שדה (אחסון נתונים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שדה הוא יחידת הנתונים הקטנה ביותר בבסיס נתונים או בקובץ. דוגמאות לשדות (בבסיס הנתונים של מרשם התושבים):

מאפיינים של שדה:

  • אורך: לעתים לשדה אורך קבוע ולעתים אורך משתנה. למספר זהות בישראל, למשל, אורך קבוע של 9 ספרות. גם לשדה "שם משפחה" ניתן לתת אורך קבוע, השווה לאורך המרבי שאנו מייעדים לשם המשפחה (למשל: 14 תווים). לשדה המכיל קורות חיים של אדם עדיף לתת אורך משתנה, משום שמתקיימת שונוּת ניכרת באורכו בין בני אדם שונים.
  • אופי: אופי השדה משקף את מאפייני הנתונים שבו. דוגמאות:
    • מספר שלם ללא סימן - דוגמה: מספר זהות.
    • מספר עם סימן, שלו שתי ספרות מימין לנקודה העשרונית. דוגמה: יתרה בחשבון בנק.
    • מספר בנקודה צפה.
    • שדה תווי, כלומר שדה שניתן לאחסן בו נתונים לפי כל קשת התווים הרלוונטית (128 תווים בקוד ASCII,‏ 256 תווים בקוד EBCDIC,‏ 1,112,064 תווים בקוד UTF-16).
    • שדה בינארי, שגודלו ביט אחד, ולו שני ערכים אפשריים בלבד: 0 ו-1.
    • קוד, שלו מספר מוגבל של ערכים, בעלי משמעות מוגדרת. לשדה "מין", למשל, יהיו שני ערכים: ז - לציון זכר, נ - לציון נקבה.

את מאפייניהם של השדות המרכיבים מאגר נתונים מסוים נהוג לתאר במילון נתונים.

אוסף כל השדות המתארים אובייקט מסוים קרוי רשומה. דוגמה: רשומת אדם בקובץ מרשם התושבים תכיל את השדות המתארים אדם זה: מספר זהות, שם משפחה, שם פרטי, מין, מצב משפחתי וכו'. רשומה של פריט בקובץ ניהול מלאי תכיל את פרטיו של פריט זה: מספר קטלוגי, שם פריט, מיקום, יתרה במלאי וכו'.

בטבלה של בסיס נתונים טבלאי, אוסף כל השדות המתארים אובייקט מסוים הוא שורה בטבלה, ואוסף כל השדות מסוג מסוים באותה טבלה (למשל אוסף כל מספרי הזהות) הוא טור בטבלה. אחד השדות (או צירוף של שדות אחדים) הוא מפתח ראשי של השורות בטבלה.

במסך המשמש להזנה של נתונים למערכת מידע מוצגים השדות שאותם יש להזין, וכן שדות תוצאתיים (שדות שהתקבלו ממערכת המידע בתגובה לשאילתא). התנועה במסך בין השדות נעשית בדרך כלל עם המקש טאב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


בסיס נתונים

שדהרשומהטבלהמפתח ראשימפתח מורכבקובץבסיס נתוניםנרמולמודל ישויות קשרים