חול המועד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשם חול המועד מכונים הימים שבין היום הראשון והיום האחרון של החגים פסח וסוכות. בתלמוד, ימים אלו מכונים מועד או חולו של מועד. לעומת היום הראשון בפסח וסוכות וכן היום השביעי של פסח והשמיני של סוכות, הנחשבים ימים טובים ובהם אסורה עשיית כל מלאכה, חול המועד מותר בעשיית מלאכה העונה על אחד מן התנאים הללו: מלאכה פשוטה שאינה דורשת מיומנות, מלאכה הנעשית בשינוי, מלאכה לצורך הכנת אוכל, מלאכה לצורך המועד, ומלאכה שיגרם הפסד אם לא תתבצע. מחוץ לארץ ישראל חול המועד מתקצר ביום אחד בשל הוספת "יום טוב שני של גלויות".
נוהגים ללבוש בחול המועד בגדי חג, לא לעבוד, לטייל ולנפוש.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקור במקרא
"ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו. ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם - כל מלאכת עבודה לא תעשו. והקרבתם אשה לה' שבעת ימים; ביום השביעי מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו".
"בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני, מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
"אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים; ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון".
[עריכה] איסור מלאכה
לפי ההלכה, ישנם מלאכות שאסור לעשותם בחול המועד. בתלמוד, איסור זה נדרש מהמקרא, אולם ישנה מחלוקת בין הראשונים אם האיסור הוא מדאורייתא, כלומר נובע מפרשנות של המקרא, או מדרבנן, כלומר חידוש של החכמים שרק הסמיכו אותו למקרא.
כמו כן נאסרו מסחר, ודברים שיש בהם טרחה מרובה.
ישנה מחלוקת בפוסקים, האם ל"ט המלאכות האסורות בשבת ויום טוב משום יצירה, אסורות גם בחול המועד, אלא אם כן הותרו, או שבחול המועד אסורות רק מלאכות שיש בהן טרחה.
[עריכה] מלאכות שהותרו
בחול המועד הותרו שבעה סוגי מלאכות
- צרכי אוכל נפש - הכנת מזון למועד: מותר מעשה אומן, מותר לכוין (לתכנן מראש) מלאכתו במועד, ולעשות בשכר לאחרים. מותר לעשות בפומבי, אם ניכר שעושה לצורך המועד.
- מכשירי אוכל נפש - ציוד שמשמש להכנת מזון, וכן צרכי הגוף - צרכי רפואה והגיינה: אם כיון מלאכתו למועד, מותר רק מעשה הדיוט. מותר לעשות בשכר לאחרים.
- שאר צורכי המועד - לדוגמה שטיפת רצפה, או תיקון רכב: מותר מעשה הדיוט בלבד, ובתנאי שלא כיון מלאכתו למועד. אסור לעשות לאחרים בשכר.
- מלאכת דבר האבד - מלאכה שאם לא תיעשה, יגרם לאדם נזק או הפסד: מותר גם מעשה אומן, ולאחרים בשכר. בתנאי שלא כיון מלאכתו למועד.
- מלאכה לצורך מצוה: מעשה אומן מותר, אם המצוה עוברת (=עלול להפסיד את המצוה), ואפילו כיוון מלאכתו במועד. לעשות בשכר לאחרים, מותר רק אם זמן המצוה במועד, וישתמש ברווח לשמחת המועד. מעשה הדיוט מותר, גם לצורך אחרי החג, אם לא יהיה לו זמן.
- צרכי רבים - לדוגמה לתקן דרכים או מקווה: מותר גם מעשה אומן לצורך המועד, לכוין מלאכתו למועד, ולעשות לאחרים בשכר.
- פועל שאין לו מה לאכול - מותר לו לעשות כל מלאכה עבור אחרים.
[עריכה] איסור גילוח ותספורת
חכמים אסרו לגלח ולהסתפר בחול המועד. סיבת האיסור היא מפני כבוד הרגל (חג), כדי שאנשים לא ידחו את התספורת והגילוח לחג, ויכנסו לחג כשהם מנוולים בשיער מגודל. מי שלא מסיבות מובנות, כגון שהיה שבוי או בבית כלא התירו לו החכמים לגלח במועד.
[עריכה] תפילות
בתפילות ובברכת המזון מוסיפים את תפילת יעלה ויבוא. אחרי תפילת שחרית קוראים את קריאת ההלל. אחרי תפילת שחרית קוראים בתורה, ומחלקים את הקריאה לארבעה עולים. אחרי קריאת התורה מתפללים תפילת מוסף. בארץ ישראל נהוג שלא מניחים תפילין בחול המועד; אולם בחוץ לארץ רבים מניחים תפילין, אך יש, בעיקר מבין החסידים, שאין מניחים, ויש הנוהגים כי רק רווקים מניחים ולא נשואים, ובכלל והדבר תלוי בחילוקי מנהגים רבים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- המסכת העוסקת בדיני ימים אלו היא מסכת מועד קטן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הלכות חול המועד בקיצור שולחן ערוך
- חול המועד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- הרב מרדכי אליהו, הלכות חול המועד, באתר ישיבה
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
