מסכת קידושין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין (נישואין) - המעשה שעל ידו מתקשרת אישה לבעלה, ונעשית "אשת איש". על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 81 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מיקומה של המסכת בסוף סדר נשים מעורר תמיהה: הרי היה ראוי להקדים את המסכת כך שתופיע לפני מסכת כתובות (שכן הקידושין הן השלב הראשון במיסוד הנישואים) ואם לא לפני מסכת כתובות (על מנת שלא נפריד בין מסכתות יבמות לכתובות שענינם אחד - מעשה ביאה), לכל הפחות היה עליה להופיע לפני מסכת גיטין, שכן זו דרכו של עולם - קודם נעשים הנישואים ואחר כך הגירושים. מדוע אם כך ממוקמת המסכת בסוף סדר נשים?

את תהיה זו הוא מתרץ בכך שרצה עורך המשנה ללכת על פי סדר העניינים כמו שהוא מופיע בתורה שבה מופיע מעשה הגירושים לפני מעשה הנישואים, כמו שנאמר‏[1]: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר". ומתוך סוף הפסוק שבו נאמר: "וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר", למדנו את מעשה הקידושין, כמו שנתבאר בתלמוד‏[2]: "מקיש הויה ליציאה".

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. האשה נקנית בשלוש דרכים (עשר משניות‏[3]) - פירוט דרכי מעשה הקניין באישה, עבד עברי, עבד כנעני, בהמות, נכסים, קנין חליפין והחיוב במצוות.
  2. האיש מקדש בו ובשלוחו (עשר משניות) - דיני שליחות בקידושין, קידושי טעות.
  3. האומר לחברו צא וקדש לי (שלוש עשר משניות) - המשך דיני קידושין, קידושין על תנאי, קידושי קטנה, יחוסו של הוולד ודרכי טיהורו של ממזר.
  4. עשרה יוחסין עלו מבבל (ארבע עשר משניות) - ענייני היחוסין ונישואיהם, נאמנות אדם לפסול את בנו ודיני יחוד.

בסך הכל יש במסכת 47 משניות.

תוכן המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגב הדיון בפרק הראשון במסכת קידושין עוסקת המסכת גם בקנין הנגדי, בו האשה קונה את עצמה מרשות הבעל - גירושין, מיתת הבעל, יבום וחליצה. כמו כן עוסקת המסכת בקניינים ממוניים, קנייני עבד עברי ועבד כנעני, קנייני קרקעות וקנייני נכסים ניידים ("מטלטלין"). בפרק השני ישנה התמקדות בקידושי שליחות ובשאר דיני שליחות. בפרק השלישי ההתמקדות היא בסוגי קידושין. בפרק הרביעי הבירורים נוגעים לדיני יוחסין.

סוגיות בולטות בתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסכת קידושין ישנה התייחסות מיוחדת בין הלומדים וכמה מפרשים (ראשונים ואחרונים) חשובים כתבו חידושי תורה ועיון על מסכת זו בפירוט רב, מה שלא עשו על מסכתות אחרות. בין המפרשים הייחודיים:

מפרשים חשובים נוספים על מסכת קידושין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1ספר דברים, פרק כ"ד, פסוקים א'-ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ה', עמוד א'
  3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"א, עמוד א' ואילך
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ט, עמוד א'