שבע הקערות
שבע הקערות של זעם האל הן סידרה של פורענויות או "מכות" המתרחשות בקץ הימים (האפוקליפסה) באמונה הנוצרית על פי ספר חזון יוחנן של הברית החדשה.
וָאֵרֶא אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמַיִם גָּדוֹל וְנִפְלָא שִׁבְעָה מַלְאָכִים נֹשְׂאִים אֶת־שֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרֹנוֹת כִּי בָהֵן כָּלָה זַעַם אֱלֹהִים;
לאחר שנפתחים שבעת החותמות על ידי שה האל (המהווה אלגוריה לישו הנוצרי), ולאחר שתוקעים בשבעת השופרות ניתנים לשבעה מלאכים שבע קערות המלאות בזעם האל.
וְאַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת נָתְנָה לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים שֶׁבַע קַעֲרֹת זָהָב מְלֵאוֹת חֲמַת הָאֱלֹהִים הַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים;
— שם, פסוק 6
תוכן הקערות נשאר על החוטאים תומכי האנטיכריסט שנותרו בחיים לאחר כל הפורענויות שפקדו אותם במהלך פתיחת החותמות והתקיעה בשופרות.
הפורענויות (ה"מכות")[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקערה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל מִן־הַהֵיכָל אֹמֵר אֶל־שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים לְכוּ הָרִיקוּ אֶת־שֶׁבַע קַעֲרֹת חֲמַת הָאֱלֹהִים אָרְצָה; וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיָּרֶק אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עֲלֵיהֶם תָּו הַחַיָּה וּבַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ
כאשר מרוקנת הקערה הראשונה, שחין פוגע בעורם של כל תומכי האנטיכריסט (הנושאים עליהם את מספר החיה).
הקערה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַשֵּׁנִי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַיָּם וַיְהִי לְדָם כְּדַם חָלָל וַתָּמָת כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם
— שם, פסוק 2
ריקון הקערה השנייה אל הים מביא להפיכת הים לדם, ולמות כל החיים בים.
הקערה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַשְּׁלִישִׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ בַּנְּהָרוֹת וּבְמַעְיְנוֹת הַמָּיִם וַיִּהְיוּ לְדָם
— שם, פסוק 3
ריקון הקערה השלישית אל הנהרות מביא להפיכת נהרות ומעיינות לדם.
בעקבות ריקון הקערה אומר המלאך את תהילתו של האל:
וָאֶשְׁמַע אֶת־מַלְאָךְ הַמַּיִם אֹמֵר צַדִּיק אַתָּה הַהוֶֹה וְהָיָה וְהַקָּדוֹשׁ כִּי־כֵן שָׁפָטְתָּ; כִּי דַּם קְדֹשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפָכוּ וְדָם הִשְׁקִיתָם כִּי־גְמוּל יָדָם הוּא
— שם, פסוקים 4–5
הקערה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַמַּלְאָךְ הָרְבִיעִי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַשָּׁמֶשׁ וַיִּנָּתֶן לוֹ לְלַהֵט אֶת־בְּנֵי הָאָדָם בָּאֵשׁ; וַיְלֹהֲטוּ בְנֵי־אָדָם בְּחֹם גָּדוֹל וַיְגַדְּפוּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא שָׁבוּ לָתֶת־לוֹ הַכָּבוֹד
— שם, פסוקים 8–9
ריקון הקערה הרביעית על השמש גורם לשמש לצרוב את פני הארץ באש ולפגוע בבני האדם על הארץ, אך אלה לא חוזרים בתשובה בעקבות מכה זו.
הקערה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַחֲמִישִׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־כִּסֵּא הַחַיָּה וַתֶּחְשַׁךְ מַלְכוּתָהּ וַיְנַשְּׁכוּ אֶת־לְשׁוֹנָם מִכְּאֵב לֵב; וַיְגַדְּפוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאֹבָם וּשְׁחִינָם וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם;
— שם, פסוקים 10–11
ריקון הקערה החמישית על כס החיה מביא למכת חושך, אך תומכי האנטיכריסט לא חוזרים בתשובה וממשיכים לגדף את שם האל.
הקערה השישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַשִּׁשִּׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר־פְּרָת וַיֶּחֶרְבוּ מֵימָיו לְיַשֵּׁר מְסִלָּה לַמְּלָכִים הַבָּאִים מִמִּזְרָח־שָׁמֶשׁ; וָאֵרֶא וְהִנֵּה מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר יֹצְאוֹת שָׁלֹשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמֹת לִצְפַרְדְּעִים; כִּי רוּחוֹת הַשֵּׁדִים הֵנָּה וְהֵן עֹשׂוֹת אוֹתוֹת וְיֹצְאוֹת אֶל־מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּהּ לְאָסְפָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל יוֹם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת; הִנְנִי בָא כְּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו פֶּן־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ; וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן;
— שם, פסוקים 12–16
ריקון הקערה השישית על נהר פרת מביא לייבוש הנהר. בעקבות זאת יוצאות מפיהם של "השילוש הבלתי קדוש" - החיה, התנין (הדרקון) ונביא השקר (האנטיכריסט) יוצאות רוחות טמאות, אשר אוספים את צבאות תומכיהם להילכם נגד תומכי האל בהר מגידו.
הקערה השביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיָּרֶק הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי אֶת־קַעֲרָתוֹ בַּאֲוִיר וַיֵּצֵא קוֹל גָּדוֹל מֵהֵיכַל הַשָּׁמַיִם מִן־הַכִּסֵא וַיֹּאמֶר הָיֹה נִהְיָתָה; וַיִּהְיוּ קֹלוֹת וּרְעָמִים וּבְרָקִים וַיְהִי רַעַשׁ גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ לְמִן־הֱיוֹת אָדָם עַל־הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל הָרַעַשׁ עַד־מְאֹד; וְהָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וַתִּפֹּלְנָה עָרֵי הַגּוֹיִם וַתִּזָּכֵר בָּבֶל הַגְּדוֹלָה לִפְנֵי אֱלֹהִים לָתֶת־לָהּ כּוֹס יֵין חֲמַת אַפּוֹ; וַיָּנָס כָּל־אִי וְהֶהָרִים לֹא נִמְצָאוּ; וְאַבְנֵי בָרָד כַּכִּכָּר מִשְׁקָלָם יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם עַל־בְּנֵי הָאָדָם וַיְגַדְּפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־אֹדוֹת מַכַּת הַבָּרָד כִּי־כָבְדָה מַכָּתוֹ מְאֹד;
— שם, פסוקים 17–21
ריקון הקערה השביעית מביא לרעידת אדמה המחריבה את כל הערים על פני כדור הארץ, תזוזת כל ההרים וכל האיים, וברד כבד המחריב את פני כדור הארץ. גם בעקבות מכה זו לא חוזרים החוטאים בתשובה.
