קרקע גירנית
קרקע גירנית היא סוג של קרקע המכילה כמות גבוהה יחסית (מעל 2%) של סידן פחמתי (CaCO3) המהווה את המרכיב העיקרי של אבן גיר.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלל ריכוז הסידן הפחמתי הגבוה, הקרקע היא בעלת ערך pH גבוה. צמחים הגדלים בקרקע גירנית סובלים מקשיי הזנה ובמיוחד מקושי להשיג ברזל, זרחן, אבץ ומנגן. על כן, מגוון הצמחים היכולים לפרוח בקרקע גירנית הוא מוגבל. צמחים שאינם מותאמים לקרקע גירנית סובלים בקרקע גירנית מכלורוזה, שהיא הצהבת עלים בגלל איבוד הצבע הירוק. על מנת להתגבר על בעיה זאת ניתן לגדל במצע מנותק או לתת תוספת ברזל הקשור לתרכובות אורגניות מסיסות. עם זאת, ישנם צמחים המעדיפים קרקע גירנית, כמו סמבוק שחור[1], אירוס ארץ-ישראלי, שקד[2], ורותם המדבר.
אבן גיר אינו נשטף לעומק הקרקע ומצטבר בשכבות הקרקע העליונות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סמבוק שחור, אתר Ask Blooma
- ^ אלומה גלזר דותן, ט”ו בשבט הגיע – חג לאילנות