יום-טוב ליפמן הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך לא עומד בכל קנה מידה, ואינו מתאים במצבו הנוכחי לוויקיפדיה העברית ברמתה כיום, הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מצבת קברו המחודשת של "התוספות יו"ט" בבית הקברות היהודי בקרקוב

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (השל"ט 1579 - ו' באלול ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב", "התוספות יו"ט" או "התוי"ט") מגדולי חכמי אשכנז ופולין, רב ומחבר. ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי גרשון למד בצעירותו אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בהיותו בן 18 נתמנה לדיין בפראג, בבית דינו של רבו המהר"ל, ובתפקיד זה כיהן כ-28 שנים. ב-1625 נתמנה לכהן כרב בניקלשבורג. לאחר 6 חודשים נתמנה לכהן כאב"ד בווינה.

שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו.

ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.

ב-1643 נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד עולם. יום זה[דרוש מקור] נחשב לפורים שני המפורסם ביותר, כנראה מכיוון שנחוג עד היום[דרוש מקור].

רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה.

התוספות יום טוב נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי בקרקוב, הותיר בת יחידה - רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כהנא.

תקופת חייו של יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

אגדות על התוספות יו"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוס'לה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב נוצרים ויהודים, אשר לפתע איבדו את המימון במוסדות השונים, בחנויות, בבתי הספר ובשאר המקומות. הם לא ידעו להגיד מי היה התורם. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ובסוף ימיו כך היה. לכינוי "יוס'לה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש".

ב-2013 נעשתה כתבה בעינין האגדה על התוספות יו"ט, והוכח שלצד קברו של התוספות יו"ט לא נמצא קברו של יוסל'ה‏[1].

הרב יהושע מונדשיין במאמר מסדרת מאמרי "סיפורים וגלגוליהם" עוקב אחר גלגול האגדה, שמקורו הקדום ביותר כפי הנראה נכתב על הרבי מבעלז. גרסה דומה של הסיפור סופר גם על ידי הרב שלמה קרליבך, בהופעותיו, בשם "יוסל'ה קמצן קדוש"[2].

עוד אגדה רווחת על התוספות יו"ט היא שפעם אחת השקיע את כל כספי הצדקה שהיו ברשותו על סחורה משובחת של עצים שמחירם צנח, במטרה למכרם ובכך להכפיל את כמות הצדקה. אולם- האונייה שנשאה את העצים טבעה בלב הים ואיתה הסחורה. כשנודע לתוספות יו"ט על טביעת האונייה, למרות גילו המבוגר, התאושש מן הצרה והמשיך לפעול למען הקהילה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספות יום טוב – ספרו העיקרי ופירושו המוכר למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
  • מעדני יום טוב – פירוש על הרא"ש ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
  • אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה.
  • צורת הבית – על בנין בית המקדש השלישי.
  • מגילת איבה – על תולדות חייו.
  • מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
  • טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה.
  • תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
  • קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
  • ברית מלח - על הלכות מליחה.
  • חידושי הלבנה - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל.
  • מאמר יום טוב - הערות על פירוש אברהם אבן עזרא על התורה.
  • צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב' כץ, רבנות, חסידות, השכלה. תל אביב : אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958, ‬חלק א עמ' 91 ואילך.
  • רי"ל מימון, לכבוד יום טוב (קובץ מאמרים ומחקרים), ירושלים: מוסד הרב קוק תשט"ז.
  • י' בן-חיים, הערות לתולדות רבינו התוספות יום טוב זצ"ל, קובץ בית אהרן וישראל י,א (תשנ"ה) קלא-קלה.
  • מ' הרשקוביץ, שני כרובים, ירושלים תש"ס.
  • במהדורות השונות של מגילת איבה (רשימה באתר בית הספרים הלאומי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות
  2. ^ הרב יהושע מונדשיין, מתוך הסדרה "סיפורים וגלגוליהם" - מאמר על אגדת קבר התוספות יום טוב. ‏