בעברית בקיצור חה"אא - חיל האוויר האמריקאי) - הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החיל הוקם בשנת 1917 (בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה), והפך לזרוע נפרדת ב-18 בספטמבר 1947. החיל מפעיל יותר מ-18,000 כלי טיס. בחיל משרתים נכון לשנת 2006 650,000 חיילים. חיל האוויר האמריקאי נחשב כחיל האוויר החזק והמתקדם ביותר בעולם.

היסטוריה[עריכה]

הקמת החיל[עריכה]

שלוש שנים אחרי טיסתם הראשונה של האחים רייט, בדצמבר 1906, צבא ארצות הברית פרסם דרישה למטוס צבאי. ב-10 בפברואר 1908 נחתם חוזה עם האחים רייט, והם החלו לייצר מטוסים עבור הצבא. בשנת 1912 הוקמה מחלקה אווירית בחיל הקשר של הצבא, ובשנת 1917, בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הוקם "שירות האוויר" של הצבא. שירות האוויר סיפק הגנה וסיוע לכוחות הקרקע, וזכה להצלחה רבה גם בקרבות אוויר.

בשנת 1926, שירות האוויר אורגן מחדש כחיל של צבא היבשה, והפך לחיל האוויר. מספר המטוסים של החיל גדל בצורה משמעותית, נערכו ניסויים בתדלוק אווירי, ופותחו מטוסים מתקדמים. בשנת 1937 הוצג המפציץ הכבד B-17 ("מבצר מעופף"), שהפך בהמשך למפציץ הבולט ביותר במלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 החיל הפך לזרוע האווירית של צבא היבשה. משנת 1942, חיל האוויר נחשב לזרוע השווה בחשיבותה לזרוע היבשה ולזרוע הים.

מלחמת העולם השנייה[עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף חיל האוויר של ארצות הברית בלוחמה בזירת אירופה וזירת האוקיינוס השקט.

בזירת אירופה - חיל האוויר השתתף בהפצצות יום, על ידי מבנים גדולים וצמודים של מפציצים. החיל ספג אבידות רבות, בעיקר מעל רומניה (תקיפת בתי זיקוק לנפט) ומעל גרמניה (תקיפת מפעלים לייצור חלקים למנועים). בעקבות כניסתו לשירות של מטוס הקרב החדש P-51 מוסטנג אבידות החיל פחתו, ומטוסים רבים של חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) הופלו.

סמל חיל האוויר של ארצות הברית

בזירת האוקיינוס השקט - החיל הפעיל מפציצים מדגם B-29, שהמריאו מסין להפצצות על יפן. בתחילת המערכה נערכו הפצצות מדויקות, אך משנת 1944 החלו הפצצות רחבות שיצרו דליקות, במטרה להשמיד את המפעלים היפניים. ערים רבות נפגעו, ובמהלך ההפצצות הכבדות על טוקיו נהרגו יותר ממאה אלף בני אדם.

מפציץ מדגם B-29 שימש להטלת פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945 - הפצצות שהביאו לכניעתה של יפן, ולסיומה של המלחמה.

שנים מאוחרות[עריכה]

בשנת 1947 הוקם משרד חיל האוויר, כחלק ממשרד ההגנה. ב-18 בספטמבר מונה מזכיר חיל האוויר הראשון, סטוארט סימינגטון (לימים סנאטור דמוקרטי מטעם מדינת מיזורי, ומועמד לנשיאות ארצות הברית).

בשנת 1948, השלטון הקומוניסטי בגרמניה המזרחית מנע תחבורה מכל סוג אל מערב ברלין, במה שנודע כ"הסגר על ברלין". חיל האוויר הפעיל רכבת אווירית של ציוד ומזון אל העיר הנצורה, בשיתוף חיל האוויר הבריטי. מטוסי התובלה העיקריים שלקחו חלק במבצע היו C-121 ,C-54 ו-DC-3 דקוטה.

במהלך מלחמת קוריאה (יוני 1950 - יולי 1953) נכבש בסיס החיל העיקרי בקימפו שבדרום קוריאה. לכן, בתחילת המלחמה, נאלץ החיל לפעול מבסיסים ביפן. חיל האוויר סיפק סיוע לכוחות הקרקע, והפציץ מטרות בקוריאה הצפונית במפציצי B-29. מטוסי הקרב מדגם F-86 ("סייבר") זכו להצלחה בקרבות אוויר מול מטוסי המיג-15 הרוסיים של קוריאה הצפונית.

בשנת 1954 נוסדה האקדמיה של חיל האוויר בקולורדו. נשים התקבלו לאקדמיה משנת 1976. משנות החמישים, המפציץ הכבד הבולט ביותר של החיל הוא ה-B-52. משנות השבעים, מטוסי הקרב העיקריים של החיל הם מטוסי F-15 ו-F-16 מתקדמים.

במלחמת המפרץ (1991) חיל האוויר ניהל הפצצות מדויקות, וסייע לכיבושה המהיר של עיראק. הנשק הבולט ביותר שהופעל במלחמה היה טיל השיוט טומהוק, ששוגר גם ממטוסים. חיל האוויר המשיך לפקח על שמי עיראק, עד לפלישה האמריקנית בשנת 2003.

החיל השתתף בפעולות ברית נאט"ו בבוסניה (1996) ובקוסובו (1999). בשנים אלה הפעיל החיל גם כלי טיס חמקניים: מטוס התקיפה F-117 נייטהוק והמפציץ החמקן B-2 ספיריט.

חיל האוויר נוטל חלק משמעותי בלחימה שמתנהלת באפגניסטן ובעיראק, במסגרת "המלחמה בטרור" שהוכרזה בעקבות קריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001. במסגרת הלחימה, החיל מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) חמושים בטילים מונחים.

מבנה החיל[עריכה]

המפקד העליון של החיל הוא מזכיר חיל האוויר (SECAF). משרד המזכיר כפוף למשרד ההגנה. במטה החיל חברים ראש המטה, חמישה סגנים לראש המטה, הנגד הראשי (הנגד הוותיק ביותר), קצין הרפואה הראשי, הפרקליט הראשי, מפקד כוחות המילואים, וקצינים ואזרחים נוספים. ראש המטה, מאז אוגוסט 2008, הוא גנרל נורטון שוורץ.

מפקדות ראשיות[עריכה]

תשע המפקדות הראשיות (MAJCOM) מפעילות 22 יחידות משנה גדולות (NAF).

יחידות המשנה מפעילות יחידות מבצעיות, לרבות טייסות אוויר.

דרגות החיל[עריכה]

ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית

כלי טיס עיקריים[עריכה]

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: לא מדויק, לא מעודכן, חסר מידע.

נכון ל-2004, מפעיל חיל האוויר האמריקני יותר מ-7,500 כלי טיס. עד 1962, היו לחיל האוויר ולצבא שיטת מתן שמות אחידה לכלי הטיס שלהם, בעוד לצי הייתה שיטה אחרת. ב-1962, אוחדו כולן לשיטה אחת הדומה יותר לגישת הצבא וחיל האוויר.

אלו הם כלי הטיס העיקריים אותם מפעיל כיום חיל האוויר האמריקני:

מפציצים: