מקהלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית. יש סוגים רבים של מקהלות: קיימות מקהלות נשים, המתחלקות לקולות סופרן ואלט, ואלה מתחלקים, לפי הצורך, לסופרן ומצו סופרן, אלט ראשון ושני. מקהלות גברים מורכבות מטנור ובס, ואלה מתחלקים לפי הצורך לטנור ראשון ושני, בריטון ובס. יש מקהלות חובבים ששרות מתווים ואחרות, השרות משמיעה בלבד, בדרך כלל משום שרבים מן החברים אינם קוראים תווים. במקהלות מקצועיות יש דרישה לקריאת תווים. מקהלות ברמה גבוהה מוכשרות לשירת א-קאפלה - שירה ללא ליווי. מקהלה יכולה להופיע בליווי פסנתר בלבד, או עם כל הרכב שהוא, לפי המלחין או המעבד, מכלי בודד ועד תזמורת מלאה, עם זמרי סולו או עם מקהלת ילדים.

מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009

שירה בקולות אחדים יוצרת הרמוניה בין הקולות השונים. דוגמה לכך הם הכוראלים של באך, אם כי הם נכתבו לקול ועוגב. מוזיקה מקהלתית מוקדמת יותר נכתבה בקונטרפונקט, כמו למשל המוזיקה של המאה ה-16. דוגמה למוזיקה כזאת הם המוטטים והמדריגלים של ג'ובאני פלסטרינה, שנכתבו בשלושה עד חמישה קולות לפי חוקים נוקשים ומחייבים.

בישראל פועלות מקהלות רבות, וזה כמה שנים שקיים בארץ בית ספר למקהלה, המכשיר זמרי מקהלות לשירה ברמה גבוהה.

מקהלה בעלת שני קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקהלה בעלת שני קולות קיים קול הסופרן, וקול האלט. מקהלה כזו יכולה להיות מקהלת נשים או ילדים, לפני התחלפות הקול.

מקהלה בעלת שלושה קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקהלה בעלת שלושה קולות קיימים הקולות סופרן, מצו ואלט. מקהלות לשלושה קולות מיועדת לנשים, ילדים לפני התחלפות הקול וגברים השרים גבוה (פלצ'טו).

מקהלה בעלת ארבעה קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקהלה בעלת ארבעה קולות קיימים קולות סופרן, אלט, טנור ובס. זו המקהלה הנפוצה ביותר. לעתים מקהלה זו שרה עם ליווי פסנתר, ולעתים לא, משום שבמקהלה בעלת ארבעה קולות יש מספיק קולות כדי ליצור אקורד ו הרמוניה. בתקופת הבארוק שרה מקהלה זו בכנסייה, בליווי עוגב, כאשר מקהלה זו שרה שירים, בדרך-כלל נעשה עיבוד לארבעה קולות. כל מקהלה יכולה לבצע שירים בעיבוד מתאים, אך לא כל מקהלה יכולה וראויה להופיע ביצירות מוזיקליות, באולם קונצרטים או באופרות.

המקהלה בהפקת נבוקו על מצדה 053

מקהלה בעלת שישה קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מקהלה בת ארבעה קולות יכולה להתחלק בשעת הצורך לשישה קולות ואף לשמונה או שנים-עשר, ביצירות המחייבות זאת ובהתאם לגודל המקהלה. במקהלה בעלת שישה קולות קיימים סופרן, מצו סופרן, אלט, טנור, בריטון ובס.

בתי אופרה מחזיקים מקהלות משלהם, המשתתפות בהפקות במשך העונה. כך גם חלק מן התזמורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]