אוגריתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשימת אלים באוגריתית

אוּגריתית היא שפה שמית שדוברה בעיר הנמל אוּגָרִית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. שפה זו היא מהקרובות לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא.

שיוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית). והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות‏[1]. בגלל אופיה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.

הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח אותיות האלפבית האוגריתי

השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות. באלפבית האוגריתי היו שלושה סימנים שונים לאות אל"ף (מקביל בעברית לאל"ף בפתח, אל"ף בחיריק ואל"ף בקובוץ), שלוש אותיות שונות המקבילות לשי"ן העברית (שֹ, שׁ, ת') ושתי אותיות מקבילות לכל אחת מ: צד"י (צ, ט'), זי"ן (ז, ד'), חי"ת (ח, ח'), עי"ן (ע, ע'). האוגרית הכילה עיצורים בלבד, ללא אותיות שציינו תנועות. במידה רבה כך היה מקובל גם בעברית המקראית. בין כל שתי מלים הפרידה יתד קטנה.

הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת באוגריתית שנמצאה באוגרית.שעל פי הצעתו של קאסוטו יש לקוראה: "טב[ח גד] בחלב" (="טבחו גדי בחלב"). אם הצעה זו נכונה הרי שיש לנו כאן אזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב, מקורו של האיסור המקראי על בשר בחלב.

את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד.

קרבה לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקירבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרמ" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשמ" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלכ אב שנמ" (=מלך אב שנים), "קרב אפק תהמתמ" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ימ" (=ותענה הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת יתפט תפט יתמ" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האלה ענת, תשי"ט, עמ' 10