מזל

ערך זה עוסק במזל, כינוי למאורעות אקראיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מזל (פירושונים).

תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל

מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם.

מקור המילה מזל הוא בכינוי בשם זה למערכי הכוכבים בגלגל המזלות, כאשר האנשים שהאמינו באסטרולוגיה סברו כי יש "מזל" טוב או רע המשפיע על חייהם.

לפעמים משתמשים במילה "מזל" כחלק מביטוי או צמד מילים, לפעמים בקשר חיובי כמו למשל "מזל טוב", שהוא ביטוי שמשתשמים בו כברכה לאדם בעל אירוע משמע כמו יום הולדת או חתונה. אך ייתכן גם שימוש בהקשר שלילי כמו "חוסר מזל" שמבטא מצב שבו קורה לאדם אירוע שאינו משמח שהוא לא התכונן אליו. המילה "מזל" עשויה לציין הן אירועים חיוביים ("מזל טוב") והן שליליים ("מזל רע"), אך בעברית החדשה יש לה קונוטציה חיובית חזקה, ולמילה "מזל" לבדה יש משמעות חיובית על פי רוב.

האמונה בקיומם של צעדים הגורמים למזל טוב, וצעדים אחרים הגורמים למזל רע, נחשבת על ידי רבים לאמונה תפלה.

אנשים מייחסים משקל למזל באירועים יומיומיים, ובפרט מיוחס לו משקל רב במשחקי מזל (כגון הימורים), שהזכייה בהם אקראית לחלוטין (בתנאי שהאדם בחר להשתתף במשחק), או תלויה במידה רבה באקראיות.

גישה רציונלית למזל

גישה רציונלית למזל כוללת את יישום חוקי ההסתברות, והימנעות מאמונות שהמדע לא תומך בהם. התומכים ברציונליות חושבים שהאמונה במזל היא תוצאה של הסקת מסקנות שגויה או תקוות מהרהורי הלב.

לפי תפיסת עולם זו, ההסתברות מושפעת רק מקשרים של גורמים סיבתיים. לבנה הנופלת על ראשו של אדם ההולך ברחוב, לפי תפיסה זו, היא לא פונקציה של מזלו של האדם. מבחינה סטטיסטית, כל אדם שהלך ליד הבניין יכול להיפגע מהלבנה בראשו.

גישה רציונלית נוספת למזל היא להשוות אותו לשליטה. מזל הוא אוסף הדברים שקורים לאדם ונמצאים מעבר לשליטתו. גישה זו כוללת אירועים שקורים במקרה, כמו מקום לידתו של אדם, אבל שאין בהם אי-ודאות, או שהאי-ודאות אינה חשובה. לפי דפוס זה ניתן להבדיל בין שלושה סוגים של מזל:

1. מזל מולד, שהוא מזל בעל גורמים שנמצאים מעבר לשליטתו של האדם מפני שאין הוא יכול לשנותם. מקום לידתו והגנטיקה של האדם הם דוגמאות לכך.
2. מזל נסיבתי, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מתרחשים באופן אקראי. תאונות ומגיפות הם דוגמה לכך.
3. מזל משתנה, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מהווים תוצאה קפריזית של פעולות שונות. דוגמה טיפוסית לכך היא זריקה של אבן מעל לצוק. אם האבן תפגע באדם הנמצא למטה, הדבר יקרה כתוצאה מגורמים רבים שאינם בשליטת זורק האבן, זה עניין של מזל.

המזל כפלסבו

יש שאינם מאמינים בקיומו של מזל, אך יחד עם זאת רואים בו גורם המעודד חשיבה חיובית ומשנה את תגובות האדם ותפיסת עולמו לטובה במעין אפקט פלסבו. לפי תפיסה זו, אנשים המחשיבים עצמם לבני-מזל יוכלו ליהנות מנקודת מבט אופטימית על החיים, המקנה מראה שמח וקשרים חברתיים מספקים הידועים כמגנים מבחינה סטטיסטית מפני מחלות הקשורות למתח. על כן, אם נתייחס למזל בראיה סטטיסטית ונצא מנקודת הנחה כי מאורעות "טובים" ו"רעים" מתרחשים באופן אקראי לכל אדם, הרי שאדם המאמין במזל טוב - אופטימיסט - יהנה מבריאות טובה יותר מאשר לו היה מסגל לעצמו נקודת מבט פסימית האופיינית למאמינים במזל רע.

אחרים, כמו ז'אן פול סארטר וזיגמונד פרויד, מאמינים כי האמונה במזל קשורה לתפיסת השליטה של אדם באירועים בחייו. לתפיסתם, האמונה במזל מאפשרת לאנשים לברוח מאחריות אישית למעשיהם ומאחריות לתוצאות הנלוות, וזאת על ידי היתלות במושגים כגורל או מזל הנמצאים מחוץ לשליטתו של האדם.

המזל ביהדות

ביהדות יש דעות לכאן ולכאן בעניין השפעתו של המזל. במסכת שבת שבתלמוד הבבלי מצוינת מחלוקת בעניין המזל כאשר רבי חנינא מצדד בו ואומר "מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל", ואילו רבי יוחנן שולל וטובע את האימרה המפורסמת "אין מזל לישראל" (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו/א). על פי התיאור של התלמוד (מסכת נדרים דף לב/א ), נראה שרב יהודה בשם רב סובר שאברהם אבינו האמין במזל, וצפה בכוכבים שהוא לא יוליד את יצחק, והקב"ה עשה מעשה כדי לשלול אמונה זו ולהוכיח לו שאיננו תלוי במזל. במסכת מגילה מסביר רבי ירמיה את סיבת רעידתם של האנשים אשר היו עם הנביא דניאל ואומר "אף על גב דאינהו לא חזו - מזלייהו חזו" (אף על פי שהם לא ראו [את מה שראה דניאל], מזלם ראה). את שינויי השמות המצויים בתנ"ך (אברם- אברהם, שרי- שרה וכו'), פירשו חז"ל כשינוי המזל המשפיע על האדם. גם את שינוי מקומו של האדם, ראו כדבר העשוי לשנות את מזלו ומדבריהם נפוץ הביטוי משנה מקום משנה מזל.

ראו גם

• גורל
• הטלת גורל

קישורים חיצוניים

• מזל, באייל הקורא

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מזל
ציטוטים בוויקיציטוט: מזל