אוגריתית
אוּגריתית היא שפה שמית שדוברה בעיר הנמל אוּגָרִית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. שפה זו היא מהקרובות לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא.
תוכן עניינים |
שיוך [עריכה]
על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית). והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות [1]. בגלל אופיה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.
הכתב [עריכה]
השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות. באלפבית האוגריתי היו שלושה סימנים שונים לאות אל"ף (מקביל בעברית לאל"ף בפתח, אל"ף בחיריק ואל"ף בקובוץ), שלוש אותיות שונות המקבילות לשי"ן העברית (שֹ, שׁ, ת') ושתי אותיות מקבילות לכל אחת מ: צד"י (צ, ט'), זי"ן (ז, ד'), חי"ת (ח, ח'), עי"ן (ע, ע'). האוגרית הכילה עיצורים בלבד, ללא אותיות שציינו תנועות. במידה רבה כך היה מקובל גם בעברית המקראית. בין כל שתי מלים הפרידה יתד קטנה.
הספרות [עריכה]
את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד.
קרבה לעברית [עריכה]
את הקירבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרמ" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשמ" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלכ אב שנמ" (=מלך אב שנים), "קרב אפק תהמתמ" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ימ" (=ותענה הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת יתפט תפט יתמ" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה).
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק
קישורים חיצוניים [עריכה]
- תווי יוניקוד לשפה האוגריתית
- שירת בלעם ולשונות שם מאת צבי בצר
- קדש קינהנו (Qadash Kinahnu): מכיל את הגרסה המלאה של עלילות בעל באוגריתית (יש להקליד בשורת החיפוש: "Ba'al") (באנגלית)
- מבוא לדקדוק אוגריתי, באתר Quartz Hill School of Theology
- Ugarit and the Bible (מתוך קורס המבוא לדקדוק אוגריתי) - דיון ביחסים שבין אוגריתית והעברית המקראית (באנגלית)
- Mark S. Smith, The Origins of Biblical Monotheism: Israel's Polytheistic Background and the Ugaritic Texts, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001 (Abstract) (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ האלה ענת, תשי"ט, עמ' 10