חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הם הימים שבין יום טוב הראשון ויום טוב האחרון של החגים פסח וסוכות. בשונה מיום טוב שעל פי ההלכה אסורה בו כל "מלאכת עבודה", בחול המועד יש מלאכות שאסורות ויש שמותרות. את ימי חול המועד מכבדים באכילה ושתייה ובלבישת בגדי חג. רבים מנצלים ימים אלו כדי לנפוש ולבלות.
תוכן עניינים |
המקור במקרא[עריכה]
חול המועד סוכות[עריכה]
- "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני, מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו." (ויקרא, כ"ג, לד-לו)
- "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים; ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון." (ויקרא, כ"ג, לט)
חול המועד פסח[עריכה]
- "ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו. ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם - כל מלאכת עבודה לא תעשו. והקרבתם אשה לה' שבעת ימים; ביום השביעי מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו." (ויקרא, כ"ג, ו-ח)
איסור מלאכה[עריכה]
 |
ערך מורחב – איסורי מלאכה בחול המועד |
לפי ההלכה, ישנן מלאכות שאסור לעשותן בחול המועד. בתלמוד, איסור זה נדרש מהמקרא, אולם ישנה מחלוקת בין הראשונים אם האיסור הוא מדאורייתא, כלומר נובע מפרשנות של המקרא, או מדרבנן, כלומר חידוש של חז"ל שרק הסמיכו אותו על המקרא.
ישנה מחלוקת בפוסקים, האם ל"ט המלאכות האסורות בשבת ויום טוב משום יצירה, אסורות באופן כללי גם בחול המועד מלבד אותן מלאכות שהותרו, או שבחול המועד אסורות רק מלאכות שיש בהן טרחה. על כל פנים, מסחר ודברים שיש בהם טרחה מרובה אסורים.
מלאכות שהותרו[עריכה]
בחול המועד הותרו שבעה סוגי מלאכות:
- צרכי אוכל נפש: הכנת מזון למועד. מותר מעשה אומן, מותר לתכנן מראש מלאכה זו במועד, ומותר לעשותה בשכר לאחרים. מותר גם לעשותה בפומבי, אם ניכר שעושה לצורך המועד.
- מכשירי אוכל נפש: שימוש בציוד להכנת מזון וטיפול בצרכי הגוף, לשם רפואה והיגיינה. אם תכנן מראש מלאכתו למועד, מותר רק מעשה הדיוט. מותר לעשות בשכר לאחרים.
- שאר צורכי המועד: לדוגמה שטיפת רצפה, או תיקון רכב. מותר מעשה הדיוט בלבד, ובתנאי שלא תכנן מלאכתו למועד. אסור לעשות לאחרים בשכר.
- מלאכת דבר האבד: מלאכה שאם לא תעשה, ייגרם לאדם נזק או הפסד. מותר גם מעשה אומן, ולאחרים בשכר. כל זאת רק בתנאי שלא דחה את המלאכה בכוונה לחול המועד כשהיה יכול לעשותה מקודם.
- מלאכה לצורך מצווה: מעשה אומן מותר אם עלול להפסיד את ההזדמנות לקיום המצווה, ואפילו אם תכנן מראש את המלאכה למועד. לעשות בשכר לאחרים, מותר רק אם זמן המצווה במועד, וישתמש ברווח לשמחת המועד. מעשה הדיוט מותר גם לצורך אחרי החג, אם לא יהיה לו זמן.
- צרכי רבים: לדוגמה לתקן דרכים או מקווה. מותר גם מעשה אומן לצורך המועד, לתכנן מראש מלאכתו למועד, ולעשות לאחרים בשכר.
- פועל שאין לו מה לאכול: מותר לו לעשות כל מלאכה בשכר עבור אחרים.
מנהגי כבוד החג[עריכה]
אבלות במועד[עריכה]
אין מתאבלים ומספידים נפטרים בחול המועד.
הנחת תפילין[עריכה]
בארץ ישראל נהוג שלא מניחים תפילין בחול המועד, כפי שנהוג בשבת ויום טוב. בחוץ לארץ רבים מניחים תפילין, אך יש, בעיקר מבין החסידים, שאין מניחים. מנהגים אחרים מחלקים בין רווקים לנשואים, וישנם עוד מנהגים רבים בעניין.
איסור גילוח ותספורת[עריכה]
חכמים אסרו לגלח ולהסתפר בחול המועד. סיבת האיסור היא מפני כבוד הרגל (חג), כדי שאנשים לא ידחו את התספורת והגילוח לחג, ויכנסו לחג כשהם מנוולים בשיער מגודל. מי שלא התגלח או הסתפר מסיבות מובנות, כגון שהיה שבוי או בבית כלא, התירו לו חכמים לגלח במועד. בימינו, כשרבים נוהגים להתגלח בכל יום, יש מתירים להתגלח כיוון שגם מי שהתגלח בערב החג צריך להתגלח שוב בתוך המועד, על מנת שלא יראה מנוול במועד.[1]
סדר התפילה[עריכה]
בתפילות שחרית, מנחה וערבית מתפללים תפילת עמידה רגילה ומוסיפים בה את תפילת יעלה ויבוא. אחרי חזרת הש"ץ של תפילת שחרית, קוראים את ההלל, ולאחר מכן קוראים בתורה ומחלקים את הקריאה לארבעה קוראים. אחרי קריאת התורה מתפללים תפילת מוסף של חג, ובשבת מוסיפים תוספות מיוחדות לשבת.
גם בברכת המזון מוסיפים יעלה ויבוא.
עלייה לרגל[עריכה]
רבבות נוהרים אל רחבת הכותל המערבי בימי חול המועד כדי לקיים זכר למצוות העלייה לרגל.
כמו כן, אלפים מגיעים בחול המועד לכותל המערבי למעמד ברכת כוהנים מסורתי, בו מאות כוהנים מברכים את העם. עם זאת לדעת רבים מהפוסקים קיום זכר לעליה לרגל הוא רק בראית רצפת הר הבית וכן הוא בתשובות והנהגות לגר"מ שטרנבוך וכן הורה רב העיר העתיקה הרב אביגדר נבנצל
לקריאה נוספת[עריכה]
- המסכת העוסקת בדיני ימים אלו היא מסכת מועד קטן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חול המועד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב מרדכי אליהו, הלכות חול המועד, באתר ישיבה
- הלכות חול המועד, אתר דין
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אליעזר מלמד, פניני הלכה, כרך מועדים, עמ' 188-189.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • יום כיפור קטן • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • פורים קטן • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול |
|
| תעניות ציבור |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו |
|
| ימים מיוחדים שנקבעו
לאחר הקמת המדינה |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| ימים ממלכתיים
להנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הרצל • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • י"ט כסלו • מימונה • סהרנה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • פורים שני |
|
|
|
||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
