ריצ'רד ברקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד ברקוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 באוקטובר 1955 (בן 68)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ראטגרס עריכת הנתון בוויקינתונים
richardberkowitz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד ברקוביץ'אנגלית: Richard Berkowitz; נולד ב-6 באוקטובר 1955) הוא הומוסקסואל אמריקאי, מראשוני הפעילים למען מין בטוח בקרב הקהילה ההומוסקסואלית בארצות הברית. פעילותו נעשתה כתגובה למגפת האיידס שפרצה בראשית שנות השמונים. בין היתר, הוא מחברם של שני ספרים בנושא.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקוביץ' נולד וגדל בניו ג'רזי. באמצע שנות השבעים החל לימודי תואר בתקשורת באוניברסיטת ראטגרס, שם הקים את אחת התנועות הראשונות למען זכויות הומואים. עם סיום לימודיו, ברקוביץ' עבר לניו יורק והתפרנס ממתן שירותי סאדו-מאזו. עוד קודם לפריצת מגפת האיידס, היה ברקוביץ' מודאג ממחלות המין שפגעו בקהילתו, והתעניין בדרכים להגן על לקוחותיו – חלקם נשואים ובעלי משפחות. בניו יורק פגש את ג'וזף סונבנד (Sonnabend), רופא וחוקר נגיף האיידס, ולמד ממנו כיצד לקיים יחסי מין מוגנים ובטוחים. סונבנד הכיר לברקוביץ' את מייקל קאלן (Callen), זמר ופעיל כנגד מחלת האיידס, וביחד הם כתבו ופרסמו מאות מאמרים בנושא. ב-1983 הוציאו השניים לאור בשיתוף עם סונבנד את "איך לקיים יחסי מין בזמן מגפה: גישה אחת" – המדריך הראשון ליחסי מין בטוחים. עם זאת, עבודתם והתבטאותם כנגד ההפקרות המינית בקרב הומוסקסואלים עוררה עליהם מחאות רבות בקרב הקהילה הגאה ומנהיגיה, ורבים התעלמו מהם וראו בהם כמטיפי מוסר צבועים. ב-1984 אובחן ברקוביץ' כנשא של נגיף האיידס.

ב-2003 פרסם ברקוביץ' את ספרו השני בנושא: "להישאר בחיים: המצאת המין הבטוח". עם פרסומו מכר הספר כ-5,000 עותקים, אך לאחר מספר חודשים הדפסתו הופסקה עקב סגירתה של ההוצאה לאור.

ב-2009 יצא סרטו הדוקומנטרי של דריל ויין על פועלו של ברקוביץ', Sex Positive. הסרט זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל אאוטפסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]