מנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברזל - מנגן - כרום
 

Mn
Tc  
 
 
Mn-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 25
סמל כימי Mn
סדרה כימית מתכות המעבר
צפיפות 7470 kg/m3
מראה
כסף מתכתי
Mangan 1-crop.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 54.938049 amu
רדיוס אטומי 140 (161) pm
רדיוס ואן דר ואלס ללא pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 13, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1519K (1245.85°C)
טמפרטורת רתיחה 2334K (2060.85°C)
לחץ אדים 1517Pa ב-121K
מהירות הקול 5150 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.55
קיבול חום סגולי 480 480 J/(kg*K) J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.695 106/(m·ohm)/m·Ω
מוליכות תרמית 7.82 W/(m*K) W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 999.6 kJ/mol

מַנְגַּן (Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25. מנגן הוא מינרל קורט חשוב בגוף האדם.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגן הוא מתכת אפורה-לבנה. זוהי מתכת קשה ומאוד שבירה, קלה להתכה ומתחמצנת בקלות. מתכת המנגן היא פרומגנטית רק אחרי טיפול מיוחד.
דרגות החמצון העיקריות של מנגן הן 2+, 3+, 4+, 6+ ו7+. מנגן דו ערכי מחליף לעתים מגנזיום דו ערכי במערכות ביולוגיות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות ובין 85% ל-90% מהמנגן שמופק מופנה לכך[דרוש מקור]. מנגן משולב עם אלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצר פלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:

  • מנגן מוסף לבנזין בשביל למנוע נזק למנוע.
  • ל-MnO2 שימוש בסוללות וכזרז כימי.
  • בצביעת זכוכית, מנגן מעלים גוון ירקרק שמקורו בברזל ומוסיף בריכוז גבוה צבע סגול.
  • MnO2 הוא פיגמנט חום.
  • אשלגן פרמנגנט (KMnO4) הוא מחמצן חזק שמשתמשים בו לעתים קרובות בכימיה אורגנית.
  • בשנת 2009 התגלה באוניברסיטת אורגון, באורח מקרה, שניתן להכין פיגמנט כחול מתרכובת מנגן, אשר תהיה גם עמידה וגם בלתי-רעילה, וזאת בניגוד לפיגמנטים הכחולים שנעשה בהם שימוש קודם לתגלית‏[1].
  • למנגן דו-חמצני יש שימוש בתחום הסוללות והמצברים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למנגן שימושים עוד מימי קדם - ציורי קיר נצבעו במנגן דו-חמצני לפני 17,000 שנים. המצרים והרומאים השתמשו בתרכובות מנגן בשביל לשנות את צבע הזכוכית.
המנגן זוהה בשנת 1774 על ידי יוהאן גוטליב גאהן (Johann Gahn) שבודד אותו ממנגן דו-חמצני. עד אמצע המאה ה-18 השתמשו כבר במנגן דו-חמצני בייצור כלור. בשנת 1816 הבחינו שהוספת מנגן לברזל מקשיחה אותו וגורמת לו להיות פחות שביר, דבר זה הביא לכך שבתחילת המאה ה-19 מדענים החלו לחקור את השימוש במנגן בייצור פלדה. ב-1837 גילה אקדמאי בריטי שחשיפה ממושכת למנגן יכולה לגרום למחלת פרקינסון.

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצב מנגן

מנגן חיוני לחיים בכמויות מזעריות:

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגן בעודף הוא חומר רעיל. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות. תמיסת פרמנגנט חומצית תחמצן כל חומר אורגני שתבוא איתו במגע. ב-2005, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות במערכת העצבים המרכזית אצל עכברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]