ממלכת יהודה
ערך זה עוסק בממלכה מתקופת בית ראשון. אם התכוונתם לממלכה מתקופת בית שני, ראו ממלכת החשמונאים.
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| ממלכת יהודה | |
| אירועי הקמה | פילוג ממלכת ישראל המאוחדת |
| הוקמה | 928 לפנה"ס לערך |
| אירועי פירוק | חורבן בית המקדש |
| התפרקה | 586 לפנה"ס |
| ישות קודמת | ממלכת ישראל המאוחדת |
| ישות יורשת | האימפריה הבבלית |
| משטר | מונרכיה תאוקרטית |
| שפה | עברית |
| יבשת | אסיה |
| עיר בירה | ירושלים |
| דת | יהדות |
| היסטוריה של ארץ ישראל |
|
|
| לוח התקופות בארץ ישראל |
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מראשית האלף הראשון לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.
לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'של"ח (796 לפנה"ס - 422 לפנה"ס).
על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שהחלו להיווצר באזור מקומות יישוב במהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה לה ממלכת יהודה.
ממלכת יהודה לעתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.
תוכן עניינים |
יהודה[עריכה]
"יהודה" הוא שמו של השבט המקראי שעל פי המקרא צאצאיו היו המתיישבים העיקריים של ממלכה זו והעניקו לה את שמה. חלק מהחוקרים סבורים שמעיקרו לא היה השם "יהודה" אלא כינוי גאוגרפי לחבל ההר שסביבו צמחה הממלכה.
תושבי אותה ממלכה כונו הן במקרא והן במקורות חיצוניים כגון כתובות ארכאולוגיות בשם "יהודים". לאחר חורבן ממלכת ישראל, נטמעו התושבים הנותרים שלא גלו עם עשרת השבטים, בממלכת יהודה השכנה. כתוצאה מכך הורחב מאז ואילך המונח "יהודי" והוא כולל את כל צאצאי העברים.
היסטוריה[עריכה]
על פי המקרא נוסדה הממלכה בעקבות פילוגה של ממלכת ישראל המאוחדת המקראית, עם מותו של שלמה המלך [1] ועליית בנו רחבעם על כיסאו, בשנת 928 לפנה"ס לערך. לפי המסופר, הפילוג התרחש בשכם בעקבות סירוב המלך רחבעם להקל את נטל המסים על אזרחי ממלכת ישראל, כתוצאה מכך מרדו ברחבעם כל שבטי ישראל למעט שבט יהודה ושבט בנימין אשר נותרו נאמנים לבית דוד. ירושלים הפכה לבירתה של הממלכה החדשה, שנקראה "ממלכת יהודה". בניגוד לממלכת ישראל שם התחלפו מספר שושלות מלכים, ביהודה שלט בית דוד רוב הזמן למעט זמן מלכותה של עתליה המלכה (842 עד 836 לפנה"ס).
במשך שישים השנים הראשונות, מטרת מלכי יהודה הייתה בעיקר ביסוס מחדש של סמכותם על הממלכה של עשרת השבטים הנותרים, כך שהיה קיים מצב של מלחמה תמידית בין שתי הממלכות. במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד דמשק, במשך 150 שנה.
לאחר חורבנה של ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס בידי האשורים נטמעו חלק מתושבי ממלכת ישראל בממלכת יהודה ולאחר היחלשות אשור, השתלטה יהודה על שטחים נרחבים מצפון שהשתייכו בעבר לממלכת ישראל.
נפילתה הסופית של ממלכת יהודה הייתה בחורבן בית המקדש הראשון (586 לפנה"ס) על ידי נבוזראדן, מי שהיה מפקד שומרי הראש של נבוכדנצר השני (מלכים ב' כ"ה 8-21. מלך יהודה האחרון היה צדקיהו.
כרונולוגיה של מלכי יהודה[עריכה]
| ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל |
ראו גם[עריכה]
- ממלכת ישראל
- בית דוד
- יהודה (חבל ארץ)
- יהודה בתקופה החשמונאית
- יהודה בתקופה הרומית
- יהוד מדינתא
- כרונולוגיה של המקרא
לקריאה נוספת[עריכה]
- בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרכים ב-ד (יחידות 4-12), רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. מהדורה שנייה: 2008. ISBN 9789650610036
- עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ד-2004.[2]
- עמיחי מזר, גבריאל ברקאי, מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל, כרך ג' - תקופת הברזל (יחידות 9-8), רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ממלכת יהודה, באנציקלופדיה ynet
- תקציר על מלכי ישראל באתר "עידן התנ"ך"
- יוסף גרפינקל, תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב, קתדרה 32, יולי 1984
- נדב נאמן, אנסון רייני, אברהם בירן ויצחק בית-אריה, דיון: הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה, קתדרה 42, ינואר 1987, עמ' 38-3
- מרדכי כוגן, דת ופולחן בממלכת יהודה בימי ההגמוניה האשורית – עיון מחודש, קתדרה 69, ספטמבר 1993, עמ' 17-3
הערות שוליים[עריכה]
- ^ מלכים א', פרק י"ב; דברי הימים ב' פרק י'
- ^ ביקורת: בוסתנאי עודד ואברהם פאוסט, ארץ יהודה בתקופה הנאו-בבלית, קתדרה 121, ספטמבר 2006, עמ' 178-171..
