שיחה:גלות בבל

לפי דעתי הדף נראה בסדר. סביר שמישהו סיכם אותו בעצמו באותה מידה שסביר שהועתק ממקור כלשהו. לי יש בבית את האנציקלופדיה העברית והערך לא הועתק משם.. למי שיש בבית עוד אנציקלופדיות (יבנה לרוס, אביב, בריטניקה...) מוזמן לבדוק אם הערכים זהים. נעבוד על דרך השלילה... אם זה לא ימצא בשום מקום סביר להניח שזה לא מועתק. בכל מקרה, הערך בסדר גמור.

צריך להכניס את הטקסט הבא (נכתב ע"י אלמוני לערך 597 לפנה"ס):

גלות החרש והמסגר גלות של האליטה היהודית וכן בעלי המלאכה והסוחרים, נוהג זה של הגלייה בעת העתיקה נועד לשבור רוח העם, ולדכא ניסיונות מרד. גלות הבאה 586 לפנה"ס לאחר חורבן הבית, ולאחריה שנתיים לאחר רצח גדליה שהתרחש בשנת 584 לפנה"ס, (צום גדליה)יוצאים יותר מ700 איש מארץ ישראל משוער שברובם למצרים. סה"כ שלוש הגליות המדלדלות מאוד את אוכלוסיית הארץ, אם כי כאשר מגיע עזרא לארץ ב 458 לפנה"ס "שיבת ציון" (יש הגורסים ששנה זו אינה מדוייקת) הוא פוגש לדוגמא במשפחת טוביה הנמצאת בעבר הירדן.

חסר

חסר הרבה מאוד אינפורמציה על גלות בבל. בזמני החופשי אתרום ידע.

חוסר מידע

מסכים, חסר המון אינפורמציה. קיוויתי לדעת על הנושא יותר, אבל חסר מידע. האם מישהו מוכן להוסיף אותו?

השפעות על התרבות היהודית

יש להוסיף את הכתב. לאחר הגלות הכתב העברי הקדום השתנה (מסגנון פיניקי) לכתב הדומה מאד לארמית וגם דומה לכתב שלנו דהיום.

נכון,זו בורות,אבל...

בס"ד

שאלה: אם רומי היא זו שהחריבה את בית המקדש השני והגלתה את היהודים, אזי האמוראים שחיו אחרי תקופה זו היו אמורים לחיות ברומא ולא בבל, איך הם הגיעו לבבל?! וממילא התלמוד היה תלמוד רומי.חוץ מזה מתי רומי כבשה את ירושלים מדי הפרסים?

תשובה:... אנא, ישלים אי מי את התשובה, משום שבצקלוני היא אינה נמצאת. --מורה דרך1 - שיחה 15:06, 26 באפריל 2012 (IDT)

קהילה יהודית גדולה התקיימה בבל מאות שנים לפני החרבת המקדש, והוסיפה להתקיים שם לאחריה. ראה יהדות בבל. 94.159.188.250

תודה.מורה דרך1 - שיחה 16:17, 26 באפריל 2012 (IDT)

גלות בלל הוגלתה בחורבן בית ראשון. היהודים שנשארו או חזרו בבית שני, (כנראה) לא הוגלו לבבל. אך מי שכבר היה שם פיתח מאוד את לימוד התורה כך שזה הפך למקום תורה. ומכאן גם הפיצול הרעיוני שיש בין אמוראי בבל לאמוראי ישראל. -יונה בנדלאק - שיחה 19:02, 26 באפריל 2012 (IDT)

מצב רוחני של עם ישראל

שלום. מה היה מצבם הרוחני של העם לאחר שהוגלה ע"י נבוכדנצר? תודה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
164.138.115.130 09:50, 18 בנובמבר 2013 (IST)

"הסריס"

למי הכוונה ברשימת המוגלים ב"הסריס"? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ה • 17:34, 5 ביולי 2015 (IDT)

גלות רומי

בניגוד לבבלים, הרומאים לאחר חורבן הבית (השני) לא הגלו את בני ישראל אלא רק גרשו אותם מאזור ירושלים ויהודה לגליל. כל תקופת המשנה והתלמוד והמאה החמישית ישבו יהודים בארץ, כתבו את המשנה, כתבו את התלמוד הירושלמי והקימו בתי כנסת יפים. רק בהדרגה האוכלוסיה היהודית כאן עזבה.

בכוונתי לערוך מחדש את הערך ולעבות אותו באופן משמעותי

מניח שאשלים את העבודה עד סוף השבוע. Key maker - שיחה שכוייח (או שצריך לומר "על יתהלל חוגר כמפתח"). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ו • 21:20, 12 בינואר 2016 (IST)

ביקורת עמיתים

הערות

אני מודה למשתמש:Key maker על הרחבת הערך. הינה כמה הערות לטקסט. לא בדקתי מה שרד מהטקסט הישן ומה הוסיף בעריכה החדשה.

1. פרק המבוא נותר קצר מאוד. צריך להרחיב אותו. המבוא צריך לסקור בקצרה את הערך ושתי שורות בודדות לא מצליחות להתמודד עם המשימה הזאת.
2. פרק הכרונולוגיה החשוב (תיחום התקופה) לא מצליח לקבוע גבולות גזרה ברורים. אני מניח שהעמדה הרואה בגלות בבל אירוע שנמשך עד קום מדינת ישראל היא חריגה מאוד ולא ממש מקובלת במחקר. צריך לקבוע גבולות גזרה ברורים ולא להשאיר שאלות פתוחות כמו שזה קורה כעת.
3. ראוי לעלות את כותרת פרק הרקע לדרגה 2 (כך שיהיה פרק ראשי נפרד ולא פרק משנה בתוך פרק "גלי ההגליות") להרחיבו ולהוסיף לו הערות שוליים; בנוסף שאר הפרק "גלי ההגליות" לא מתייחס כמעט להגליה עצמה, אלא נותן רקע לאירועים. לכן, אני מציע לצמצם אותו על ידי העברת הטקסט הרלוונטי לערך ממלכת יהודה ובניית פרק רקע בעל שלושה פרק משנה מסודרים: "רקע היסטורי", "המצב ביהודה" (שיתאר את גלי ההגליה בקצרה, בלי להיכנס לפירוט, בפרק זה אני מציע לתת קישור לערך מורחב "ממלכת יהודה") ופרק משנה נוסף "מצב בבבל" (או תחת הכותרת הנוכחית "האסטרטגיה הבבלית")
4. תיאור נפילת הממלכה האשורית שגוי - יש להזכיר ביתר שאת את תפקיד ממלכת מדי ואת התמיכה הסקיתית.
5. תיקנתי במקום אחר בטקסט את האזכור לממלכה הסקיתית - אין ממלכה כזאת.
6. השימוש במושג "מדינה וסאלית" הוא אנכרוניסטי. מדובר במושג מימי הביניים. אני לא חושב שראוי להשתמש במושג זה בהקשר אחר לחלוטין. זה עשוי לבלבל את הקורא. שיניתי ל"מדינת חסות"
7. בפרק "גלות יהויכין" יש הערה בגוף הערך "...מכונה גם גלות החרש והמסגר" - מכונה על ידי מי? הוספתי בקשת מקור. בהמשך הפרק כתוב שזה כתוב במקרא - היכן?
8. שוב באותו הפרק יש הפניה למקורות אלמונים: "...אולם מניתוח ההתפתחויות האזוריות מעריכים חוקרים ..." אילו חוקרים מעריכים את הערכה הכתובה בטקסט והיכן פרסמו את הערכתם? הוספתי בקשת מקור.
9. הוספתי שתי הבהרות בטקסט: האחת לגבי מסע המלחמה למצרים, השנייה לגבי בעיות בדרומה של בבל.
10. התייחסות לרב לאומיות בעת העתיקה שגויה - לאומיות היא תופעה מודרנית. כנ"ל המושג "שירות לאומי" בעקבות שינוי שם הפרק נוצרה כפילות מסוימת במילה "מס" כדאי לשנות בצורה שלא תסרבל את הטקסט וללא הוספת מונחים שאינם רלוונטיים לתקופה.

הערה כללית: חלק ניכר מהטקסט כתוב בנקודות קצרות. הדבר מקשה על עריכת הטקסט ואני מציע לחשוב על ניסוח אחר. גילגמש • שיחה

גילגמש תודה על ההערות. אתקן בקרוב. Key maker - שיחה 08:42, 14 בפברואר 2016 (IST)

משתמש:Key maker, טיפלת בכל ההערות? גילגמש • שיחה 14:01, 31 במרץ 2016 (IDT)

גילגמש אהלן. טיפלתי בחלקן. כשניגשתי לעבוד על התיקון בפועל גיליתי שלא הכל ממש מעשי כפי שחשבתי:

1. כבר אחרים הוסיפו לפרקים הקיימים ושינו אותם.
2. הרחבתי את פרק המבוא ואני מקוה שהוא לא קצר ולא ארוך מדי.
3. לגבי נפילת האימפריה האשורית שיניתי בלי הרחבה - אני מקוה שזה בסדר. אינני מעוניין להרחיב יותר כי זה בסך הכל רקע לרקע. אפשר וצריך לפרט עליו בפרק היסטורי בערך "אשור". לכן גם לא הפכתי את הרקע ההסטורי לפרק 2 נפרד.
4. לגבי פרק ההגליות, הוא כבר שונה אחרי. לגבי הצעתך להעביר אותו לערך "ממלכת יהודה", לא יודע אם ראית לאחרונה איך נראה ערך זה. הוא כל כך שלדי ודל, שלהעביר את פרק ההגליות אליו זה כמו להשתיל רגל במקום שחסרה אצבע... פרק זהה להבנתי מקביל לערך העצמאי המעולה הקיים ל"ההגליות האשוריות, אבל אין ערך כזה להגליות הבבליות ולכן נראה לי הכי נכון במצב הנוכחי שזה ישאר בערך של גלות בבל. הוא הכי מתחבר להקשר, כי שאני רואה את זה.
5. "גלות החרש והמסגר" טופלה בידי אחרים.
7. "ניתוח ההתפתחויות האזוריות" - ציינתי מקור.
8. שאר השינויים עשית בעצמך - אחלה.

מקווה שתסכים לשינויים האלה. כמובן שערך כזה איננו קיים בפני עצמו, הוא תלוי בהרחבה שצריכה להיות בערכים אחרים אחרים - ממלכת יהודה, חורבן בית המקדש (שאין כמעט דבר על תהליך החורבן של בית ראשון), הערך על ממלכת אשור. נגעתי בסה"כ רק בחוליה אחת של השרשרת הזו. בברכה - Key maker - שיחה 09:47, 5 באפריל 2016 (IDT)

מדינה וסאלית

גילגמש, הערה לגבי המונח מדינה וסאלית, נעשה שימוש רב במונח הזה גם בערכים אחרים, גם בוויקיפדיה האנגלית. לדעתי המונח הזה כבר התרחב מהמשמעות המקורית, ואפשר להשתמש בו גם בהקשרים של תקופות אחרות. הרי מונחים שונים שאנחנו משתמשים בהם היום לא היו קיימים בעבר, גם העברית השתנתה. זה מונח שמסביר טוב את הסיטואציה, גם אם המילה הספציפית נוצרה בתקופה מאוחרת יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:55, 13 בפברואר 2016 (IST)

זהו שזה לא מסביר את הסיטואציה בעיני. וסאל חייב בשירות לסוזרן, אבל לא נובע מכך למשל שהוא חייב בתשלום מס. הווסאל נשבע שבועה טקסית מסוימת (הומאז') שלא מתקיים כאן - אין כאן שבועה נוצרית טקסית. אני חושב שעלינו לבחור מונחים נייטרליים יותר מבחינת משמעות. וסאל הוא מושג מוגדר היטב שאני חושש שיבלבל את הקורא, אבל לא אתנגד להחזרת המושג אם אין חלופה טובה יותר. אדגיש שוב - בעיני השימוש הזה במושג השאול מימי הביניים שגוי בהקשר זה. גילגמש • שיחה 16:00, 13 בפברואר 2016 (IST)

גילגמש, בכנות הביטוי "ממלכת חסות" או "ממלכות חסות" לא כל כך מסתדר לי. צריך לזכור שגם אותן מדינות, מערכת היחסים שלהם עם הממלכה החזקה, לא הייתה זהה. כל אחת קבעה את מערכת היחסים שלה לפי חוזקה היחסי. הערך וסאל מדבר בעיקר על אדם ולא על ממלכות או ישויות מדיניות. בערך האנגלי המקביל יש פרק בשם "Difference between "vassal" and "vassal state" המתייחס לנקודה זאת ואולי זה מה שאנחנו צריכים לעשות גם כאן. בעת העתיקה במזרח קרוב היו ערי מדינה או ממלכות, לא מדינות (זה לא ביטוי אנכרוניסטי?). ועכשיו כתוב בערך: " מלך יהודה ובן חסות של המצרים, להיכנע לבבל ולהסכים להפוך את ממלכת יהודה למדינת חסות של הבבלים.".גם לא טוב בעיני. אני מתייגת את ליעד ואת אלדד. אשמח לשמוע דעות נוספות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:05, 13 בפברואר 2016 (IST)

זאת נקודה קטנה בעיני. אם כל כך חשוב שיהיה מדינה וסאלית שיהיה וסאלית. זה לא נושא עקרוני מבחינתי. גילגמש • שיחה 17:06, 13 בפברואר 2016 (IST)

מתוך בדיקה בספר אחד בלבד כרגע, "ההיסטוריה של עם ישראל" (תשמ"ב), כרך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית (עורך: אברהם מלמט), פרק: שנותיה האחרונות של ממלכת יהודה, עמ' 145: "מן המקרא, ועתה מן הכרוניקה הבבלית, משתמע כי צדקיהו הוכתר בידי נבוכדנאצר...בטקס של כריתת ברית ושבועת אמונים לריבון, שבוודאי נערכו בהתאם למתכונת של האמנות הוואסאליות האשוריות (אמנות ניאו-בבליות לא נשתמרו) ביחס למדינות המערב...האיומים שמטיחים ירמיהו ויחזקאל כלפי צדקיהו...תואמים את הקללות והעונשים שלהם צפוי הוואסאל הבוגד על-פי טופסי האמנות שרווחו במזרח". Liad Malone - שיחה 18:17, 13 בפברואר 2016 (IST)

אוקי, אם רוצים להחזיר אני לא אתנגד, אם כי נותרתי בדעתי. גילגמש • שיחה 18:24, 13 בפברואר 2016 (IST)

אני חושב שאתם מתעסקים בזה יותר מדי. במאה חמישים שנות מחקר ארכאולוגי אף חוקר לא טרח להמציא מושג שיגדיר את יחסי האימפריות עם מדינות הקליינט שלהן. ברור שאף מושג מודרני לא ממש מתאים, אבל במחקר התקבע המושג ווסאליות לסוג יחסים זה וכיום הוא לא מתאר מערכת יחסים פאודלית בלבד. לדעתי, זהו גם המושג הקרוב ביותר במשמעותו ליחסים הללו. גם בתקופה הפאודלאית הוא לא היה כ"כ קשוח והיו וריאציות, אבל יחסים שבד"ר משמעותם, נאמנות פוליטית, השתתפות במלחמות כשצריך, העלאת מסים, תוך שמירה על מערכת אוטונומית פנימית ואליטה מלכותית זה לא שונה בהרבה מוסאלים. לפעמים לא חייבים להמציא שפה, מושגים ישנים בשפה משתנים והם גמישים מספיק לשמש לנואנסים רבים. הייתי משאיר ווסאליות. Key maker - שיחה 08:39, 14 בפברואר 2016 (IST)

אוקי, אז תחזיר לווסאליות. גילגמש • שיחה 08:44, 14 בפברואר 2016 (IST)

החרש והמסגר

אני לא יודע איפה מכונה הגלות "גלות החרש והמסגר", אבל הביטוי "החרש והמסגר" מופיע פעמיים בספר מלכים (מלכים ב, פרק כד, פסוקים יד, טז) ופעמיים בספר ירמיהו (פרק כד, פסוק א; פרק כט, פסוק ב). בכל המקרים מדובר בתיאור סוג האוכלוסיה שהוגלתה והצירוף הזה בא מיד אחרי בית המלוכה, השרים ואנשי הצבא. הצירוף הזה מוזכר באותו ספר שציינתי למעלה, באותו עמוד (145), ומוסבר שם שמדובר ב"שירותי העזר הטכניים של הצבא" (להבדיל מהלוחמים והמפקדים עצמם). בהערת השוליים שם (הערה 21, עמ' 250) מוסבר: "המונח "מסגר", ולפעמים אף הלשון "סגר", משמשים לעניין מלאכת הביצור (והוא הדין ל"מסגרת", שמשמעה, בין השאר, ביצור)". בהערה מצוין גם שאותו מונח קיים גם באוגריתית. Liad Malone - שיחה 18:36, 13 בפברואר 2016 (IST)

צריך להוסיף כהערת שוליים לטקסט. גילגמש • שיחה 18:43, 13 בפברואר 2016 (IST)

יש לציין שעל דרך הדרש יש פרשנים שפירשו חרש ומסגר כגדולי הדור מבחינה רוחנית (הרבנים ותלמידי החכמים), לעומת פרשנים אחרים שפירשו שמדובר בגדולי העם מבחינה גשמית (ראשי הצבא/האחראים על שערי העיר ועל ייצור הנשק). אך בכל מקרה מהמשך הפסוק במלכים ב כ"ד "זולת דלת העם" ברור שמדובר בגדולי העם ולא כמו שנראה לנו שמדובר בג'ובניקים("שירותי העזר הטכניים של הצבא")(כמובן שאני לא מזלזל בג'ובניקים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' באדר א' ה'תשע"ו • 22:07, 13 בפברואר 2016 (IST)

שירותי העזר הטכניים הם ממש לא ג'ובניקים. להפך. מדובר באנשי מקצוע היודעים את מלאכת בניית הביצורים והצבא היה זקוק לשירותיהם המקצועיים לצורך הגנת ירושלים. מן הסתם, זאת הסיבה גם שהם הוגלו לבבל יחד עם האליטה הפוליטית והצבאית. כדי להחליש את יכולת המרידה של היהודים. Liad Malone - שיחה 22:11, 13 בפברואר 2016 (IST)

מה שאתה אומר נכון(והרבה פרשנים על התנ"ך אומרים אותו דבר), פשוט הקביעה שהם שירותי עזר טכניים נשמעת כהמעטה בערכים אף על פי שבאותם ימים הם נחשבו לאליטה (כפי שהוספתי בערך). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' באדר א' ה'תשע"ו • 22:20, 13 בפברואר 2016 (IST)

הפרשנות שהחרש והמסגר הם יצרני הנשק היא מה שלימדו שנים בבתי הספר וגם את בסמינרים למורים. ההבנה המחקר את האסטרטגיה של נבוכדנצר וההבנה שהגולים נכנסו בבבל למסגרת של "שירות תמורת אדמה", היא ששינתה את ההערכה שלמעשה מדובר בבעלי מקצוע החיוניים כל כך לשיקומה של בבל. אני לא הייתי מרחיב בנושא תעשיית הנשק יותר מדי. Key maker - שיחה 08:32, 14 בפברואר 2016 (IST)

אני חושב שכל הסברות האלו צריכות להכנס לערך. בכל מקרה, חסרים כרגע מקורות. המקרא אינו מכנה את גלות יהויכין "גלות החרש והמסגר". הוא מציין את "החרש והמסגר" בנוסף לאליטה של השלטון והצבא. דרוש מקור לכך שגלות זו אכן מכונה כך. מלבד זאת, משתמש:מלא כל הארץ כבודי, גם לפרשנויות שהבאת יש לספק מקור. מי הם הפרשנים והיכן נמצאת הפרשנות. Liad Malone - שיחה 15:11, 14 בפברואר 2016 (IST)

ראו הערת שוליים מס' 4. יש עוד מסמכים של משרד החינות והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, כולל תשובות בית ספר לבגרות, שמכנים את גלות יהויכין בשם זה. למיטב ידיעתי המושג "גלות החרש והמסגר", מוכר בעיקר בשיח האמוני ומזמן נטמע במערכת החינוכית. אין כאן משהו מהותי - זה רק שם. במקרה כזה אני חושב שנכון לציין כינוי שקוראי העברית יכולים להכיר ואולי לזהות על מה מדובר. אם אתם חושבים שזה לא עומד בסטנדרט אנציקלופדי, לא רואה כל בעיה להוריד כינוי זה. Key maker - שיחה 17:22, 14 בפברואר 2016 (IST)

אני חושב שספרות שמיועדת לתלמידי תיכון לא עומדת בסטנדרט האקדמי הרצוי. אפשר לציין שככה זה נקרא בבית הספר, אבל אני לא חושב שאפשר להסיק מכך שזה השם המקובל גם באקדמיה. גילגמש • שיחה 17:27, 14 בפברואר 2016 (IST)

עשיתי חיפוש באתר כותר לביטוי "גלות החרש והמסגר" ומצאתי אותו מופיע בספרו של יהודה אליצור, : ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, משנת 2000, בספרו של בנימין לאו, ירמיהו גורלו של חוזה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010. אז נראה שהביטוי הזה חדר והשתרש. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:11, 14 בפברואר 2016 (IST)

מצאתי גם שימוש משולב של הביטוי "גלות יכניה החרש והמסגר" למשל בספרו של פרופ' ישעיהו גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד, חיי החברה והרוח הוצאת מרכז זלמן שזר, 1990. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:14, 14 בפברואר 2016 (IST)

סדר הדורות המקוצר קורא לגלות זו גלות החרש והמסגר ”גלות יהויכין בן יהויקים-גלות החרש והמסגר” לי נראה שזה בנוסף למקורות של חנה עומד בסטנדרט האנציקלופדי, ולכן אפשר להחזיר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ו' באדר א' ה'תשע"ו • 22:02, 14 בפברואר 2016 (IST)

משתמש:מלא כל הארץ כבודי, אז למה אתה לא מציין זאת בערך, בליווי מראה מקום? Liad Malone - שיחה 21:30, 16 בפברואר 2016 (IST)

ליעד הוספתי. גם הוספתי מראי מקום לפרשנים שהזכרתי ב"החרש והמסגר". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' באדר א' ה'תשע"ו • 12:28, 18 בפברואר 2016 (IST)

מצוין. קישרתי לרש"י בויקיטקסט. חיפשתי בויקיטקסט גם את הפירושים של רלב"ג והמלבי"ם אבל לא מצאתי אותם שם. אגב, יש לך אפשרות לקשר ישירות למקום הרלונטי בסדר הדורות? בויקיטקסט הקטעים האלה עדיין לא הוקלדו. Liad Malone - שיחה 12:44, 18 בפברואר 2016 (IST)

הפרשנים אותם ציינתי הם הפרשנים הנמצאים בתורת אמת בה אני משתמש וזכור לי שבמקראות גדולות יש עוד פרשנים שאומרים דברים דומים. גם את הסדר דורות מצאתי בתורת אמת ואין לי מושג איפה נמצא טקסט שלו אונליין שאליו אפשר לקשר וגם לא של המלבי"ם והרלב"ג. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' באדר א' ה'תשע"ו • 12:57, 18 בפברואר 2016 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך מקיף שנכתב על ידי משתמש:Key maker. הערך נסמך על מקורות טובים ועבר ביקורת עמיתים. אתייג את משתמש:Liadmalone לדיון. גילגמש • שיחה 07:56, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

מחסור במקורות היסטוריים

הערך לוקה בחוסר רציני במקורות היסטוריים וארכאולוגיים. רוב הסיפור על גלות בבל מתבסס אך ורק על הסיפור התנכי, וזה אינו מדויק מספיק. Vinnerino - שיחה 02:58, 21 במאי 2019 (IDT)

נראה לי יש להוסיף

כרגע תחת 'הגליה לאחר רצח גדליהו' כתוב 'בעקבות ניסיון הפיכה זה נמלטו קבוצה של יהודאים למצרים מפחד נקמת הבבלים, והשתכנו שם'

אני חושב שיש להוסיף בסוף המשפט את המילים 'והשתכנו שם, חרף מצות ירמיהו להשאר בארץ ולא לרדת מצרימה.'

בין היתר בגלל שהדבר כל כך מודגש בספר ירמיהו.

הוספת תווך השנים בקובץ לתקופת משפחת המלוכה מיאשיהו עד שיבת הציון

שמא רצוי להוסיף תיון של תווך השנים אותו התמונה של שלשלת האישים הללו מציינת. מי-נהר - שיחה 04:50, 30 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגלות בבל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14180 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20121113135544/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14180 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:56, 10 בנובמבר 2022 (IST)

תוקן. אי"ש | שו"ת, י' בטבת ה'תשפ"ג ; 00:17, 3 בינואר 2023 (IST)

גלות בבל של עם ישראל

לפני גלות יהודה לבבל הוגלה עם ישראל= 10השבטים לא כתוב על זה כלום במידע שרשמתם גם לא ציינתם את שם מלך בבל שהגלה את עם ישראל ולא ציינתם את המיקום בתנ"ך אשר מפרט את האירועים האלו. Iscon - שיחה 17:41, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

סיכום הגלות בחמש שורות

הגמרא אומרת במסכת מגילה לגבי זה שנבוכדנצר כבש בשנה הראשונה למלכותו את נינוה בירת אשור, ובשנה השנייה את יהויקים, כעבור שלוש שנים, מרד יהויקים שוב בנבוכדנצר והצליח במרד למשך שלוש שנים, ואז חזר נבוכדנצר וכיבשו שוב (שנה שביעית למלכות נבוכדנצר, ושישית לכיבוש הראשון של יהויקים), והעמיד את בנו של יהויקים, יהויכין למלך, כעבור שנה הוא מבין שלא חכם לשים את בן מי שמרד בו למלך ושוב מגיע עם צבאו, ומוריד את יהוכין מהשלטון מגל את החרש והמסגר (תלמידי החכמים) ושם את צדקיהו, (שנה שמינית לנבוכדנצר ושביעית לכיבוש יהויקים הראשון), תחתיו הוא שם את צדקיהו למלך, צדקיה מחליט למרוד בנבוכדנצר, ואז נבוכדנצר מגיע שוב בשנה התשע עשרה למלכותו שהיא שמונה עשרה לכיבוש יהויקים, מחסל את המרד, שורף את בית המקדש ומגלה את כמעט כל עם ישראל לבבל. 2A01:6500:A045:CD16:88C4:9A95:26F:A77C‏ 22:43, 3 בפברואר 2024 (IST)