חול המועד
ימי חול המועד (ניתן גם בראשי תיבות: חוה"מ) הם הימים שבין יום טוב הראשון ויום טוב האחרון של החגים פסח וסוכות. בשונה מיום טוב שעל פי ההלכה אסורה בו כל "מלאכת עבודה", בחול המועד יש מלאכות שאסורות ויש שמותרות. את ימי חול המועד מכבדים באכילה ושתייה ובלבישת בגדי חג. רבים מנצלים ימים אלו כדי לנפוש ולבלות.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקור במקרא
[עריכה] חול המועד סוכות
 |
בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני, מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו. |  |
| – ויקרא, כ"ג, לד-לו | ||
|
אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים; ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון. | |
| – ויקרא, כ"ג, לט | ||
[עריכה] חול המועד פסח
|
ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו. ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם - כל מלאכת עבודה לא תעשו. והקרבתם אשה לה' שבעת ימים; ביום השביעי מקרא קודש - כל מלאכת עבודה לא תעשו. | |
| – ויקרא, כ"ג, ו-ח | ||
[עריכה] איסור מלאכה
 |
ערך מורחב – איסורי מלאכה בחול המועד |
לפי ההלכה, ישנם מלאכות שאסור לעשותם בחול המועד. בתלמוד, איסור זה נדרש מהמקרא, אולם ישנה מחלוקת בין הראשונים אם האיסור הוא מדאורייתא, כלומר נובע מפרשנות של המקרא, או מדרבנן, כלומר חידוש של חז"ל שרק הסמיכו אותו על המקרא.
כמו כן נאסרו מסחר, ודברים שיש בהם טרחה מרובה.
ישנה מחלוקת בפוסקים, האם ל"ט המלאכות האסורות בשבת ויום טוב משום יצירה, אסורות גם בחול המועד (אלא אם כן הותרו), או שבחול המועד אסורות רק מלאכות שיש בהן טרחה.
[עריכה] מלאכות שהותרו
בחול המועד הותרו שבעה סוגי מלאכות:
- צרכי אוכל נפש - הכנת מזון למועד: מותר מעשה אומן, מותר לכוין (לתכנן מראש) מלאכתו במועד, ולעשות בשכר לאחרים. מותר לעשות בפומבי, אם ניכר שעושה לצורך המועד.
- מכשירי אוכל נפש - ציוד שמשמש להכנת מזון, וכן צרכי הגוף - צרכי רפואה והגיינה: אם כיון מלאכתו למועד, מותר רק מעשה הדיוט. מותר לעשות בשכר לאחרים.
- שאר צורכי המועד - לדוגמה שטיפת רצפה, או תיקון רכב: מותר מעשה הדיוט בלבד, ובתנאי שלא כיון מלאכתו למועד. אסור לעשות לאחרים בשכר.
- מלאכת דבר האבד - מלאכה שאם לא תיעשה, יגרם לאדם נזק או הפסד: מותר גם מעשה אומן, ולאחרים בשכר. כל זאת רק בתנאי שלא דחה את המלאכה בכוונה לחול המועד כשהיה יכול לעשותה מקודם.
- מלאכה לצורך מצוה: מעשה אומן מותר, אם המצוה עוברת (=עלול להפסיד את המצוה), ואפילו כיוון מלאכתו במועד. לעשות בשכר לאחרים, מותר רק אם זמן המצוה במועד, וישתמש ברווח לשמחת המועד. מעשה הדיוט מותר, גם לצורך אחרי החג, אם לא יהיה לו זמן.
- צרכי רבים - לדוגמה לתקן דרכים או מקווה: מותר גם מעשה אומן לצורך המועד, לכוין מלאכתו למועד, ולעשות לאחרים בשכר.
- פועל שאין לו מה לאכול - מותר לו לעשות כל מלאכה עבור אחרים.
[עריכה] איסור גילוח ותספורת
חכמים אסרו לגלח ולהסתפר בחול המועד. סיבת האיסור היא מפני כבוד הרגל (חג), כדי שאנשים לא ידחו את התספורת והגילוח לחג, ויכנסו לחג כשהם מנוולים בשיער מגודל. מי שלא התגלח או הסתפר מסיבות מובנות, כגון שהיה שבוי או בבית כלא, התירו לו חכמים לגלח במועד. בימינו, כשרבים נוהגים להתגלח בכל יום, יש מתירים להתגלח כיוון שגם מי שהתגלח בערב החג צריך להתגלח שוב בתוך המועד[דרוש מקור].
[עריכה] אבלות במועד
אין מתאבלים ומספידים נפטרים בחול המועד.
[עריכה] הנחת תפילין
בארץ ישראל נהוג שלא מניחים תפילין בחול המועד. בחוץ לארץ רבים מניחים תפילין, אך יש, בעיקר מבין החסידים, שאין מניחים. מנהגים אחרים מחלקים בין רווקים לנשואים, וישנם עוד חילוקים רבים.
[עריכה] סדר התפילה
בתפילות שחרית, מנחה וערבית מתפללים תפילת עמידה רגילה, של חול או של שבת ומוסיפים בה את תפילת יעלה ויבוא.
אחרי חזרת הש"ץ של תפילת שחרית קוראים את ההלל, ולאחר מכן קוראים בתורה, ומחלקים את הקריאה לארבעה קוראים.
אחרי קריאת התורה מתפללים תפילת מוסף של חג, ובשבת מוסיפים תוספות מיוחדות לשבת.
גם בברכת המזון מוסיפים יעלה ויבוא.
[עריכה] עלייה לרגל
רבבות נוהרים אל רחבת הכותל המערבי בימי חול המועד כדי לקיים זכר למצוות העלייה לרגל.
כמו כן, אלפים מגיעים בחול המועד לכותל המערבי למעמד ברכת כוהנים מסורתי, בו מאות כוהנים מברכים את העם. עם זאת לדעת רבים מהפוסקים קיום זכר לעליה לרגל הוא רק בראית רצפת הר הבית וכן הוא בתשובות והנהגות לגר"מ שטרנבוך וכן הורה רב העיר העתיקה הרב אביגדר נבנצל
[עריכה] לקריאה נוספת
- המסכת העוסקת בדיני ימים אלו היא מסכת מועד קטן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חול המועד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב מרדכי אליהו, הלכות חול המועד, באתר ישיבה
- הלכות חול המועד, אתר דין
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
