שיחה:גאומטריה ביוון העתיקה

טיוטה:תולדות הגיאומטריה היוונית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:העברת דפי טיוטה

מצב טיפול: חדש

אבקש להעביר את טיוטה:תולדות הגיאומטריה היוונית למרחב הערכים. תודה Eyal20 - שיחה 20:05, 15 במאי 2023 (IDT)

Eyal20, תודה על כתיבת הטיוטה. צריך לערוך אותה בהתאם לסגנון הנהוג בויקיפדיה. ראה וק:סגנון. הערך כתוב כרגע כמו פרק בספר לימוד. לדוג' "בערך זה נתמקד...". זה לא נהוג. מומלץ להסתכל על ערכים אחרים שעוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה ולהתרשם מהסגנון. לדוגמה, הערך המומלץ היסטוריה של תורת ההסתברות והערך מתמטיקה ביוון העתיקה (לגבי האחרון, בדוק גם שאין חפיפה רבה מידי בין הערכים – לא בדקתי בעצמי). בנוסף, נראה שיש הרבה חפיפה בין ערך זה לבין הערכים שעוסקים בתאורמות ספציפיות. אני ממליץ להתמקד יותר בהיסטוריה עצמה ופחות במסקנות הספציפיות, הוכחות וכו'. אתה יכול להיעזר בערכים בויקיפדיה האנגלית: en:History of geometry ו-en:Greek mathematics. בברכה, פוליתיאורי - שיחה 20:18, 15 במאי 2023 (IDT)

הי, קודם כל תודה רבה שהקדשת מזמנך היקר והסתכלת על הטיוטה שלי.

1. לגבי נתמקד ב ... כתבתי את זה בהתאם לדרישות המנחה שלי איך היית מציע לי לערוך את זה בהתאם לסגנון הנהוג בויקיפידה?

2.לגבי להתמקד בהיסטוריה ופחות בהוכחות - בעייני רעיון הערך זה לתת סקירה היסטורית לגיאומטריה ביוון העתיקה בדגש על הדרך שבא נבנתה הגיאומטריה

ובעצם להראות לקורא איך פעם עשו "גיאומטריה" ואיך בנו הכל מאפס (אני עושה זאת על ידי הבאת הוכחותם של היוונים) ושוב ככה המנחה שלי גם דרש.

מה אתה ממליץ לי לעשות? Eyal20 - שיחה 20:50, 15 במאי 2023 (IDT)

Eyal20, לגבי הפתיח - הערך צריך להיות כתוב בצורה "לא מודעת לעצמו", כלומר בלי לציין את המילה "הערך" בשום מקום, ובלי פניות לקוראים.
בנוגע לשאר הערך, אם אתה כותב ערך על תולדות הגאומטריה היוונית, הוא צריך להסביר בצורה כרונולוגית על התפתחות התחום. אני ממליצה לך להסתכל על ערך שעוסק בנושא דומה שבדיוק עבר אתמול למרחב הערכים - מושג המספר ביוון העתיקה - ולהתאים את הערך לסגנון ולמבנה שלו.
והמלצת סגנון כללית - פחות שימוש ברשימות, והרבה יותר טקסט קולח. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:27, 16 במאי 2023 (IDT)

הי, קודם כל תודה רבה שהקדשת מזמנך היקר והסתכלת על הטיוטה שלי.

1. לגבי "הערך" ופניה לקוראים תיקנתי.
2. לגבי צורה כרונולוגית אני מאמין שמה שכתבתי מסודר בצורה כרונולוגית. בעצם הערך מסודר בצורה הבאה:

תאלס ותרומתו לגיאומטריה היוונית.

פיתגורס ותרומתו לגיאומטריה היוונית.

אוקלידס ותרומתו לגיאומטריה היוונית.

ארכימדס ותרומתו לגיאומטריה היוונית.

אפולוניוס ותרומתו לגיאומטריה היוונית.

כמו כן הם מסודרים גם בסדר כרונולוגי מבחינת מי היה קודם.

3. לגבי טקסט קולח האם תוכלי להיות יותר ספציפית כדי שאעשה את התיקונים הנדרשים? Eyal20 - שיחה 14:36, 16 במאי 2023 (IDT)

Eyal20, כמובן, אשתדל לפרט יותר ולהסביר.
לגבי התיקון של הפניה לקוראים - גם כתיבה של מילים כמו ״נסקור בהרחבה...״ לא מתאימה לכתיבה אנציקלופדית. באופן כללי, אין צורך לכתוב בפתיח במה יעסוק הערך. זה צריך להיות ברור לקורא מהכותרות שבוחרים להשתמש בהן. חשוב שהשימוש בכותרות יהיה מאוד מדויק כדי שאם הקורא מחפש מידע, יהיה לו ברור באיזה פרק הוא יוכל למצוא אותו. אם תקרא את הטיוטה, תוכל לשים לב שלמעשה הנושא היחיד שמדברים עליו בערך הוא דמויות מרכזיות. בערך שעוסק בתולדות הגאומטריה היוונית הייתי מצפה שפרק על דמויות מרכזיות יהיה פרק קצר יחסית, שרק ידגים את התרומה של כל דמות להתפתחות הגאומטריה.
לעומת זאת, הייתי מצפה למצוא בערך כזה גם פרק העוסק בהיסטוריה ובהתפתחות כרונולוגית של הגאומטריה (גם אם זה קיים בערך, מאוד קשה להתמצא בו בגלל החלוקה לכותרות, וכקוראת אין לי יכולת למצוא פירוט כזה באופן פשוט), פרק העוסק בתחומים המרכזיים שהיו בגאומטריה באותה התקופה, פרק העוסק בשימושים של הגאומטריה, פרק העוסק בקשר לגאומטריה כמו שהיא קיימת היום ובהשפעות של הגאומטריה היוונית.
באשר לטקסט הקולח, קודם כל יש לפעמים ירידות שורה באמצע משפט שמקשות על הקריאה, ומעבר לכך, הפירוט של כל ההוכחות, ההגדרות והטענות שמופיעות בספר מאוד מעמיס על הערך. כשאתה כותב ערך חדש אתה צריך תמיד לחשוב איך המידע המאוד ספציפי שאתה כותב מתקשר לנושא הערך - ממש בכל פסקה ובכל משפט שאתה כותב. במקרה הזה, אולי בערך על הספר המידע הזה יהיה רלוונטי, אבל בערך על תולדות הגאומטריה הייתי מצפה שהמידע יהיה מאורגן בצורה של הסבר על התרומה של הספר להתפתחות הגאומטריה, ויציג את החידושים המרכזיים בספר, וגם כאן - עדיף לבחור מספר קטן של דוגמאות שהן מאוד רלוונטיות לנושא הערך ומאוד מעניינות ביחס לאחרות. קורא מן השורה שיבוא לקרוא את הערך ילך לאיבוד בתוך הרשימות האינסופיות של פרקים, הגדרות והוכחות בספרים, ואילו המידע שהוא ציפה לקבל - על התרומה של הספרים האלו להתפתחות הגאומטריה - לא נמצא בערך כרגע (ואם הוא כן, מאתגר מאוד לאתר אותו).
גם כל ההדגמות שאתה בוחר לעשות בערך לא צריכות להיות כתובות בצורת רשימה (1,2,3), אלא בצורת פסקאות שמתארות לקורא את המידע בצורה קולחת. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:54, 16 במאי 2023 (IDT)

Saifunny,

1.תיקניתי את התקציר.

2.חילקתי את הערך לכותרות יותר טובות וקיצרתי את הרשימות הארוכות.

3.הערך מראה לעומק את ההתפתחות הגיאומטריה באופן כרונולוגי ובכך שאנו סוקרים מה כל דמות עשתה באופן כרונולוגי.

4.ליד כל ספר רשמתי מה פיתחו בספר זה ובנוסף הבאתי כמה הגדרות וכמה הוכחות כדי להבין את רוח הספר.

5.ליד כל דמות רשמתי בקצרה את מה שדמות עשתה ובהמשך נכנסתי לעומק הדברים.

6.לגבי הפרקים - תחומים מרכזיים בגיאומטריה באותה התקופה , שימושים של הגיאומטריה והשפעות הגיאומטריה היווני.

לגבי השפעות הגיאומטריה היוונית מי שקורא את ההוכחות שהבאתי יכול בעצם להבין שזה מה שאנו עושים היום לא סתם קוראים לגיאומטריה גיאומטריה אוקלידית.

לגבי תחומים מכרזיים בגיאומטריה באותה התקופה ושימושים של הגיאומטריה לא לשם כך כתבתי את הערך ואני חושב שזה פחות יתחבר לרוח הערך. Eyal20 - שיחה 15:57, 16 במאי 2023 (IDT)

Eyal20, אנחנו בהחלט בכיוון הנכון. הערך עוסק בנושא מרתק, ואני סבורה שעם קצת עבודה על הקריאות שלו הוא יהיה מצוין.
ראשית, ערכתי את פסקת הפתיחה. אשמח שתסתכל על השינויים שעשיתי כדי ללמוד מהם.
באופן כללי - יש מילים ומשפטים בערך שנראה שלא עברו הגהה (שגיאות כתיב, שיכולי אותיות... [דוגמאות רק כדי להבהיר למה הכוונה: ״השלוש עשר״, ״פיתגרוס״ ועוד]).
לגבי הרשימות - הן עדיין קיימות. למשל, בפרק שעוסק בתאלס, לגמרי אפשר להחליף כל אחד מההישגים בפסקה קצרה שמפרטת על התוכן של ההישג. כתיבה ברשימה כזו היא גם פחות קריאה, וגם לא ברורה - למשל, לא ברור בקריאה מהירה למה הכוונה ב״זוויות אנכיות שוות״ ומה הקשר של תאלס לעניין. המטרה היא שלא יהיו בערך מספורים של רשימות בכלל, או שיהיו רק במעט מאוד מקרים שבהם זה נדרש. אם אתה כן מחליט ליצור רשימה, יש בוויקיפדיה דרך לעשות את זה באמצעות הכפתור של רשימת התבליטים בסרגל העריכה. השימוש בו גורם לרשימה להיות יותר קריאה מכיוון שהוא מוסיף הזחות, והוא גם מקפיד על המספור הרציף. תחליף את הרשימות ב״סיפור״, תחשוב שאתה מספר על תולדות המתמטיקה לחבר בצורה שתהיה לו הכי מעניינת, וככה תכתוב את הערך. אפשר לראות את התופעה הזו אפילו רק ברפרוף קל על הערך לפי מספר ירידות השורה. בערך ממוצע שתיכנס אליו בוויקיפדיה, כל פסקה היא הרבה יותר ארוכה ואין ירידת שורה בסוף כל משפט.
עוד לגבי הרשימות - בפרק של פיתגורס זה הופך לאפילו פחות קריא, כשכל פריט ברשימה נמשך על פני יותר משורה אחת. למה לא להפוך כל פריט לכותרת משנה ולפרט שם? כל הערך מלא ברשימות בתוך רשימות ואי אפשר להבין מה שייך למה, ולפעמים יש כותרות, לפעמים אין כותרות ומאוד קשה להבין את הרצף הקריאתי. אני יודעת שלכאורה אפשרי לעשות את זה - אבל לא אמור להיות בערך טקסט בולט שמסומן בקו תחתון (למעשה לא אמור להיות טקסט בולט מלבד שם הערך בפסקת הפתיחה).
עדיין יש מילים שלא מקובלות בכתיבה בוויקיפדיה כמו ״נדגים״ - אין אף אחד שמדגים ולא אמור להיות שימוש בגוף ראשון או שני בערך (כלומר אף אחד לא אמור לדבר, ולא אמורה להיות פניה לקוראים), זה ערך אנציקלופדי, לא מרצה באוניברסיטה.
לגבי ההתייחסות שלך בסעיף 6 - הקורא לא צריך להתאמץ לקבל מידע. אם יש קורא שמעניין אותו לדעת איך הגאומטריה היוונית השפיעה על הגאומטריה המודרנית, הוא יכנס לערך במטרה למצוא את המידע הזה בלי להצטרך לקרוא את כל הערך ולהסיק מסקנות.
לגבי התחומים שפחות מתחברים לרוח הערך, איך אפשר לדבר על תולדות הגאומטריה ביוון העתיקה בלי לדבר על השימושים של הגאומטריה ביוון העתיקה? למה בכלל הם התעסקו בגאומטריה? מה הם עשו איתה? בשביל להבין את הערך, הקורא צריך איזשהו רקע שיסביר לו על רוח הדברים, שיכניס אותו להבנה של התקופה. הפירוט על הספרים וההוכחות לא תורם בכלל אם לא ברורה התכלית.
יש הבדל מהותי בוויקיפדיה בין ערך רגיל לבין ערך רשימה, והערך שכתבת נמצא במקום כלשהו באמצע בין שניהם. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:17, 16 במאי 2023 (IDT)

ועוד משהו ששכחתי לכתוב - בערכים שעוסקים ב״תולדות״, הגיוני שהכרונולוגיה תתבטא בכותרות. כך, גם אם אתה מתעסק במתמטיקאים מסוימים, הייתי מצפה שהכותרות תעסוקנה דווקא בשנים ובתקופות, והמתמטיקאים יכנסו כחלק מהכרונולוגיה הזו. אני ממליצה לך להעיף מבט בערכים אחרים שעוסקים ב״תולדות״, למשל תולדות האסלאם בארץ ישראל או היסטוריה של המדע כדי להבין את המבנה המקובל לערכים כאלו. יש בוויקיפדיה ערכי תולדות כמו תולדות הדפוס העברי שיש בהם אוסף כותרות שאמור לתאר כרונולוגיה, אבל לדעתי זה פחות ברור מהכותרות וקשה להבין שמדובר בכרונולוגיה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:22, 16 במאי 2023 (IDT)

Saifunny.

עברתי על מה שכתבת לי אני מאמין שכרגע הטיוטה שלי נראת הרבה יותר טוב.

הוספתי קצת לגבי תאלס.

לגבי הרשימות ברגע שאני מציג הוכחה גיאומטרית הדרך הכי קלה להבין אותה היא בצורה הזו.

ואולי צריך לשנות את השם של הערך מתולדות הגיאומטריה היוונית לסקירת הגיאומטריה ביוון העתיקה או משהו כזה.

בכל מקרה אשמח שהערך שלי יפורסם. Eyal20 - שיחה 21:11, 16 במאי 2023 (IDT)

בהחלט שיפור גדול.
למה הכוונה במשפט ״היחס בין צלע לאלכסון המחומש הוא גדול בעל חסר מידה משותפת״? יש עוד משפטים שהעברית בהם לא ברורה לי ואולי דרושים סימני פיסוק, למשל ״שני קווים ישרים אשר כל קו הוא קוטר חוצה את הקו הישר המקביל לאחר נקרא הקוטר הצמוד של הקו העקום של שני הקווים״.
חשוב לי לומר שכל דוגמה שאני נותנת היא נקודתית, וכדאי לשפר בהתאם את כל מה שמתאים לקונספט.
עדיין יש חלקים בערך שכתובים כמו ספר לימוד. הכתיבה האנציקלופדית שונה מהכתיבה האקדמית.
יש גם חלקים עוקבים שהקשר ביניהם לא ברור, למשל כאן, לא ברור מה הקשר בין האלגוריתם למציאת מכנה משותף לבין יחס הזהב לבין היחס בין צלע לאלכסון המחומש ולמה הם מופיעים בזה אחר זה:
״אנטיפאירסיס- אלגוריתם אוקלידס – כדי למצוא את המכנה המשותף הגדול ביותר בין שני גדלים $A,B$ נפעל בשיטה הבאה:

1. נחסיר $B$ מ-$A$ ונקבל $C$.
2. אם $C>B$ נחזור על 1.
3. אם $C<B$ נחסיר $C$ מ-$B$ ונקבל $D$. נחזור על 2.

המכנה המשותף הגדול ביותר הוא השארית האחרונה השונה מ-0. ואלגוריתם זה תמיד עובד עבור מספרים טבעיים.
"חתך הזהב" - בהינתן גודל מסוים, נחתוך את הגודל כך שיתקיימו התכונות הבאות: הוא הממוצע הגיאומטרי בין $B$ ל-$A+B$ כלומר $(A+B):A::A:B$.
ובשפה מודרנית ${\frac {A+B}{A}}={\frac {A}{B}}\longrightarrow A={\sqrt {(A+B)B}}$.
היחס בין צלע לאלכסון המחומש הוא גדול בעל חסר מידה משותפת״.
וגם הפירוט המאוד רב של כל הספרים של אוקלידס מאוד מקשה על הקריאה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:10, 16 במאי 2023 (IDT)

1.היחס בין צלע לאלכסון המחומש הוא גדול בעל חסר מידה משותפת - תוקן.

2.לגבי ההגדרה של אפולוניוס אין מה לעשות זו ההגדרה. באופן כללי ההגדרות שמופיעות בספרים של אפולוניוס קשות מאוד להבנה למשל תסתכלי על ההגדרה 1 בספר הראשון.

אבל שוב זו ההגדרה של אפולוניוס.

3. הקשר בין אלגוריתם אוקלידס לבין יחס הזהב לבין היחס בין צלע מחומש לבין אלכסון המחומש הוא כזה.

כדי להראות שהיחס בין צלע מחומש לאלכסון המחומש הוא גדול בעל חסר מידה משותפת:

צריך להציג מה זה אלגוריתם אוקלידס וההנחות שהוא תמיד עובד.

וצריך להציג מה זה יחס הזהב.

שכן ההוכחה מתבססת על שני מושגים אלו.

באופן כללי האם אפשר לתאם איתך פגישה בZOOM שנעבור על הערך פעם אחת כמו שצריך פשוט מרגיש לי שאנחנו תקועים בלולאה אינסופית. Eyal20 - שיחה 08:45, 17 במאי 2023 (IDT)

לגבי 2 - הוא לא כתב אותה בעברית ולכן זה תרגום כלשהו של ההגדרה. מי תרגם אותו?
לגבי 3 - זה בדיוק העניין. זה שאתה יודע את הקשר בין המושגים וההגדרות לא אומר שהקורא יודע אותו. תתייחס לקוראים כאל ילדים בני 10 ותסביר בערך (לא כאן, לא לי) את ה-flow המחשבתי שמקשר בין המושגים שהיה גם חלק משיטת העבודה של המתמטיקאים היוונים. כרגע זה נראה כאילו סתם כתבת מושגים אחד אחרי השני בלי קשר ביניהם, אי אפשר לקרוא את הערך בצורה רציפה ולהבין. זה מרגיש כאילו אתה מסביר משהו, יש קטיעה, ואחר כך אתה מתחיל להסביר משהו חדש. אתה לא אמור להניח שהקורא ידע לחבר את כל החתיכות, אלא לעשות בשבילו את העבודה.
לגבי פגישה בזום - אתפנה בסוף השבוע אם זה מתאים. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 10:24, 17 במאי 2023 (IDT)

אני תרגמתי את ההגדרה הזו. אין מה לעשות ההגדרות של אפולוניוס ממש מורכבות.

ואשמח שתשלחי לי מייל ונקבע פגישה בזום e_y_a_l_2_0walla.co.il Eyal20 - שיחה 10:36, 17 במאי 2023 (IDT)

שיפצתי שוב את הערך אשמח שתסתכלי עכשיו ותאמרי לי איך הערך.

ואשמח שגם תשלחי לי מייל כדי שנתאם פגישה. Eyal20 - שיחה 11:32, 18 במאי 2023 (IDT)

שלום @Eyal20, בלי להחסיר מכל מה שנמסר לך עד כה, אשתדל גם אני למסור לך משוב. ראה כעת את עריכתי בפתיח הטיוטה.

הערות כלליות

• קודם כל, צריך שהטיוטה לא תיפול לבעייתיות של תחום שמתייחס לתכניו. כמו שהערך לא מכיל גוף ראשון או גוף שני, כך גם צריך להציג את פרטי התחום ומתוכם להסביר אותו, ולא להציג את התחום ככזה שמתייחס לפרטים שמרכיבים אותו.
• בנוסף, השתדל בבקשה לתאר את המשמעות של הפעולות. יש המון פירוט מושקע של הוכחות ושל תהליכים, אך לפניהם חשוב להציג את המהלך בכלליות, ובסופם להציג את המשמעויות וההשלכות.
• אנחנו לא יכולים ליפול לשגיאה של הכנסת נקודת המבט שלנו מהווה אל העבר מיד. צריך להתחיל בלתאר את העבר בלי "להעמיס עליו" את ההווה. רק אחרי שהעבר מתואר בצורה בלתי־תלויה, נראה איך ההווה תלוי בו.
• תקפיד בבקשה על מקפים במקומות הנכונים (בין אות בעברית לסימן מתמטי, למשל).

הערות קצת יותר ספציפיות

• אולי יש מקום לוותר על חלק מהפירוט לטובת הערך יסודות (ספר), ולהישאר עם יותר שורות תחתונות. בינתיים אני לא חושב שצריך להסיר, אבל תשתדל כמובן לטפל בניפוי הניסוחים בגוף ראשון ובגוף שני, במיוחד מתוך ההוכחות.
• חסר מקור ההנחה המדויק לקיומה של מידה משותפת. אלו לא סתם מספרים שהיו הבסיס ליקום, אלא מספרים טבעיים. והם לא אלא שתיארו את כל היקום וההרמוניות לבדם – היחסים בין המספרים השלמים הם שעשו זאת. מכאן כבר הרבה יותר ברור מהיכן נבעה ההנחה על קיומה של מידה משותפת.
• לא רק שאיננו יודעים כיצד הם גילו את ה־incommensurable של צלע ואלכסון הריבוע דרך הנחה בשלילה והגעה לסתירת הזוגיות, גם בכלל אין וודאות שזו הייתה הדרך, והערך לא מציג את זה בצורה ברורה. צריך להציג את שתי ההשערות מראש, ורק אז לפרט אותן. במצב שבו מציגים אחת ורק אז האחרת עם יחס הזהב באלכסוני מחומש והאלגוריתם חסר הפלט, מקבלים סגנון של מערך שיעור. בנוסף, חסר כל השיקולים ההיסטוריים (לא המתמטיים) שנלווים להשערת פון פריץ.
• כדאי להסביר יותר את ההבדל בין הפוסטולטים לבין הדעות המקובלות, וכך גם את ההבדל המחשבתי שהיה בין שיוויון לחפיפה, זה שהצריך בכלל את דעה מקובלת #4 (שאגב, אני בכלל לא בטוח שהדרך המודרנית שהוצעה לכתוב את זה נכונה. עדיף פשוט להסביר במילים את הפער).
• ממליץ לפרט יותר באופן מילולי על ההתקדמות, הקפיצות והפיתוחים. הרבה יותר משמעותי שתציג את ההבדל בין שיטות הגדרת חתכי־החרוט לפני אפולוניוס ולאחריו, מאשר להציג את פרטי ההוכחות של המשפט שנבנים לאחר מכן.

– מקף ෴‏‏ 00:55, 17 במאי 2023 (IDT)

לגבי לא רק שאיננו יודעים כיצד הם גילו את ה־incommensurable.

דווקא אנחנו כן יודעים איך הם הגיעו למסקנה זו כלומר אנחנו יודעים את שיטת הפעולה שלהם.

מה שאנחנו לא יודעים איך שיטת ההוכחה שלהם הובאה לידי הוכחה.

שכן בערך שלי אני כתבתי פעם אחת איך אנחנו מוכיחים כיום את עובדה זו ואז מסביר למה סביר להניח שזה לא מה שקרה .

ואז אני נותן את השערת פון פריץ והשערה זו בהחלט תואם לסגנון ההוכחות שהיו באותה תקופה אף אנחנו לא יודעים בוודאות שכך הם פעלו.

לגבי ההבדל בין פוסטולט לדעה מקובלת קצת קשה לעשות זאת שכן פוסטולט זה אקסיומה ודעה מקובלת זה אמיתות מתמטית כלליות.

ולגבי דעה מקובלת 4 זו הדרך המודרנית לרשום אותה.

ראה

https://www.tau.ac.il/~corry/teaching/toldot/download/toldot-handout2.pdf

לגבי חתכי חרוט לפני אפולוניוס - אנחנו כמעט ולא יודעים כלום על זה. מבחינה היסטורית אנחנו נותנים השערה שידעו מה זה חתכי חרוט לפני אפולניוס שכן היפוקרטס צמצם את בעיית הכפלת הקוביה לכמה משוואת אשר מייצגות פרבולה והיפרבולה. האם זה אומר שהם ידעו מה זה חתכי חרוט? התשובה היא שאנחנו לא יודעים בוודאות ולכן התשובה זה אולי.

ולכן זה לא אפשר לעשות את ההשוואה שאתה רוצה של לפני ואחרי.

האם אוכל לקבוע איתך פגישה בZOOM שבא נעבור על הערך פשוט אני מרגיש שאני תקוע בלולאה אינסופית. Eyal20 - שיחה 09:06, 17 במאי 2023 (IDT)

― סוף העברה

שם

אולי עדיף "גאומטריה ביוון העתיקה", כמו מתמטיקה ביוון העתיקה? לאן (יהודית1000) - שיחה 11:02, 23 במאי 2023 (IDT)

האמת היא שאני מסכימה. אבדוק גם מול המשתמש שכתב את הערך ואעדכן בהתאם. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:02, 23 במאי 2023 (IDT)

תודה לאן, שיניתי את השם - אני חושבת שהוא יותר מדויק. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:16, 23 במאי 2023 (IDT)

לאן (יהודית1000) - שיחה 13:20, 23 במאי 2023 (IDT)