שיחה:אין איסור חל על איסור
הוספת נושאנכתב במשנה במסכת חולין: ”(איבר מן החי) נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה, רבי יהודה אומר אף בטמאה. אמר ר' יהודה: והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן! אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו” (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק', עמוד ב'). בפשטות הגמרא מבינה שרבי יהודה סבור שיש חידוש מיוחד שאיסור איבר מן החי חל גם על בהמה טמאה מכיוון שהוא נאמר בתקופה בה בהמות טמאות היו מותרות - לפני מעמד הר סיני, ועל כן התורה החילה אותו על כל בעלי החיים.
אלא שרבי יהודה אינו סובר כך רק מסיבה טכנית אלא גם מסיבה מהותית: לדבריו מדובר באיסור מוסיף, שכן תחולתו של איסור איבר מן החי משתרעת על פני יותר שנים מאשר תחולת איסור אכילת בהמה טמאה... 
גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 07:19, 11 בינואר 2011 (IST)
- אני מבין שאתה אומר כן בתור פרשנות עצמאית (שאגב היא יותר מנחמדה...), שכן בגמרא לא מוזכר מילה אודות "איסור מוסיף" בהסבר שיטתו של רבי יהודה, אלא רק "שכן איסורו נוהג בבן נח", ועל פי הסבר רש"י מדובר ב"איסור חמור", ועל פי המבואר בדף ק"א ע"א שאיסור חמור חל על איסור.
אגב: בספר "הרב הדומה למלאך" על רבי ברוך בער ליבוביץ, מסופר הסיפור הבא, שבא לבטא את החילוק בין דרך הלימוד של ר"ש שקופ לדרך הלימוד של רב"ב:
תלמיד מישיבת גרודנא, בא לישיבת כנסת בית יצחק, בראשותה עמד רבי ברוך בער. ביקשו רבי ברוך בער, לחזור על קצת על תורתו של ר"ש שקופ. אמר הבחור לרב"ב, את הוורט של רש"ש, שלמרות שאין איסור חל על איסור, סיבת האיסור עדיין נמצאת, והיא ה"מתלי תלי" המוזכרת ביבמות (מובא בערך). הגיב רבי ברוך בער בלהט: אין דבר כזה, סיבת האיסור! אלא מאי? שאל הבחור? "החפצא של האיסור, הוא אשר קיים, ומעכב את האיסור השני מלחול", השיב רב"ב.
יש מקום לסיפור בערך באיזהי צורה? טישיו - שיחה 07:27, 11 בינואר 2011 (IST)
- ברור שזו פרשנות עצמאית שלי...
- לגבי רב"ב, הרי שהוא מחקה בכך באופן מדויק את גישתו של רבו - ר' חיים מבריסק - שקבע שאין לשאול "למה" אלא "מה". מה לעשות שר' שמעון שקופ היה יותר חכם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 08:14, 11 בינואר 2011 (IST)
- טישיו, אז למה באמת בערך הכנסת את דברי ר' ברוך בער בפיו של ר' שמעון? מעבר לכך, על פניו ר' ברוך בער אינו מוסיף דבר מעבר לדברי הגמרא עצמה. (גם לא מובן המשפט בסיפור: "החפצא של האיסור מעכב את האיסור השני מלחול", כנראה שהיה צריך להיות: "החפצא של האיסור השני מעכב את האיסור הראשון מלפקוע") אני-ואתה • שיחה 15:22, 11 בינואר 2011 (IST)
- בגלל שברור ששניהם התכוונו לאותו דבר, הויכוח הוא רק על ההגדרה... טישיו - שיחה 15:59, 11 בינואר 2011 (IST)
- ברור?! אני-ואתה • שיחה 17:24, 11 בינואר 2011 (IST)
הוספת קישור חיצוני[עריכת קוד מקור]
נראה לי שהקטע דלהלן (בתוך הספר 'ניבי תלמוד') "עוסק בנושא משמעותי בערך", לכן נראה לי שמתאים להוסיף אותו.
- פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד "אין איסור חל על איסור", 26. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990.
מישהו כאן מוכן להגיד אם לדעתו מתאים לא לא מתאים? מורשת המשפט - שיחה 11:05, 24 ביוני 2022 (IDT)
העתקתי דף השיחה של הערך מזל
מישהו כאן מוכן להגיד אם לדעתו מתאים לא לא מתאים? מורשת המשפט - שיחה 10:25, 24 ביוני 2022 (IDT)
- זה לקסיקון מצוין, יצרתי לכבודו את תבנית:ניבי התלמוד, ואתה מוזמן לשלב את התבנית, כהערת שוליים או בפרק "קישורים חיצוניים", בכל ערך שבו נראה לך שהתבנית תועיל לקורא (שילבתי בעצמי בערכים אחדים). דוד שי - שיחה 18:13, 24 ביוני 2022 (IDT)
סוף העתקה
העתקתי דף השיחה של משתמש בן עדריאל
- אכן, אני תומך בהוספה נרחבת של קישורים ללקסיקון. יש בכך שתי יתרונות:
- גם הגדרה קצרה מאת בר סמכא כפרופ' רקובר תורמת לביסוס הערך, גם כאשר אינה מחדשת דבר.
- בדוגמה ששחזרת, בערך אין איסור חל על איסור, הערך בלקסיקון תורם מקור נוסף, שלא הוזכר בערך (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ז, עמוד ב'), ובכך הוא מרחיב את המידע לקורא. דוד שי - שיחה 11:57, 26 ביוני 2022 (IDT)
סוף העתקה