האוניברסיטה הפתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°11′19″N 34°53′17″E / 32.18872464332128°N 34.88792181015015°E / 32.18872464332128; 34.88792181015015

האוניברסיטה הפתוחה
Open University of Israel logo.svg
(הסמל עוצב על ידי ירום ורדימון, 1974)
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
מוטו: קבלה פתוחה ללימודים אקדמיים לתואר ראשון
תאריך ההקמה: 1974, תחילת לימודים ב - 1976
סוג: אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פתוחה
נשיא: פרופ' יעקב מצר [1]
מנכ"ל: עמית שטרייט
דקאן: ד"ר חיים סעדון
סטודנטים: 46,051‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 42,840‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 3,211‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 20,000‏[2]
מיקום: ישראל
קמפוס: רעננה
כינוי קבוצת הספורט: האו"פ
www.openu.ac.il
"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר
בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב
הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב

האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה בקבלתו ללימודי תואר ראשון של כל אדם, ללא הצגת תעודות על לימודים קודמים וללא בחינות קבלה, ובקיום לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק), כך שבעוד שבשאר האוניברסיטאות הלמידה בכיתה מתבצעת, ככלל, שישה ימים בשבוע, הרי שבאוניברסיטה הפתוחה מתכונת הלמידה בכיתה בקורס מסוים היא אחת לשבועיים או אחת לשבוע[3]. חלק ממסלולי הלימוד באוניברסיטה הפתוחה דורשים ציון פסיכומטרי באנגלית בלבד, המתקבל באמצעות הוכחת ידע באנגלית במבחן אמי"ר[4], או אמיר"ם. ללימודי תואר שני לעומת זאת, דרישות הקבלה דומות למקובל בשאר האוניברסיטאות.

האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב-14 באפריל 1974, וב-17 באוקטובר 1976 החלו הלימודים בה. האוניברסיטה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של חוסר זמן (אנשים עובדים או הורים), חוסר יכולת הגעה לכיתה (מסגרת צבאית), חוסר תעודת בגרות, וכן לישראלים ודוברי עברית הדרים מדור של קבע מחוץ לישראל ורוצים, לפחות חלקית‏[5], ללמוד בעברית. כמו כן יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון בעלי מוטיבציה, במקביל ללימודיהם בבית-הספר, לעתים בכפוף לציוניהם‏[6][7], ולהשלים קורסים אקדמיים אשר יעמדו לזכותם אחר כך, בדרכם האקדמית האפשרית, באוניברסיטה הפתוחה, או באוניברסיטה אחרת. בשנת 2012 הגה שר החינוך דאז, גדעון סער, תוכנית המקדמת יוזמה זו‏[8].

מלבד מסלולי הלימודים לתואר ראשון, קיימים באוניברסיטה הפתוחה גם מסלולים ללימודי תואר שני בכמה תחומים, מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול[דרושה הבהרה], וכן מסלול הסבה לבעלי תואר ראשון ללימודי רפואה מקוצרים.

בנוסף ללימודים עצמם, יש הרואים באוניברסיטה הפתוחה "כלי סינון" עבור אוניברסיטאות האחרות. מועמדים שאינם יכולים להתקבל לאוניברסיטאות אחרות בדרך הרגילה, יכולים להתקבל אוטומטית בעזרת "אפיקי המעבר" שקיימים מהאוניברסיטה הפתוחה לשלל מסלולים במוסדות האחרים, אם יעמדו בתנאי האפיק (הרכב קורסים וציוניהם שמוגדרים מראש עבור כל אפיק). מי שמתקבל לאוניברסיטה על בסיס אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה, ממשיך לימודיו לרוב היישר מהשנה השנייה ללימודים במסלול.[דרוש מקור]

הלומדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז נפתחה האוניברסיטה ללימודים בשנת 1976 למדו בה רבבות תלמידים, ויש לה כ-30,000 בוגרים. חלקם הגישו עבודת דוקטורט מאוחר יותר באוניברסיטאות אחרות. בסמסטר הראשון החלו את לימודיהם 2,000 תלמידים, ובשנת תשס"ה למדו באוניברסיטה כ-37,000 סטודנטים, יותר מבכל אוניברסיטה אחרת בישראל, עם זאת מספר הבוגרים באותה שנה, כ-1,858 תלמידים, מעיד על שיעורי הצלחה של כ-5 אחוז בלבד‏[9][10].

חלק מאלה שלא מסיימים את התואר באוניברסיטה הפתוחה עצמה, עוברים למוסדות אחרים דרך אפיקי מעבר, או, במידה והם חסרים זאת, השלמת בגרויות ו\או פסיכומטרי לצד לימודיהם האוניברסיטאיים, כך שקורסים לתואר ראשון שכבר השלימו באוניברסיטה הפתוחה בנושאים בהם הם בקיאים מספיק, ממילא יקבילו לקורסים רלוונטיים באוניברסיטה אחרת אליה יעברו במסגרת רגילה‏[11]. חלק נוסף הם אלה שלא מצליחים לסיים את התואר בפרק הזמן הנפוץ לכך, למרות רצונם, מסיבות שונות ומגוונות, כמו למשל מקושי ללמוד במסגרת שהיא עצמאית בעיקרה. חלק אחר לא התכוון לסיים תואר מלא מלכתחילה ולומד באוניברסיטה קורסים ספציפיים להשלמה‏[12] או העשרה בלבד.

נוסף לכך, האוניברסיטה הפתוחה מקבלת אל שורותיה תלמידי תיכון מצטיינים. מאות תלמידי תיכון למדו באו"פ בשנים האחרונות. מספר קטן סיימו תואר ראשון תוך כדי הלימודים בתיכון, כמה עשרות תלמידים בשנה הצליחו לסיים את מחצית התואר או יותר, ביקשו וקיבלו אישור לדחיית גיוס והשלימו את התואר במהלך תקופת הדחייה. רוב התלמידים צברו כשליש תואר וסיימו את התואר של האו"פ בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי. יש שהשלימו את התואר לאחר השירות הצבאי, במסגרת האוניברסיטה הפתוחה או אוניברסיטה אחרת.

מרבית הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון בשנים 2006-1999 היו צעירים בני 30 ממרכז הארץ.

ביולי 2011 אסר שירות בתי הסוהר על אלפי האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל, ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. צעד זה נועד להפעיל לחץ על מנת להביא לשחרור גלעד שליט, ואולם גם בחלוף שנה מאז השלמת עסקת שליט, נותר האיסור על כנו‏[13].

שיטת הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעיקרון הקבלה הפתוחה, הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב בשיטת ההוראה מרחוק, והתלמיד יכול ללמוד בביתו, בקצב האישי שלו (אלא אם כן הוא נדרש להגיש עבודה אקדמית עד תאריך מסוים או נדרש לנכוח במעבדה), אך אינו מחויב להגיע אף למפגשי ההנחיה הבין-שבועיים או השבועיים וככלל, אינו כבול למערכת שעות נוקשה, ואיכות לימודיו תלויה במוטיבציה של התלמיד עצמו בלימודי תחום נתון.

עקרונית התלמיד יכול לפרוס את לימודיו לתואר בלי הגבלת זמן, ויכול לעשות הפסקות בעת לימודיו, כשנקודות הזכות שהוא צובר על הקורסים שהוא לומד נשמרות לו. תלמיד יכול לבחור לו קורסים מתחומים שונים, אם כי לצורך קבלת תואר בוגר אוניברסיטה עליו לעמוד בדרישות התואר, כאשר הדרישות בתואר עם התמקדות כלשהי מאפשרות פחות מרווח תימרון.

למרות האמור לעיל יכול התלמיד, שעיקר לימודו הוא בביתו, לנכוח במפגשים עם מנחים במרכזי לימוד של האוניברסיטה ברחבי הארץ. קיימות שתי מסגרות הנחיה - הנחיה מוגברת הכוללת שיעור שבועי והנחיה רגילה הכוללת שיעור כפעמיים בחודש כתלות בהיקף החומר בקורס. ברוב הקורסים אין חובת נוכחות במפגשים.

הבסיס ללימודים הוא יחידות הלימוד (ספרי לימוד) שמעמידה האוניברסיטה לרשות התלמיד בכל קורס. חלק מספרים אלה מתורגמים או נערכים על ידי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, וחלקם נכתבים עבורה על ידי אנשי אקדמיה ממוסדות אקדמיים אחרים בארץ. ספרי לימוד אלה בדרך כלל מבוקשים גם על ידי לומדים במוסדות אחרים, וכן מוצעים למכירה כספרי עיון לקהל הרחב. חוץ מספרי הלימוד נהוגה באוניברסיטה הפתוחה שיטה של כתיבת עבודות (מטלות) המתייחסות אל החומר שביחידות הלימוד.

בשנותיה הראשונות קיימה האוניברסיטה הפתוחה שידורי רדיו וטלוויזיה מיוחדים לתלמידיה (ניתן היה לקבל אותם גם בקלטות). עם התפתחות הטכנולוגיה נעשה שימוש נרחב באינטרנט לתקשורת לימודית. כיום האוניברסיטה הפתוחה מציעה מערכת קבוצות דיון לכל קורס וכן בחלק מהקורסים ישנם שיעורים מוקלטים ודיבוב של יחידות הלימוד. במספר קורסים אף מוצעת סביבת עבודה מקוונת על בסיס ויקי. בשנים האחרונות מקיימת האוניברסיטה הפתוחה גם שיעורי "אופק", שיעורי און-ליין המתקיימים כוידאו-צ'אט, וב"וידאו קונפרנס", שיטה בה מתקיימים לימודים בו זמנית בכמה כיתות לימוד אשר המנחה נוכח באחת מהן. הגשות עבודות (הנקראות לרוב מטלות מנחה‏[14] נעשית, ככלל, אינטרנטית, בתוך אתר המיועד לקורס ועל ידי הסטודנט מפרופילו האישי בלבד.

ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה מוקדמים‏[15], וכל אדם יכול להתקבל ללימודים. דה פקטו עליו לעמוד בדרישות לימודיות הזהות לאלו של שאר האוניברסיטאות‏[16], וכך נוצר מצב של "ברירה טבעית", שבו מי שכביכול אינו מתאים ללימודים אקדמיים בתחום הסציפי אליו ניגש, ממילא לא יוכל להמשיך וללמוד. כמו כן, על הסטודנט לעמוד בדרישות ידיעת השפה האנגלית המקובלות באוניברסיטאות אחרות, ועליו להשלים התחייבויות אלו לפני שיוכל להתקבל לקורסים המסווגים כמתקדמים (החל מסמסטר ב'-2007 נוספה דרישת חובה של הדרכה ביבליוגרפית בספרייה ללימודים לתואר ראשון. חובה זאת היא תנאי קבלה לכל הקורסים המתקדמים‏[17]). בכל קורס על הסטודנט לעמוד בדרישות הגשת המטלות במהלך הסמסטר, וכן לעבור בהצלחה (ציון 60 ומעלה) את הבחינה המסכמת המתקיימת במרכז בחינה הסמוך לאזור מגוריו או בנציגות דיפלומטית (כגון קונסוליה או שגרירות) של ישראל, במקרה של תלמיד בחו"ל. דרישה נוספת היא הגשתן של עבודות סמינריוניות (אופי הדרישות הסמינריוניות תלוי בתואר המבוקש) והשתתפות בשיעורי מעבדה בקורסים המדעיים הפוסט-תאורטיים.

לימודים במסגרת הפרו-אוטודידקטית של האוניברסיטה הפתוחה, דורשים כמיהה עליונה להעשרת הידע בתחום העניין, וכן, יכולת משמעת לימוד-עצמי גבוהה, תכונות שלא כל אחד ניחן בהן. עם זאת, אופי הלימוד באוניברסיטה והגמישות שהיא מגלה מאפשר במקרים רבים גם לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים (דוגמת בעלי הסובלים ממחלות ובעיות שינה הגורעות מהם, לפחות בתקופה נתונה, את יכולתם להתמיד במערכת שעות הרמטית, או סטודנטים בעלי לקויות מוטוריות) לסיים את לימודיהם בהצלחה, בעוד שאולי לא היו מצליחים לעשות כן או אפילו לנסות זאת, במוסדות אחרים.

מסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחומים שאותם אפשר ללמוד לתואר ראשון הם: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, ומתמטיקה. בעבר, מרבית התארים שהציעה האוניברסיטה הפתוחה היו תארים כלליים המלווים בתעודה המציינת את ההתמקדות הדיסציפלינרית של הסטודנט. כך, למשל, סטודנט שלמד לתואר ראשון בפיזיקה קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הטבע, בצירוף תעודה המציינת כי התמחה בתחום הפיזיקה. בשנים האחרונות מתרחבת בהדרגה רשימת התארים שהאוניברסיטה מורשית להעניק לבוגריה, כמו למשל תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה (במקום בוגר במדעי הרוח עם התמקדות בהיסטוריה, כבעבר) או בפסיכולוגיה (במקום בוגר במדעי החברה עם התמקדות בפסיכולוגיה). אופי מסלולי הלמידה אינו שונה בשום צורה או דרך מבשאר האוניברסיטאות, והם נרקמים בפיקוח המל"ג.

מסלול נוסף שמציעה האוניברסיטה הפתוחה בשילוב משרד החינוך החל משנת ה'תשע"ג (2013) הינו מסלול "אקדמיה בתיכון" המציע עשיית קורסים באוניברסיטה הפתוחה כדי להחליף שאלוני בגרות. הקורסים הנעשים דרך התוכנית נצברים לקראת קבלת קרדיט אקדמי. כרגע התוכנית פתוחה רק לתלמידי כיתות י' ו-י"א. על תלמיד המתקבל לתוכנית לקחת קורס מקדים: "אשנב למתמטיקה" (91494) – עבור המקצועות מתמטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה. לאלו הבוחרים להבחן במקצועות אחרים מוצע הקורס "אוריינות אקדמית" (91494). הטבלה המלאה של שאלוני ההמרה נמצאת באתר של משרד החינוך.

מסלול הסבה ללימודי רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הפתוחה מציעה לבעלי תואר ראשון בלבד (מהאוניברסיטה הפתוחה או ממוסד אקדמי אחר) מלסלול כמו-מכינתי ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. מי שהשלימו את מסלול ההשלמות אותו מציעה האו"פ יוכלו להגיש מועמדות למסלול לימודי רפואה מקוצר (ארבע שנתי) באוניבסיטת תל אביב; דהיינו מי שהשלים בהצלחה ובציון מתאים את המבואות הרואיים בסטטיסטיקה, ביוכימיה, ותחומים קרובים באוניברסיטה הפתוחה, יוכל להגיש מועמדות לתוכנית זו.‏[18] יש מי שהקורסים הנדרשים בתכנית ההשלמות כבר ממילא נכללו בתכנית אותה הרכיבו לתואר ראשון באחד מתחומי המדעים כגון מדעי החיים.

לימודי תואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לימודי תואר שני במגוון תחומים. בניגוד לעקרון הקבלה החופשית בתואר הראשון, על תלמידי התואר השני להיות בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, ולעמוד בתנאי סף אקדמיים לפי תוכנית הלימודים שבחרו. לעתים תתאפשר קבלה "על תנאי" לסטודנטים שאינם עומדים בתנאים. אלו נדרשים לרוב ללמוד קורסי השלמה הקשורים בתוכנית שבחרו, ולעמוד בממוצע ציונים מסוים בקורסי החובה של התוכנית.

האוניברסיטה מציעה אפשרות ללימודי תואר שני מחקרי הכרוכים בכתיבת תזה. התוכנית מוצעת לסטודנטים מצטיינים. אלו יכולים לגבש בקשה לכתיבת תזה, לאחר לימוד סמינר מתודולוגי שנועד לכך, ולאחר מכן לכתוב את התזה בהנחיית חבר הסגל של האוניברסיטה.

התחומים בהם מוצעים לימודי תואר שני באוניברסיטה הפתוחה הם:

  • MA בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים, במגמות - חברה ופוליטיקה‏, חינוך ואזרחות, היסטוריה של הדמוקרטיה, תקשורת ותרבות, ממשל ומדיניות ציבורית. קיים מסלול עם תיזה למצטיינים (ממוצע 85 לפחות).
  • MA בלימודי תרבות. קיים מסלול לתיזה למצטיינים (ממוצע 90 לפחות).
  • MA בחינוך, במגמות - טכנולוגיות למידה ומערכות למידה. קיים מסלול עם תיזה למצטיינים (ממוצע 90 ומעלה).
  • MA במינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך. קיים מסלול עם תיזה למצטיינים (ממוצע 90 ומעלה). הסמכה לתואר תלויה באישור המל"ג.
  • MBA במינהל עסקים. לא קיים מסלול עם תיזה. נכון לשנת הלימודים תשע"ב כ70 אחוזים מהסטודנטים לתואר שני באו"פ לומדים לתואר זה.‏[19]
  • MSc במדעי המחשב. קיים מסלול לתיזה למצטיינים (ממוצע 90 לפחות).
  • MA במחשבה ביולוגית.
  • MA בפסיכולוגיה חברתית. הסמכה לתואר תלויה באישור המל"ג.

מסלול דוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2013, האוניברסיטה הפתוחה איננה מציעה מסלולי דוקטורט.

פא"ר - פתיחת אוצרות רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פא"ר הוא פרויקט ייחודי של האוניברסיטה הפתוחה. הפרויקט המאפשר גישה חופשית לספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני, חלקם גם בגרסה קולית, ולמגוון חומרי לימוד מקוונים. הפרויקט מחזיר את האוניברסיטה הפתוחה למקום ממנה התחילה הפצת דעת לכל הרוצה להשכיל. עד סוף 2009 צפויים להיות זמינים כ-50 ספרים אלקטרוניים. חלק מהספרים מופצים ברישיון קריאטיב קומונס (CC-BY-NC-ND) ובכך מאפשרת הפצה של התכנים גם מחוץ לאתר פא"ר (אך ללא אפשרות לבצע שינוי ביצירה או שימוש מסחרי בה).

לימודי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הלימודים האקדמיים מקיימת האוניברסיטה הפתוחה לימודי המשך.

במסגרת לימודי ההמשך פועלים בתי הספר הבאים:

  • אסכולות - בית הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת.
  • דיאלוג - בית הספר לשפות.
  • דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה.
  • חשיפה - בית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה.
  • מירב - בית הספר לרפואה משלימה.
  • תפנית - בית ספר למנהלים ולפיננסים.
  • תפניטק - בית ספר למחשבים.

תפנית - בית הספר למנהלים ופיננסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tafnit.jpg
תפנית - לימודי התמחות והעשרה. לוגו ישן משנות השמונים

תוכנית הלימודים בבית ספר תפנית למנהלים ולפיננסים שמה דגש על הצד המעשי של המקצוע ודרישות שוק העבודה בפרט. חלק מהתוכניות מקיימות תהליך חונכות אישית.

התוכניות נחלקות לשני סוגים:תוכניות בהן מתמקצעים בתחומי ניהול וקבלת החלטות ניהוליות ותוכניות בעלות אורינטציה תעסוקתית המעניקות הכשרה מקצועית.

מחלקות הלימוד:

תפניטק - בית הספר למחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית ספר תפניטק למחשבים ניתן ללמוד תכנות, תקשורת ותשתיות, טכנאות, מידע אינטרנט, ושימוש במחשב.

בית הספר נועד להכשיר כוח אדם מיומן בענף ההיי-טק ולקיים קורסים להסבה מקצועית למועסקים בענף המעוניינים לקבל הסמכה בתחומי החומרה והתוכנה. תוכנית הלימודים שמה דגש בצד היישומי של המקצוע.

תוכנית ההסמכה של בית הספר בנויה בשיטת הפירמידה: בבסיסה מקבל הלומד תשתית תאורטית לטכנולוגיה, בשלב הבא הלומד מתנסה ביישום הטכנולוגיה באמצעות סימולטורים ומעבדות חומרה לשם הטמעת הטכנולוגיה. לבסוף ניגש הלומד למבחנים פנימיים של תפניטק ולמבחני הסמכה חיצוניים של חברות התוכנה המובילות בתחומן: Microsoft, CISCO.

הקורסים הנלמדים כוללים ניהול והנדסת רשתות תקשורת (MCITP), תכנות בסביבת MCPD.NET טכנאי P.C ורשתות תקשורת (Cisco Networking(CCNA), מידענות - ניהול משאבי המידע בארגון.

תעודת הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לבוגרי תארים מסוימים ללמוד לקראת תעודת הוראה. ניתן ללמוד לקראת תעודת הוראה בתחומים הבאים:

דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי לימוד:

מטרה:

מתן הכשרות והסמכות מקצועיות.

בדיפלומה לומד קהל מגוון ובהם: בעלי מקצועות חופשיים המעוניינים במעבר לקריירה שנייה בשוק העבודה, צעירים וחיילים לאחר שחרור המעוניינים להשתלב במסגרת הכשרה מקצועית.

תוכנית הלימודים: כבית ספר בעל אוריינטציה תעסוקתית, תוכנית הלימודים שמה דגש בצד היישומי של המקצוע בכלל ובדרישות שוק העבודה בפרט. עיקר ההכשרה הוא מערך הלמידה היישומי. שלב זה כולל ניתוחי אירועים, סדנות הפעלה לעיבוי ולגיבוש החומר העיוני וגולת הכותרת של פרויקט מעשי מסכם בליווי מרצי הקורס. בסיום ההכשרה במקצועות בהם יש דרישה להסמכה חיצונית נוספת, הלומד ניגש לבחינות חיצוניות של הגוף הציבורי או הממשלתי האחראי לאותו תחום.

במוסד לימודים השייך לאוניברסיטה הפתוחה, חלק מהקורסים מזכים בנקודות לתואר ראשון.

דיאלוג - בית הספר לשפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי הלימוד:

הוראת אנגלית: אנגלית מדוברת, אנגלית עסקית בשילוב כתיבה עסקית

שפות קלאסיות: ספרדית, איטלקית, צרפתית

שפות אירופאיות: הולנדית, פורטוגזית, גרמנית, רוסית, יוונית, טורקית, יידיש

שפות המזרח הרחוק: סינית, יפנית

שפות המזרח התיכון: ערבית מדוברת, ערבית ספרותית

הכנה למבחנים חיצוניים: מבחן אמיר"ם, מבחן TOEFL, מבחן IELTS

מטרה:

הקניית שפות זרות בכל הרמות בדגש על פיתוח יכולות השיחה והתקשורת בשפה הנרכשת.

בדיאלוג לומד קהל מגוון, לרכוש שפה זרה, החל מידע בסיסי ועד לרמות הגבוהות.

שיטת הלימוד של דיאלוג הינה (D.I.L(Dialog Interactive Learning

שיטה זו דוגלת בהפעלה אינטראקטיבית חווייתית: עבודה בקבוצות קטנות תוך בקרה של המורה.

תרגול השפה על ידי משחקי תפקידים במשימות יומיומיות, ופתרון בעיות בשפה הנלמדת באמצעות שיחות

ודיונים. מטרת השיטה להביא את הלומד לשבירת "מחסום הדיבור" ולחיזוק הביטחון בשימוש בשפה.

רמות הלימוד נחלקות ל-16 רמות ידע שונות, מידע בסיסי ועד לשליטה מלאה בשפה.

מירב - בית הספר לרפואה משלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי לימוד: הכשרת מטפלים

קורסי העשרה ברפואה משלימה לקהל הרחב

לימודי המשך למטפלים

מטרה: הכשרת מטפלים בתחומי הרפואה המשלימה, והקניית ידע וכלים לאורח חיים בריא באמצעות קורסי העשרה ברפואה משלימה לקהל הרחב.

תוכנית הלימודים מקנה בנוסף למיומנויות בתחומי הרפואה המשלימה גם את הידע הנדרש בתחומי הרפואה המשלימה גם את הידע הנדרש בתחומי הרפואה הקונבנציונאלית.

סגל המורים בבית הספר מורכב ממטפלים מומחים ומנוסים ואנשים מתחום הרפואה המלמדים את מקצועות הרפואה הקונבנציונאלית.

בבית הספר לומדים אנשים המעוניינים לרכוש הכשרה מקצועית ברפואה משלימה וכן אנשים המעוניינים להרחיב ידיעותיהם בתחומי הרפואה המשלימה במטרה ליישמן בתחומי חייהם.

חשיפה - בית־הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חשיפה (בית ספר)

הוקם בשנת 1993, במטרה להכשיר יוצרים ואנשי מקצוע בתחומי המדיה השונים ובתחום של טכנולוגיה עתירת ידע. "חשיפה" משתייך למערך לימודי ההמשך של האוניברסיטה הפתוחה, והלימודים במרבית המסלולים מקנים נקודות זכות אקדמאיות לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה. הקורסים בתוכניות הלימוד בבית הספר חשיפה מועברים בסדנאות ובשיעורים פרונטליים, לרשות הסטודנטים עומדות מעבדות מדיה מצוידות ומשוכללות, אולפן רדיו, חדר עריכה וצוות מתרגלים מקצועי. בית הספר שוכן בכפר הירוק.

אפיק מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל לאוניברסיטאות רבות בארץ על ידי השלמת אפיק מעבר. בין האוניברסיטאות: תל אביב, באר שבע, חיפה, טכניון. על הסטודנטים לעמוד במספר דרישות:

  • 1. לימוד קורסים מסוימים - לכל אפיק ולכל אוניברסיטה מוגדרות דרישות שונות.
  • 2. עמידה בדרישות האנגלית (בדרך כלל נדרשת רמת פטור הניתנת להשגה על ידי מבחן אמי"ר/ם או לחלופין, על ידי הצלחה בקורס אנגלית - רמה A של האוניברסיטה הפתוחה).
  • 3. ממוצע ציונים גבוה (בדרך כלל מעל 80-85).
  • 4. סיום כל קורסי האפיק בציון סף מסוים (בדרך כלל גבוה מ-70).

סטודנטים שעמדו בדרישות אלו יתקבלו לאוניברסיטה הרצויה.

הסגל האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגל האקדמי של האו"פ מורכב משלושה רבדים:

  • כ-75 חברי סגל אקדמי בכיר, בעלי מינויים באו"פ לתקופות קצובות (כלומר חסרי קביעות) אחראים על פיתוח תוכניות הלימודים.
  • כ-300 מרכזי הוראה (סגל הוראה אקדמי) מנהלים את הלימודים בקורסים השונים.
  • כ-1,000 מנחים, אלו המתרגלים את החומר עם הסטודנטים.

ארגון עובדי סגל ההוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2008 התארגנו חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה, לראשונה בתולדותיה, במסגרת ארגון העובדים כוח לעובדים. לאחר שמאות ממנחי האוניברסיטה ומרכזי ההוראה שלה הצטרפו לארגון, נערכו בחירות דמוקרטיות לנציגות העובדים, ו-11 נציגים נבחרו לכהן בוועד אשר בראשו מכהנת מקימת הארגון שרון קטרון. ארגון העובדים פתח במשא ומתן עם ההנהלה, במהלכו אף הכריז על סכסוך עבודה, בשל סירובה לתביעתו לשיפור תנאי ההעסקה ועיגונם בהסכם קיבוצי. במסגרת מאבקם נקטו העובדים תחילה בעיצומים והשביתו את הלימודים בחלק ממרכזי הלימודים, ובחודש אפריל 2009 השביתו כליל את הלימודים, לראשונה בתולדות האוניברסיטה ‏‏‏[20].

קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה הפתוחה נמצא ברעננה ובו נמצאת גם הספרייה המרכזית וההנהלה.

אגודת סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך למעלה מ-30 שנים, מאז הקמתה, לא פעלה באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים. בכך היא הייתה למוסד האקדמי היחיד בישראל ללא אגודת סטודנטים. בשנת 2005 הכריזה על עצמה קבוצת סטודנטים בראשות יהודה רגב כעל "אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה", מבלי שנבחרו על ידי הסטודנטים או קיבלו את הכרת האוניברסיטה. הקבוצה נרשמה כעמותה והמשיכה לפרסם עצמה ולפעול בקרב הסטודנטים.

במקביל, החלה הנהלת האוניברסיטה בעבודת מטה לבחינת הקמתה של אגודת סטודנטים רשמית. לאחר עבודה של כשנתיים הוחלט לקיים בחירות למועצת הסטודנטים, שתקים לאחר בחירתה את אגודת הסטודנטים הרשמית. אולם, האוניברסיטה הטילה מגבלה, לפיה תוצאות הבחירות תהיינה בתוקף רק אם אחוז ההצבעה בבחירות יעלה על 12%. הבחירות התקיימו בין 11 ביוני ל-17 ביוני 2007. ההצבעה בבחירות נעשתה באמצעות האינטרנט, לראשונה בישראל. בתום שבוע הבחירות התברר, כי אחוז ההצבעה עמד על 5.9% בלבד, ולכן התוצאות לא פורסמו ואגודת הסטודנטים לא קמה.

בהודעה הרשמית שהוציא נשיא האוניברסיטה פרופ' גרשון בן-שחר, נכתב: "הסטודנטים אמרו את דברם באופן ברור. לכן, האוניברסיטה מבקשת להבהיר כי אין היום באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים, ואין שום גוף שיכול לטעון כי הוא נבחר על ידי הסטודנטים, מייצג את רצונם ומוכר על ידם ועל ידי האוניברסיטה הפתוחה."‏[21].

בעקבות חקיקת חוק זכויות הסטודנט בחודש מאי 2007, ולחצים שהופעלו על ידי ועדת החינוך של הכנסת ועמותת "אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה"‏[22], החליטה הנהלת האוניברסיטה לקיים בחירות חוזרות במהלך 2008, הפעם ללא המגבלה של אחוז הצבעה מינימלי. הבחירות החוזרות התקיימו בין 25 במאי ל-30 במאי 2008. אחוז ההצבעה עמד על 10%. ביוני 2008 בחרה מועצת הסטודנטים את שגיא בן-חור לתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים הראשון של האוניברסיטה הפתוחה. נכון לשנת 2014 עומדת בראש אגודת הסטודנטים הילה קורדנה.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בוגרי האו"פ נמנים מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, הסופר גל אמיר, הפובליציסט יואב שורק, מגישת הטלוויזיה לירון ויצמן, העיתונאית יפה שיר-רז, מפיקת הסרטים ומלכת היופי לשעבר אילנה שושן, העיתונאי והמשורר עודד כרמלי, מייסד ארגון דעת אמת ויושב ראש מפלגת אור ירון ידען, הסופרת והעיתונאית יעל דיין, כדורגלן העבר איציק קורנפיין, הפעיל החרדי שמואל חיים פפנהיים, המחזאית עינת ברנובסקי, ואחרים.

ציוני דרך בהתפתחות האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971 - הוועדה לחינוך על-תיכוני ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
  • 1971 - קרן "יד הנדיב" שהקימה דורותי דה רוטשילד בוחנת אפשרות להקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל, ומקימה ועדת מומחים בנושא, בראשות פרופסור וילבור שרם[23].
  • 1972 - ועדת שרם ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
  • 1973 - בעקבות ועדת שרם ובשיתוף עם קרן רוטשילד מחליטה ממשלת ישראל על הקמת האוניברסיטה הפתוחה. המועצה להשכלה גבוהה מכירה באוניברסיטה העתידה לקום כמוסד להשכלה גבוהה.
  • 1974 - מוקם הצוות הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
  • 1976 - נפתח הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
  • 1982 - בטקס הסיום הראשון מוענק תואר "בוגר אוניברסיטה" ל-41 בוגרים.
  • 2004 - קמפוס האוניברסיטה הפתוחה עובר מתל אביב למשכנו החדש ברעננה.
  • 2008 - לראשונה בתולדות האוניברסיטה מוקמת אגודת סטודנטים רשמית.
  • 2008 - אנשי סגל ההוראה האקדמי‬‫ והמנחים‬ מקימים לראשונה ארגון עובדים ופותחים במאבק על זכויותיהם‏[24].
  • 2008 - האוניברסיטה הפתוחה מציעה גישה חופשית לכלל הציבור לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני במסגרת מיזם פא"ר.
  • 2009 - לראשונה בתולדות האוניברסיטה הושבתו הלימודים במסגרת מאבק עובדים של סגל ההוראה. הלימודים חודשו לאחר שבעה שבועות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ תלוי בסוג ההנחייה הנבחרת על ידי הסטודנט עצמו בהירשמו לקורס.
  4. ^ אשר למעשה הוא חלקה האנגלי של הבחינה הפסיכומטרית עצמה.
  5. ^ כגון בקורסים מסוימים אשר יוכלו לעמוד לזכותם אחר כך באוניברסיטה בקרבת מקומם בשל הקבלה אקדמית, כהוכחת ידע.
  6. ^ מידע לתלמידי תיכון באתר האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ היחידה ללימודי תלמידי תיכון
  8. ^ אתר "הידען", 5.5, 2012, "משרד החינוך משיק תוכנית חדשה: לימודים לתואר ראשון בתיכון".
  9. ^ נתונים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, עמ' 175, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  10. ^ באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  11. ^ קרי, שאינה במסגרת אפיק מעבר, כמו מסיבה של העדר קיומו של אפיק מעבר מתאים
  12. ^ כגון הנשלח להשלים ידע מטעם מסגרת מדינית, או מקום עבודה).
  13. ^ מרצים באוניברסיטה הפתוחה נגד העליון: לאפשר לימודים לאסירים הביטחוניים, באתר הארץ, 9 בינואר 2013
  14. ^ בקצרה, ממ"ן.
  15. ^ כאמור, בחלק מהקורסים נדרשת הוכחת ידע באנגלית במתכונת פסיכומטרית או כמו-פסיכומטרית.
  16. ^ בפיקוח המל"ג
  17. ^ מודעה לסטודנטים בהקשר זה, באתר האוניברסיטה.
  18. ^ עמוד התוכנית, באתר האוניברסיטה הפתוחה.
  19. ^ http://www.openu.ac.il/presidentsoffice/report2012/65-66.pdf
  20. ^ ‏נעמה טלמור, מיום א': שביתה כוללת באוניברסיטה הפתוחה, באתר וואלה!, 17.4.2009‏
  21. ^ הודעה מאת נשיא האוניברסיטה, פרופ' גרשון בן-שחר
  22. ^ יובל לידור, 30 שנה בלי אגודת סטודנטים, 21.8.07, nrg
  23. ^ האוניברסיטה הפתוחה באתר יד הנדיב
  24. ^ "מאבק סגל ההוראה באונ' הפתוחה על זכותו להתארגן-12.2008", ד"ר סילבי הוניגמן באתר "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית"


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg
נשיאי האוניברסיטה הפתוחה

מקס רואו | אברהם גינזבורג | נחמיה לבציון | מנחם יערי | אליהו נסים | גרשון בן-שחר | חגית מסר-ירון | יעקב מצר