אנטיכריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה של לוקאס קראנאך האב, שבה מוצג האפיפיור כאנטיכריסט, 1521

בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו. מקור המילה ביוונית (αντίχριστος), ופירושה המקורי "במקום המשיח". המונח העברי הוא צורר המשיח (צר המשיח) או שׂוֹטֵן המשיח. אנטיכריסט מתואר כדמות של משיח שקר שמהווה את הנגטיב של ישו ומתנגד וכופר במשיחיותו[1], ואף מעמיד לו אלטרנטיבה שקרית. הדמות נוצרה בהשראת נבואת דניאל (פרק ז') בחזון ארבע החיות, ומתוארת בהרחבה בברית החדשה בחזון יוחנן, באיגרת השנייה אל הקורינתים (יא, ד), ובאיגרת אל הגלטים (א', ו-ז). דמות זו לקוחה מהחיות שבחזיון דניאל, ולכן היא מכונה במסורת הנוצרית גם "החיה".

דמות האנטיכריסט לקוחה מאגדה עממית המספרת שלאחר הגליית היהודים הופיע אנטיכריסט והציע להם להשיב אותם לארצם וכאשר נענו לו השליך אלפים מהם לים. אלברטוס מגנוס ותומאס אקווינס הקדישו תשומת לב רבה לאגדה זו וטענו שאנטיכריסט ייוולד בבבל, בשבט דן, יעלה לירושלים, שם ישכנע בקלות את היהודים שהוא המשיח, יבנה מחדש את בית המקדש ויכריז על עצמו כאלוהים[2].

כשם שבמסורת הנוצרית למשיח ישנן שתי ביאות, כך כנגדו לאנטיכריסט ישנן שתי ביאות. בתקופתו של יוחנן אנטיכריסט נתפס כמלכות רומי שצלבה את ישו ההיסטורי. בתקופה המודרנית היא נתפסת כמלכות רומא המתחדשת, קואליציה של עשר מדינות המכונה "בבל הגדולה" או "הזונה הגדולה" - שסממניה פאר ושחיתות, שמובילות תרבות דתית שקרית, שכופרת במשיחיותו של ישו. הדמות העומדת בראש המלכות מוצגת כדמות ממלכתית בעלת חזות נורמטיבית ועם זאת דמונית ובעל כוחות מטפיזיים, ששואבת את כוחה מהשטן[3] ומייצגת את הרוע הצרוף עלי אדמות, שאמורה להופיע באחרית הימים[4], לאחר כינון ממלכה יהודית ובית מקדש בתוכה.

לאנטיכריסט אמורים להיות סממנים צורניים דומים למשיח הנוצרי, ולכן הוא אמור להיות אדם כריזמטי ונואם בחסד "פום ממלל רברבן"[5], שיכונן בתחילה תחת משטרו רב-העוצמה שלום עולמי, ויאחד עמים רבים תחת חסותו, כשלצידו נביא שקר דתי. סימנו על פי אותה תפיסה המספר 666, שייחקק על מצחם וידיהם של מאמיניו, ויאפשר להם לסחור ולקנות תחת שלטון אנטיכריסט. בסופו של דבר אמורה להיות מלחמה עולמית נגד כוחות אנטיכריסט, שיובסו בידי המאמינים וישו בראשם[6]. שם המלחמה, "ארמגדון", לקוח מהשם העברי "הר מגידו", אזור שהתרחשו בו מלחמות רבות וחשובות, בעולם העתיק ואף בעת החדשה. יש נוצרים הרואים באיחוד האירופי, ואף באו"ם, את הדמות המכונה אנטיכריסט.

האפיפיורית יוהנה כאנטיכריסט (בדמות "זונת בבל"), רוכבת על "החיה" האפוקליפטית בעלת שבעת הראשים. קלף טארוט, תעמולה פרוטסטנטית אנטי-אפיפיורית

דמויות שונות לאורך ההיסטוריה, שרדפו את הכנסייה ואת המאמינים הנוצרים, הוגדרו כאנטיכריסט. חלק ברית חזקיהו של הספר עליית ישעיהו, המתוארך לסוף המאה הראשונה לספירה, מתייחס לאמונה שנירון קיסר הוא אנטיכריסט[7]. בימי הביניים זיהו אנשי הנצרות אישים שונים ואף בעלי חיים עם אנטיכריסט, וגורלם היה עינויים ואף מוות. בעת החדשה המוקדמת, מרטין לותר ראה באפיפיור את אנטיכריסט, בהשפעת חיבורו של לורנצו ואלה על זיוף מתת קונסטנטינוס[8]. גם בעת החדשה אנשי נצרות שונים ניסו לזהות דמויות היסטוריות עם אנטיכריסט, בהם נפוליאון, אדולף היטלר, בניטו מוסוליני ואפילו רונלד רייגן, שבאנגלית כל שם משמותיו מורכב משש אותיות ומהווה צירוף של המספר 666. בהשראת התפיסה הנוצרית נעשו מספר רב של סרטים העוסקים בהופעתו של אנטיכריסט ובמלחמת אחרית הימים.

בדתות האחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדתות האברהמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם, המקבילה לדמות האנטיכריסט היא הדמות דג'אל, שמתוארת כדמות רעה באסכטולוגיה האסלאמית. למרות שאינו מוזכר בקוראן, ישנם מוסלמים המאמינים שהוא יופיע תוך העמדת פנים שהוא המהדי, לפני יום הדין. הוא ייסע ברחבי העולם, תוך שהוא נכנס לכל עיר שהוא חפץ, מלבד מכה ומדינה. ואז עיסא יירד מן השמים אל הצריח הלבן שבמסגד האומיי, ויניח את ידיו על גבם של שני מלאכים, בזמן שהדג'אל מתפלל. ויהיה זה עיסא שבסופו של דבר יהרוג את דג'אל, באמצעות מטה משה.

בחדית'ים סוניים ושיעים, ובמיוחד אצל התריסריים מופיעה דמות נוספת בשם סופיאני (אנ'), שלעיתים מזוהה בתור דג'אל עצמו או כדמות נפרדת הפועלת לצד דג'אל.

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה לא קיימת דמות מקבילה לאנטיכריסט. אמנם קיימים ביהדות משיחי שקר, אך עדיין לא מוזכרת בתורה דמות מקבילה לאנטיכריסט, שבמהותה נוגדת לחלוטין את הטוב. ולא רק זאת, אלא שהרמב"ם בספרו "משנה תורה" כותב שכאשר יתגלה המשיח היהודי, אז כל העמים ייווכחו בטעותם, שדתם הייתה שקר:

וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא - מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום

משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק יא, הלכה יג

עם זאת, במקורות אחרים החל מתקופת הגאונים ובספרות היותר מאוחרת, מוזכרת דמות בשם ארמילוס הרשע, מלך הגויים, שעתיד להתנכל ליהודים ולהמית את משיח בן יוסף, ולבסוף יוכרע על ידי משיח בן דוד. בספר אבקת רוכל[9], ארמילוס מתואר כמי שיציג את עצמו כמשיח ומכונה בספר באופן מפורש אנטיכריסט[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כִּי מַתְעִים רַבִּים בָּאוּ לָעוֹלָם אֲשֶׁר אֵינָם מוֹדִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא בַבָּשָׂר זֶה הוּא הַמַּתְעֶה וְשׂוֹטֵן הַמָּשִׁיחַ" (איגרת יוחנן השנייה, פסוק 7, בתרגום פרנץ דליטש).
  2. ^ [https://www.academia.edu/1012544/Istorie_si_memorie_evreiasca._Volum_omagial_dedicat_doamnei_Lya_Benjamin_ed._Anca_Ciuciu_si_Camelia_Craciun_Bucuresti_Editura_Hasefer_2011 Istorie si memorie evreiasca. Volum omagial dedicat doamnei Lya Benjamin, ed. Anca Ciuciu si Camelia Craciun, Bucuresti, Editura Hasefer, 2011 עמוד 52 (ברומנית)
  3. ^ "זהו אשר יבא כשטן בעלילותיו ברב כח ובמופתים ממקור אכזב." (איגרת יוחנן השנייה, ט').
  4. ^ "אשר שמעתם כי יבא שוטן-המשיח, ואחרי אשר רבים עתה שוטני המשיח נדע בזאת כי עת קץ היא" (איגרת יוחנן הראשונה ב, יא). "באחרית הימים יתע אנשים מארחות אמונה ויזנו אחרי רוחות מתעתעים ותורות השדים" (האיגרת הראשונה אל טימותיוס ד, א).
  5. ^ ע"פ דניאל ז, ח
  6. ^ "אז יגלה הפושע אשר ימיתנו האדון ישו ברוח שפתיו ובברק פניו יכחידנו." (האיגרת השנייה אל התסלוניקים ב, ח).
  7. ^ M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 149
  8. ^ David M . Whitford, The Papal Antichrist: Martin Luther and the Underappreciated Influence of Lorenzo Valla, Renaissance Quarterly 6, The University of Chicago Press, 2008, עמ' 26-52
  9. ^ ספר אבקת רוכל מיוחס לרבנו מכיר מכיר תלמיד יהודה בן ברא"ש. אך חוקרים רבים סבורים שנכתב על ידי משה די לאון
  10. ^ ספר אבקת רוכל, הספר בראשון, אותות המשיח - האות השביעי