קונצרט בטהובן, 1808

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטר אן דר וין. ציור משנת 1812.

קונצרט בטהובן או האקדמיה של בטהובן (כפי שנקרא במקור; בגרמנית: Beethoven-Akademie 1808) התקיים ב-22 בדצמבר 1808 בתיאטר אן דר וין כמופע גיוס כספים שארגן בטהובן לעצמו, בניצוחו וכסולן על הפסנתר, על מנת לגייס מימון לפעולתו כמוזיקאי עצמאי. בקונצרט, שארך כ-4 שעות, הושמעו בהשמעת בכורה הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית, הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר ולבסוף, הפנטזיה הכוראלית לפסנתר, סולנים, מקהלה ותזמורת שנכתבה במיוחד לערב זה כ"גראנד פינאלה" על מנת לשתף בה את כל משתתפי הקונצרט. לפי הדיווחים, האולם היה קר במיוחד והורגש שלא נעשו מספיק חזרות על היצירות (בטהובן קטע את הביצוע של הפנטזיה הכוראלית לאחר מספר תיבות על מנת להתחיל אותה מן ההתחלה). לא ברור כמה ממון גויס ממכירת הכרטיסים. עם זאת, היה זה אירוע תרבותי חסר תקדים, בו נשמעו לראשונה צלילי המוזיקה המתקדמת ביותר באותה עת. הקונצרט משוחזר מאז באירועים חגיגיים ופסטיבלים.

לעולם לא נדע כיצד חש הקהל באולם הקפוא בווינה, שהאזין לראשונה לפתיחה של הסימפוניה החמישית. עבורנו מדובר במוזיקה המוכרת ביותר בעולם. ייתכן כי שחזור של אותו ערב, המכבד את רוחו האמיתית של בטהובן, צריך להיות קונצרט בן ארבע שעות של המוזיקה החדשנית ביותר הנכתבת כעת.

קייט מוליסון, ביקורת על שחזור הקונצרט בביצוע התזמורת ה-BBC הסקוטית בניצוחו של תומאס דאוסגור עם הפסנתרן הקנדי יאן ליזיקי, גארדיאן, 4 באוקטובר 2016

מבנה הערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצרט התחיל בשש וחצי בערב, נמשך עד עשר וחצי והתחלק לשני חלקים.

חלק ראשון

חלק שני

הרכב התזמורת ברוב היצירות שבקונצרט היה סטנדרטי לזמנו, אך בסימפוניות ניגן הרכב גדול מהרגיל - בסימפוניה השישית נוספו להרכב פיקולו ושני טרומבונים, ובסימפוניה החמישית ניגן ההרכב הגדול ביותר, בו נוספו לתזמורת פיקולו, קונטרה בסון ושלושה טרומבונים. בעבור שלושה כלים אלו הייתה זאת אחת מהופעות הבכורה הראשונות בהיסטוריה של הסימפוניה, לפחות ביצירות גדולות וידועות. הרכב זה בסימפוניות של בטהובן נופל בגודלו רק מן ההרכב המנגן בסימפוניה התשיעית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]