קראטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קראטון צפון אמריקה
קראטון סיביר

קראטון הוא החלק הקדום והבסיסי ביותר של יבשות הכולל רכסי הרים המכילים סלעי יסוד וסלעים מותמרים שנוצרו בפרקמבריון. במרבית הקראטונים חלו סחיפה וגידוע, והם כוסו מאז בשכבות של סלעי משקע.

המונח קראטון מציין חלקים בקרום כדור הארץ שהם יציבים מבחינה טקטונית ומבדיל בינם לבין החלקים היציבים פחות, בהם מתרחשות עדיין אורוגנזה – בניית רכסי הרים – וגעשיות. מונח זה נטבע בגרמניה בשנות העשרים של המאה ה-20, כשקרטוגן מתואר כניגוד לאורוגנזה.

ישנם שלשה סוגים של קראטונים:

  • ארכון – קראטון מתקופת הארכאיקון.
  • פרוטון – קראטון שנוצר בחלקו הראשון של הפרוטרוזואיקון, לפני יותר מ-1.6 מיליארד שנים.
  • טקטון – קראטון שנוצר בחלקו השני של הפרוטרוזואיקון, לפני יותר מ-800 מיליון שנה.
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.