שדה לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שדמה (מילה מקראית))

שדה לבן בשפת חז"ל הוא שדה המיועד לגידולים נמוכי קומה ולא לעצים. השדה נקרא "לבן" בגלל היותו נקי מצל שחור[1], או משום שהגידולים בו בעלי צבע בהיר יחסית[2] . שדה לבן שונה מ"שדה אילן" מבחינה הלכתית בזמנים בהם מותר לזרוע בו בשנה שישית, ובפעולות החקלאיות שמותר לעשות בו בחול המועד.

בנוסף שדה לבן אינו מושקה אלא מסתפק בגשם בשונה מבית השלחים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך נזכרת המילה "שדמות"[3], אשר רש"י מפרש אותה במשמעות "שדה תבואה[4]", מכאן ייתכן ששדה לבן הוא במקרא "שדמה" (אף שאחרים מפרשים שמשמעות המילה היא גפן[5]).

המונח שדה לבן מוזכר במשנה: ”עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית?” (מסכת שביעית, פרק ב', משנה א'), ובתוספתא[6].

בתלמוד מובא המונח בהקשר של נחלות השבטים בארץ ישראל: "ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא העולם הזה אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן לעולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק...[7]".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.