האוניברסיטה הפתוחה

ערך זה עוסק באוניברסיטה הפתוחה, מוסד אקדמי בישראל. אם התכוונתם למוסדות אקדמיים נוספים בעלי שם זה, ראו האוניברסיטה הפתוחה (פירושונים).

_{קואורדינטות:}

האוניברסיטה הפתוחה
(הסמל עוצב ע"י ירום ורדימון, 1974)
מוטו:	קבלה פתוחה ללימודים אקדמיים
תאריך ההקמה:	1974, תחילת לימודים ב - 1976
סוג:	אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פתוחה
נשיא:	פרופ' חגית מסר-ירון
מנכ"ל:	עמית שטרייט
סטודנטים:	46,783 (תש"ע)
סטודנטים לתואר ראשון:	43,118 (תש"ע)
סטודנטים לתואר שני:	3,665 (תש"ע)
סטודנטים מתוקצבים:	20,000‏
מיקום:	ישראל
דף הבית:	www.openu.ac.il

קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר

בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב

הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב

האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת משמונה האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וייחודה בקבלתו ללימודי תואר ראשון של כל אדם ללא בחינות קבלה וללא הצגת תעודות על לימודים קודמים ובקיום לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק). בלימודי תואר שני דרישות הקבלה דומות למקובל בשאר האוניברסיטאות.

האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב-14 באפריל 1974, וב-17 באוקטובר 1976 החלו הלימודים בה. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן (אנשים עובדים), או חוסר תעודת בגרות. כך יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, במקביל ללימודיהם בבית-הספר וחיילים, במקביל לשירותם הצבאי.

בוגרים של האוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל ללימודי תואר שני או דוקטור באוניברסיטאות אחרות, בכפוף לציוניהם ועמידתם בדרישות הקבלה. לעתים נדרשים הבוגרים בלימודי השלמה. בנוסף ללימודי התארים הראשונים, קיימים באוניברסיטה הפתוחה גם מסלולים ללימודי תואר שני בכמה תחומים, וכן מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול.

מאז נפתחה האוניברסיטה למדו בה עשרות אלפי תלמידים, ויש לה כ-30,000 בוגרים. חלקם השיגו מאוחר יותר תואר ד"ר באוניברסיטאות אחרות. בסמסטר הראשון החלו את לימודיהם 2,000 תלמידים, ובשנת 2005 למדו בה כ-39,000 סטודנטים, יותר מבכל אוניברסיטה אחרת בישראל. בנוסף ללימודים רגילים, משמשת האוניברסיטה הפתוחה ככלי סינון בקבלה עבור אוניברסיטאות האחרות. מועמדים שאינם יכולים להתקבל לאוניברסיטאות אחרות בדרך הרגילה, יכולים להתקבל אוטומטית בעזרת "אפיקי המעבר" שקיימים מהאוניברסיטה הפתוחה לשלל מסלולים במוסדות האחרים, אם יעמדו בתנאי האפיק (הרכב קורסים וציוניהם שמוגדרים מראש עבור כל אפיק). מי שמתקבל לאוניברסיטה על בסיס אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה, ממשיך לימודיו בדרך כלל היישר מהשנה השנייה ללימודים במסלול. מספר הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה (כ-3,000 מתוך כ-40,000 סטודנטים ב-2007) מעיד על כך שלא כל מי שמתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אכן יכול לסיים את לימודיו, ולמעשה מעיד על איכות גבוהה של אלה שכן מסיימים. חלק מאלה שלא מסיימים את התואר, עוברים למוסדות אחרים דרך אפיקי מעבר או בדרכים אחרות, חלק אחר לא התכוון לסיים תואר מלא מלכתחילה ולומד באוניברסיטה להעשרה בלבד, ואילו חלק נוסף הם אלה שלא מסוגלים לסיים את התואר, למרות רצונם, מסיבות שונות ומגוונות.

שיטת הלימוד

בנוסף לעיקרון הקבלה הפתוחה הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב בשיטת ההוראה מרחוק, והתלמיד יכול ללמוד בביתו, בזמנו החופשי ובקצב האישי שלו, בלי להיות כבול למערכת שעות נוקשה.

עקרונית התלמיד יכול למשוך את לימודיו בלי הגבלת זמן, ויכול לעשות הפסקות בעת לימודיו, כשנקודות הזכות שהוא צובר על הקורסים שהוא לומד נשמרות לו. תלמיד יכול לבחור לו קורסים מתחומים שונים, אם כי לצורך קבלת תואר בוגר אוניברסיטה עליו לעמוד בדרישות התואר, כאשר הדרישות בתואר עם התמקדות כלשהי מאפשרות פחות מרווח תימרון.

למרות האמור לעיל יכול התלמיד, שעיקר לימודו הוא בביתו, לנכוח במפגשים עם מנחים במרכזי לימוד של האוניברסיטה ברחבי הארץ. קיימות שתי מסגרות הנחיה - הנחיה מוגברת הכוללת שיעור שבועי והנחיה רגילה הכוללת שיעור כפעמיים בחודש כתלות בהיקף החומר בקורס. ברוב הקורסים אין חובת נוכחות במפגשים.

הבסיס ללימודים הוא יחידות הלימוד (ספרי לימוד) שמעמידה האוניברסיטה לרשות התלמיד בכל קורס. חלק מספרים אלה מתורגמים או נערכים על ידי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, וחלקם נכתבים עבורה על ידי אנשי אקדמיה ממוסדות אקדמיים אחרים בארץ. ספרי לימוד אלה בדרך כלל מבוקשים גם על ידי לומדים במוסדות אחרים, וכן מוצעים למכירה כספרי עיון לקהל הרחב. חוץ מספרי הלימוד נהוגה באוניברסיטה הפתוחה שיטה של כתיבת עבודות (מטלות) המתייחסות אל החומר שביחידות הלימוד.

בשנותיה הראשונות קיימה האוניברסיטה הפתוחה שידורי רדיו וטלוויזיה מיוחדים לתלמידיה (ניתן היה לקבל אותם גם בקלטות). עם התפתחות הטכנולוגיה נעשה שימוש נרחב באינטרנט לתקשורת לימודית. כיום האוניברסיטה הפתוחה מציעה מערכת קבוצות דיון לכל קורס וכן בחלק מהקורסים ישנם שיעורים מוקלטים ודיבוב של יחידות הלימוד. במספר קורסים אף מוצעת סביבת עבודה מקוונת על בסיס ויקי. בשנים האחרונות מקיימת האוניברסיטה הפתוחה גם שיעורי "אופק", שיעורי און-ליין המתקיימים כוידאו-צ'אט, וב"וידאו קונפרנס", שיטה בה מתקיימים לימודים בו זמנית בכמה כיתות לימוד אשר המנחה נוכח באחת מהן.

ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה מוקדמים (לא השכלה מוקדמת ולא מבחן פסיכומטרי), וכל אדם יכול להתקבל ללימודים. במציאות עליו לעמוד בדרישות לימודיות, וכך נוצר מצב של ברירה טבעית, שבו מי שאינו מתאים ללימודים אקדמיים ממילא לא יוכל להמשיך וללמוד. כמו כן, על הסטודנט לעמוד בדרישות ידיעת השפה האנגלית המקובלות באוניברסיטאות אחרות, ועליו להשלים התחייבויות אלו לפני שיוכל להתקבל לקורסים המסווגים כמתקדמים (החל מסמסטר ב-2007 נוספה דרישת חובה של הדרכה ביבליוגרפית בספרייה ללימודים לתואר בוגר. חובה זאת היא תנאי קבלה לכל הקורסים המתקדמים). בכל קורס על הסטודנט לעמוד לבחינה מסכמת המתקיימת במרכז בחינה הסמוך לאזור מגוריו או בנציגות דיפלומטית (כגון קונסוליה או שגרירות) של ישראל, במקרה של תלמיד בחו"ל. דרישה נוספת היא הגשתן של עבודות סמינריוניות (אופי הדרישות הסמינריוניות תלוי בתואר המבוקש) והשתתפות בשיעורי מעבדה בקורסים המדעיים.

התחומים שאותם אפשר ללמוד לתואר ראשון הם: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, ומתמטיקה. בעבר, מרבית התארים שהציעה האוניברסיטה היו תארים כלליים המלווים בתעודה המציינת את ההתמקדות הדיסציפלינרית של הסטודנט. כך, למשל, סטודנט שלמד לתואר ראשון בפיזיקה קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הטבע, בצירוף תעודה המציינת כי התמחה בתחום הפיזיקה. בשנים האחרונות מתרחבת בהדרגה רשימת התארים שהאוניברסיטה מורשית להעניק לבוגריה, כמו למשל תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה (במקום בוגר במדעי הרוח עם התמקדות בהיסטוריה, כבעבר) או בפסיכולוגיה (במקום בוגר במדעי החברה עם התמקדות בפסיכולוגיה). הדרישות לזכאות לתואר בוגר באוניברסיטה הפתוחה דומות לדרישות לזכאות לתואר בוגר במסלולים המקבילים בשאר האוניברסיטאות בארץ.

לימודים במסגרת החופשית של האוניברסיטה הפתוחה, דורשים משמעת עצמית רבה ויכולת לימוד עצמית, תכונות שלא כל אחד ניחן בהן. עם זאת, אופי הלימוד באוניברסיטה והגמישות שהיא מגלה מאפשר במקרים רבים גם לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים (דוגמת בעלי לקות למידה, או הסובלים ממגבלות תנועה) לסיים את לימודיהם בהצלחה, בעוד שלא היו מצליחים לעשות כן במוסדות אחרים.

לימודי תואר שני

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לימודי תואר שני במגוון תחומים. בניגוד לעקרון הקבלה החופשית בתואר הראשון, על תלמידי התואר השני להיות בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, ולעמוד בתנאי סף אקדמיים לפי תוכנית הלימודים שבחרו. לעתים תתאפשר קבלה "על תנאי" לסטודנטים שאינם עומדים בתנאים. אלו נדרשים לרוב ללמוד קורסי השלמה הקשורים בתוכנית שבחרו, ולעמוד בממוצע ציונים מסוים בקורסי החובה של התוכנית.

האוניברסיטה מציעה אפשרות ללימודי תואר שני מחקרי הכרוכים בכתיבת תזה. התוכנית מוצעת לסטודנטים מצטיינים. אלו יכולים לגבש בקשה לכתיבת תזה, לאחר לימוד סמינר מתודולוגי שנועד לכך, ולאחר מכן לכתוב את התזה בהנחיית חבר הסגל של האוניברסיטה.

התחומים בהם מוצעים לימודי תואר שני באוניברסיטה הפתוחה הם:

• MA בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים, במגמות - חברה ופוליטיקה‏, חינוך ואזרחות, היסטוריה של הדמוקרטיה, תקשורת ותרבות, ממשל ומדיניות ציבורית. קיים מסלול עם תיזה למצטיינים (ממוצע 85 לפחות).
• MA בלימודי תרבות. קיים מסלול לתיזה למצטיינים (ממוצע 85 לפחות).
• MA בחינוך, במגמות - טכנולוגיות למידה ומערכות למידה. קיים מסלול עם תיזה למצטיינים (ממוצע 95 ומעלה).
• MBA במינהל עסקים. לא קיים מסלול עם תיזה.
• MSc במדעי המחשב.
• MA במחשבה ביולוגית.

האוניברסיטה הפתוחה אינה מציעה מסלולים לתארים מתקדמים מעבר לתואר השני.

פא"ר - פתיחת אוצרות רוח

פא"ר הוא פרויקט ייחודי של האוניברסיטה הפתוחה. הפרויקט המאפשר גישה חופשית לספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני, חלקם גם בגרסה קולית, ולמגוון חומרי לימוד מקוונים. הפרויקט מחזיר את האוניברסיטה הפתוחה למקום ממנה התחילה הפצת דעת לכל הרוצה להשכיל. עד סוף 2009 צפויים להיות זמינים כ-50 ספרים אלקטרוניים. חלק מהספרים מופצים ברישיון קריאטיב קומונס (CC-BY-NC-ND) ובכך מאפשרת הפצה של התכנים גם מחוץ לאתר פא"ר (אך ללא אפשרות לבצע שינוי ביצירה או שימוש מסחרי בה).

לימודי המשך

לצד הלימודים האקדמיים מקיימת האוניברסיטה הפתוחה לימודי המשך.

במסגרת לימודי ההמשך פועלים בתי הספר הבאים:

• אסכולות - בית הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת.
• דיאלוג - בית הספר לשפות.
• דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה.
• חשיפה - בית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה.
• מירב - בית הספר לרפואה משלימה.
• תפנית - בית ספר למנהלים ולפיננסים.
• תפניטק - בית ספר למחשבים.

תפנית - בית הספר למנהלים ופיננסים

תוכנית הלימודים בבית ספר תפנית למנהלים ולפיננסים שמה דגש על הצד המעשי של המקצוע ודרישות שוק העבודה בפרט. חלק מהתוכניות מקיימות תהליך חונכות אישית.

התוכניות נחלקות לשני סוגים:תוכניות בהן מתמקצעים בתחומי ניהול וקבלת החלטות ניהוליות ותוכניות בעלות אורינטציה תעסוקתית המעניקות הכשרה מקצועית.

מחלקות הלימוד:

• התנהגות ארגונית ומשאבי אנוש
• ניהול עסקים ומיומנויות ניהול
• פיננסים ושוק ההון

תפניטק - בית הספר למחשבים

בבית ספר תפניטק למחשבים ניתן ללמוד תכנות, תקשורת ותשתיות, טכנאות, מידע אינטרנט, ושימוש במחשב.

בית הספר נועד להכשיר כוח אדם מיומן בענף ההיי-טק ולקיים קורסים להסבה מקצועית למועסקים בענף המעוניינים לקבל הסמכה בתחומי החומרה והתוכנה. תוכנית הלימודים שמה דגש בצד היישומי של המקצוע.

תוכנית ההסמכה של בית הספר בנויה בשיטת הפירמידה: בבסיסה מקבל הלומד תשתית תאורטית לטכנולוגיה, בשלב הבא הלומד מתנסה ביישום הטכנולוגיה באמצעות סימולטורים ומעבדות חומרה לשם הטמעת הטכנולוגיה. לבסוף ניגש הלומד למבחנים פנימיים של תפניטק ולמבחני הסמכה חיצוניים של חברות התוכנה המובילות בתחומן: Microsoft, CISCO.

הקורסים הנלמדים כוללים ניהול והנדסת רשתות תקשורת(MCITP), תכנות בסביבת MCPD.NET טכנאי P.C ורשתות תקשורת, (Cisco Networking(CCNA), מידענות - ניהול משאבי המידע בארגון.

תעודת הוראה

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לבוגרי תארים מסוימים ללמוד לקראת תעודת הוראה. ניתן ללמוד לקראת תעודת הוראה בתחומים הבאים:

• תורה שבעל פה ובמחשבת ישראל

• פסיכולוגיה

• מדעי המחשב

• אזרחות

• מדעי החברה

• היסטוריה
• ספרות

דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה

תחומי לימוד:

• תיירות

• עיצוב

• חשבונאות

• אופטיקה

• מזכירות

• נדל"ן

מטרה:

מתן הכשרות והסמכות מקצועיות.

בדיפלומה לומד קהל מגוון ובהם: בעלי מקצועות חופשיים המעוניינים במעבר לקריירה שנייה בשוק העבודה, צעירים וחיילים לאחר שחרור המעוניינים להשתלב במסגרת הכשרה מקצועית.

תוכנית הלימודים: כבית ספר בעל אוריינטציה תעסוקתית, תוכנית הלימודים שמה דגש בצד היישומי של המקצוע בכלל ובדרישות שוק העבודה בפרט. עיקר ההכשרה הוא מערך הלמידה היישומי. שלב זה כולל ניתוחי אירועים, סדנות הפעלה לעיבוי ולגיבוש החומר העיוני וגולת הכותרת של פרויקט מעשי מסכם בליווי מרצי הקורס. בסיום ההכשרה במקצועות בהם יש דרישה להסמכה חיצונית נוספת, הלומד ניגש לבחינות חיצוניות של הגוף הציבורי או הממשלתי האחראי לאותו תחום.

במוסד לימודים השייך לאוניברסיטה הפתוחה, חלק מהקורסים מזכים בנקודות לתואר ראשון.

דיאלוג - בית הספר לשפות

תחומי הלימוד:

הוראת אנגלית: אנגלית מדוברת, אנגלית עסקית בשילוב כתיבה עסקית

שפות קלאסיות: ספרדית, איטלקית, צרפתית

שפות אירופאיות: הולנדית, פורטוגזית, גרמנית, רוסית, יוונית, טורקית, יידיש

שפות המזרח הרחוק: סינית, יפנית

שפות המזרח התיכון: ערבית מדוברת, ערבית ספרותית

הכנה למבחנים חיצוניים: מבחן אמיר"ם, מבחן TOEFL, מבחן IELTS

מטרה:

הקניית שפות זרות בכל הרמות בדגש על פיתוח יכולות השיחה והתקשורת בשפה הנרכשת.

בדיאלוג לומד קהל מגוון, לרכוש שפה זרה, החל מידע בסיסי ועד לרמות הגבוהות.

שיטת הלימוד של דיאלוג הינה (D.I.L(Dialog Interactive Learning

שיטה זו דוגלת בהפעלה אינטראקטיבית חווייתית: עבודה בקבוצות קטנות תוך בקרה של המורה.

תרגול השפה על ידי משחקי תפקידים במשימות יומיומיות, ופתרון בעיות בשפה הנלמדת באמצעות שיחות

ודיונים.מטרת השיטה להביא את הלומד לשבירת "מחסום הדיבור" ולחיזוק הביטחון בשימוש בשפה.

רמות הלימוד נחלקות ל-16 רמות ידע שונות, מידע בסיסי ועד לשליטה מלאה בשפה.

מירב - בית הספר לרפואה משלימה

תחומי לימוד: הכשרת מטפלים

קורסי העשרה ברפואה משלימה לקהל הרחב

לימודי המשך למטפלים

מטרה: הכשרת מטפלים בתחומי הרפואה המשלימה, והקניית ידע וכלים לאורח חיים בריא באמצעות קורסי העשרה ברפואה משלימה לקהל הרחב.

תוכנית הלימודים מקנה בנוסף למיומנויות בתחומי הרפואה המשלימה גם את הידע הנדרש בתחומי הרפואה המשלימה גם את הידע הנדרש בתחומי הרפואה הקונבנציונאלית.

סגל המורים בבית הספר מורכב ממטפלים מומחים ומנוסים ואנשים מתחום הרפואה המלמדים את מקצועות הרפואה הקונבנציונאלית.

בבית הספר לומדים אנשים המעוניינים לרכוש הכשרה מקצועית ברפואה משלימה וכן אנשים המעוניינים להרחיב ידיעותיהם בתחומי הרפואה המשלימה במטרה ליישמן בתחומי חייהם.

חשיפה - בית־הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה

ערך מורחב – חשיפה (בית ספר)

הוקם בשנת 1993, במטרה להכשיר יוצרים ואנשי מקצוע בתחומי המדיה השונים ובתחום של טכנולוגיה עתירת ידע. "חשיפה" משתייך למערך לימודי ההמשך של האוניברסיטה הפתוחה, והלימודים במרבית המסלולים מקנים נקודות זכות אקדמאיות לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה. הקורסים בתוכניות הלימוד בבית הספר חשיפה מועברים בסדנאות ובשיעורים פרונטליים, לרשות הסטודנטים עומדות מעבדות מדיה מצוידות ומשוכללות, אולפן רדיו, חדר עריכה וצוות מתרגלים מקצועי. בית הספר שוכן בכפר הירוק.

אפיק מעבר

סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל לאוניברסיטאות רבות בארץ על ידי השלמת אפיק מעבר. בין האוניברסיטאות: תל אביב, באר שבע, חיפה, טכניון. על הסטודנטים לעמוד במספר דרישות:

• 1. לימוד קורסים מסוימים - לכל אפיק ולכל אוניברסיטה מוגדרות דרישות שונות.
• 2. עמידה בדרישות האנגלית (בדר"כ נדרשת רמת פטור הניתנת להשגה על ידי מבחן אמי"ר/ם או לחלופין, על ידי הצלחה בקורס אנגלית - רמה A של האוניברסיטה הפתוחה).
• 3. ממוצע ציונים גבוה (בדר"כ מעל 80-85).
• 4. סיום כל קורסי האפיק בציון גבוה מ-70.

סטודנטים שעמדו בדרישות אלו יתקבלו לאוניברסיטה הרצויה.

הסגל האקדמי

הסגל האקדמי של האו"פ מורכב משלושה רבדים:

• כ-75 חברי סגל אקדמי בכיר, בעלי מינויים באו"פ לתקופות קצובות (כלומר חסרי קביעות) אחראים על פיתוח תכניות הלימודים.
• כ-300 מרכזי הוראה (סגל הוראה אקדמי) מנהלים את הלימודים בקורסים השונים.
• כ-1,000 מנחים, אלו המתרגלים את החומר עם הסטודנטים.

ארגון עובדי סגל ההוראה

במהלך שנת 2008 התארגנו חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה, לראשונה בתולדותיה, במסגרת ארגון העובדים כוח לעובדים. לאחר שמאות ממנחי האוניברסיטה ומרכזי ההוראה שלה הצטרפו לארגון, נערכו בחירות דמוקרטיות לנציגות העובדים, ו-11 נציגים נבחרו לכהן בוועד אשר בראשו מכהנת מקימת הארגון שרון קטרון . ארגון העובדים פתח במשא ומתן עם ההנהלה, במהלכו אף הכריז על סכסוך עבודה, בשל סירובה לתביעתו לשיפור תנאי ההעסקה ועיגונם בהסכם קיבוצי. במסגרת מאבקם נקטו העובדים תחילה בעיצומים והשביתו את הלימודים בחלק ממרכזי הלימודים, ובחודש אפריל 2009 השביתו כליל את הלימודים, לראשונה בתולדות האוניברסיטה ‏‏.

אגודת סטודנטים

במשך למעלה מ-30 שנים, מאז הקמתה, לא פעלה באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים. בכך היא הייתה למוסד האקדמי היחיד בישראל ללא אגודת סטודנטים. בשנת 2005 הכריזה על עצמה קבוצת סטודנטים בראשות יהודה רגב כעל "אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה", מבלי שנבחרו על ידי הסטודנטים או קיבלו את הכרת האוניברסיטה. הקבוצה נרשמה כעמותה והמשיכה לפרסם עצמה ולפעול בקרב הסטודנטים.

במקביל, החלה הנהלת האוניברסיטה בעבודת מטה לבחינת הקמתה של אגודת סטודנטים רשמית. לאחר עבודה של כשנתיים הוחלט לקיים בחירות למועצת הסטודנטים, שתקים לאחר בחירתה את אגודת הסטודנטים הרשמית. אולם, האוניברסיטה הטילה מגבלה, לפיה תוצאות הבחירות תהיינה בתוקף רק אם אחוז ההצבעה בבחירות יעלה על 12%. הבחירות התקיימו בין 11 ביוני ל-17 ביוני 2007. ההצבעה בבחירות נעשתה באמצעות האינטרנט, לראשונה בישראל. בתום שבוע הבחירות התברר, כי אחוז ההצבעה עמד על 5.9% בלבד, ולכן התוצאות לא פורסמו ואגודת הסטודנטים לא קמה.

בהודעה הרשמית שהוציא נשיא האוניברסיטה פרופ' גרשון בן-שחר, נכתב: "הסטודנטים אמרו את דברם באופן ברור. לכן, האוניברסיטה מבקשת להבהיר כי אין היום באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים, ואין שום גוף שיכול לטעון כי הוא נבחר על ידי הסטודנטים, מייצג את רצונם ומוכר על ידם ועל ידי האוניברסיטה הפתוחה.".

בעקבות חקיקת חוק זכויות הסטודנט בחודש מאי 2007, ולחצים שהופעלו על ידי ועדת החינוך של הכנסת ועמותת "אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה", החליטה הנהלת האוניברסיטה לקיים בחירות חוזרות במהלך 2008, הפעם ללא המגבלה של אחוז הצבעה מינימלי. הבחירות החוזרות התקיימו בין 25 במאי ל-30 במאי 2008. אחוז ההצבעה עמד על 10%. ביוני 2008 בחרה מועצת הסטודנטים את שגיא בן-חור לתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים הראשון של האוניברסיטה הפתוחה. כיום עומד בראש אגודת הסטודנטים איתי בית הלוי.

ציוני דרך בהתפתחות האוניברסיטה הפתוחה

• 1971 - הוועדה לחינוך על-תיכוני ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1971 - קרן "יד הנדיב" שהקימה דורותי דה רוטשילד בוחנת אפשרות להקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל, ומקימה ועדת מומחים בנושא, בראשות פרופסור וילבור שרם.
• 1972 - ועדת שרם ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1973 - בעקבות ועדת שרם ובשיתוף עם קרן רוטשילד מחליטה ממשלת ישראל על הקמת האוניברסיטה הפתוחה. המועצה להשכלה גבוהה מכירה באוניברסיטה העתידה לקום כמוסד להשכלה גבוהה.
• 1974 - מוקם הצוות הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1976 - נפתח הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1982 - בטקס הסיום הראשון מוענק תואר "בוגר אוניברסיטה" ל-41 בוגרים.
• 2004 - קמפוס האוניברסיטה הפתוחה עובר מתל אביב למשכנו החדש ברעננה.
• 2008 - לראשונה בתולדות האוניברסיטה מוקמת אגודת סטודנטים רשמית.
• 2008 - אנשי סגל ההוראה האקדמי‬‫ והמנחים‬ מקימים לראשונה ארגון עובדים ופותחים במאבק על זכויותיהם.
• 2008 - האוניברסיטה הפתוחה מציעה גישה חופשית לכלל הציבור לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני במסגרת מיזם פא"ר.
• 2009 - לראשונה בתולדות האוניברסיטה הושבתו הלימודים במסגרת מאבק עובדים של סגל ההוראה. הלימודים חודשו לאחר שבעה שבועות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוניברסיטה הפתוחה

• אתר האוניברסיטה הפתוחה
• מרכז שה"ם - המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק
• פרויקט פא"ר - פתיחת אוצרות רוח
• דו"ח הנשיאה 2010 - תמונת מצב לשנת הלימודים תש"ע
• ויקי האוניברסיטה הפתוחה
• אתר ארגון עובדי סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה