שיחה:זכויות יוצרים/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

זכויות יוצרים בציטוט

מצאתי אתר של תקצירי מאמרים מדעיים בעברית ששמו גן. בכתובת הבאה אבל בתנאי שימוש באתר [1] הם מגבילים את הציטוט באתרים בשלוש תנאים:

1. לא יצוטטו יותר מ40 מילים למאמר.
2. ליד הציטוט יצויין שם האתר וקישור פעיל אליו.
3. לא יבוצע כל שינוי, יצירה מחדש או עיבוד המידע.

שאלתי היא האם חייבים לנהוג כפי שהם רוצים, או שזה רק הרצון שלהם, וזו דרישה שלא עומדת בהכרח בתנאים משפטיים. ואולי אין חובה לשים קישור פעיל, או שאפשר לצטט קצת יותר מ40 מילים. או שמותר ליצור עיבוד של המידע, ואז זה כבר משהו אחר. --אפי ב. 08:43, 29 ספט' 2004 (UTC)

למה לצטט מהם. למה לא לכתוב ערך משלך. בן הטבע 08:57, 29 ספט' 2004 (UTC)

אולי אנסה להבהיר אחת ולתמיד מה מותר לנו:

מותר לנו לקחת כל מידע כללי ממקור אחר ולשכתב אותו.
אסור לנו לתרגם מאמר ייחודי שאינו מידע כללי. קרי, מדען מפרסם תגלית במגאזין כלשהו. איננו יכולים לתרגם זאת. אנו יכולים רק להסביר מהי התגלית.
אסור לנו לתרגם יצירה ספרותית. היא אינה בבחינת מידע כללי, אלא משהו ייחודי.
לסיכום: מותר לנו לקחת מידע מספר עיון העוסק בגנטיקה במקרה דנן ולשכתב את המידע לפי לשוננו. אין שום אפשרות שמישהו יאמר שלקחת זאת ממנו, כי פורסמו רבבות ספרים בנושא הגנטיקה וכמעט כולם שבים על אותו מידע.
כעיקרון, אני נגד נטילת חומר מאתר אחר, גם אם אנו מורשים, ויצירת לינק אליו. העיקרון של ויקיפדיה הוא אפשרות שכל אחד יכול לערוך, ולא להיות מוגבל בלינקים ואיסורים למיניהם.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 09:10, 29 ספט' 2004 (UTC)

תוספת קלה להבהרה המצוינת של בן הטבע:

• אין שום סיבה שנרצה לצטט יותר מ-40 מילה - אנחנו לא "ויקיספר" או "ויקיטקסט".
• כדי לצטט קטעים קצרים (הגדרה של אורך ראה בזכויות יוצרים#טיפול הוגן, וזה תלוי בין היתר באורך הטקסט המקורי), אין צורך באישור (או מגבלה נוספת) משום שהדבר נכלל תחת שימוש הוגן, אך משום שהכללת טקסט בויקי משנה את רישיונו לGNUFDL, לדעתי עלינו להחמיר עם נושא השימוש ההוגן, ולצטט רק משפטים בודדים, אם בכלל.

F

עשויים להיות מקרים בהם יש הצדקה לציטוט ממקור חיצוני: לדוגמה ציטוט (מראיון עיתונאי, נניח) על מנת להציג את עמדת דמות מסויימת לגבי נושא מסויים או ציטוט כמה שורות ממאמר בכדי להביא טימוכין לטענה מסויימת (כפי שנהוג במאמר מדעי). ציטוטים שכאלו הם מבחינת שימוש הוגן.

באופן ספציפי לגבי תנאי הרישיון באתר הנ"ל: תנאי השימוש הם בעצם רישיון שימוש. רישיון שימוש אינו הסכם שנחתם בין שני צדדים אלא מסמך המסתמך על חוקי זכויות היוצרים ונועד בכדי להעניק למשתמש זכויות נוספות מעבר למינימום שחוקי זכויות היוצרים מאפשרים. תנאי שימוש אינם יכולים להגביל שימוש הוגן אלא רק להרחיב את אפשרויות השימוש במסמך - אם מדובר במקרה בו ברור לחלוטין שזהו שימוש הוגן, מותר לחרוג מתנאי השימוש של האתר --סלע 09:57, 29 ספט' 2004 (UTC)

לבן הטבע, עם כל הטון הפדגוגי, לא ענית על שתי השאלות.

1. קישור פעיל. על פי המקובל בציטוט יש חובה לצטט את המקור, אבל השאלה היא האם יש חובה ליצור קישור פעיל, כמו שהאתר הזה דורש, או שמא זו גחמה שאין להתחשב בה?
2. איסור על שיכתוב. האתר הזה שמפרסם תקצירים של מאמרים מדעים אוסר לשכתב את תוכנם של המאמרים, דבר שנראה סביר והגיוני בשל המדובר בחומרים חדשניים בדרך כלל, ואם כן יהיה מותר רק לצטט ממנו, מכיוון שהוא מאפשר רק זאת.--

וכמו כן, מבקש שלא לשתות מים בזמן הארוחה, מפני שמדלל את מיצי העיכול. אפי ב. 12:19, 29 ספט' 2004 (UTC)

זכויות יוצרים בעריכה מחודשת

הייתי שמח לראות התייחסות למקרה של עריכת כתבים של אדם שעובדו למעשה בעריכתם לכלל יצירה חדשה. ממתי זכויות היוצרים יפוגו? ממותו של האדם שכתב את הכתבים המקוריים או ממותו של העורך? ולמי יש זכויות יוצרים שם? --Effib 11:32, 12 פבר' 2004 (UTC)

לדעתי העיבוד יוצר יצירה חדשה, שהזכויות עליה הן בידי המעבד, והן יפוגו שבעים שנה לאחר מותו של המעבד. בהתאם לכך, מי שיוצר כעת תרגום חדש ליצירה של שייקספיר נהנה מהגנה של זכויות יוצרים (איש לא היה מתרגם את שייקספיר אם המצב היה שונה). דוד שי 20:59, 14 אוג' 2004 (UTC)

• עוד שאלות בעניני זכויות יוצרים על מנת לחדד את הדברים.

1. במקרה של ספר ישן שפגו בו זכויות היוצרים, שיוצא במהדורה חדשה או מופיע באינטרנט או במאגר מידע ממוחשב, האם מותר לסרוק את הספר או לשלוף מהאינטרנט או מהמחשב בכדי להגיע אל התוכן, שכבר מותר להשתמש בו, או שעל צורת הספר כולל הכתב ו(במחשב, אותיות האסקי המוקלדות), יש זכויות יוצרים למוציא לאור או למקליד, ויש להקליד את הכל מחדש?
2. מה יהיה דינו של כתב יד שפגו עליו זכויות היוצרים, מכיוון שמחברו מת לפני שבעים שנה, שיוצא בעריכה חדשה שאין בה שינויים עקרוניים של כתב היד, אבל יש בה הגהה של כתב היד, תיקוני שגיאות, ניקוד והוספת מקורות. האם ניתן לחלק ולומר שעל הטקסט עצמו של המחבר המקורי, לא יהיו זכויות יוצרים לעורך, אבל על התוספות, הזכויות יהיו של העורך כדין זכויות יוצרים?

--אפי ב. 12:12, 29 ספט' 2004 (UTC)

תשובות לאפי, למיטב הבנתי

1. ספר שפגו עליו זכויות היוצרים תוכל להקליד בעצמך כאוות נפשך, אבל לא תוכל לסרוק הדפסה חדשה שלו, כי זכויות היוצרים על העיצוב, העימוד וכו' שייות למו"ל של המהדורה החדשה. באותה מידה אין להעתיק גרסה ממוחשבת שלו, כי הזכויות על גרסה זו שייכות למי שיצר אותה. ייתכן שיהיה לו קשה להוכיח שהעתקת ממנו ולא מהמקור, אבל זה לא מקטין את הפגיעה.
2. השערתך נראית לי נכונה. דוד שי 19:24, 5 אוק' 2004 (UTC)

שאלה לבן הטבע - למה הכוונה שאתה כותב במיליון הודעות לשנות את ויליאם לו'יליאם? matani2005 12:53, 29 ספט' 2004 (UTC)

ו' במקום W זה כלל שהמצאתי ואני מוותר על זכויות היוצרים שלי למען כלל עם ישראל. בן הטבע 18:56, 5 אוק' 2004 (UTC)

---

שאלה: אני לא מבין. אם מישהו הקליד ספר המכיל כמה מליוני סימני דפוס, אבל על תוכן הספר פגו זכויות היוצרים, למה שיהיה לי אסור, אם יש לי גישה חוקית לקבצים אותם הקליד המקליד, (לדוגמה: המקליד השאיל לי אותם או מכר לי רישיון מוגבל לשימוש בהם), למה שיהיה לי אסור להעלות את המאגר, כולו או חלקים ממנו, ובהנחה שאינני מנצל עיצוב מיוחד או כל דבר אחר שהמקליד הוסיף משלו אלא רק משתמש בטקסט המוקלד עצמו? אילו זכויות יוצרים יכולים להיות על זה? --נחום 10:35, 5 יוני 2005 (UTC)

---

יש לי שאלה לדוד שי בנוסח חנוכייתי:

נניח שמותר לצטט מאה מילים בויקיפדיה בכל פעם ממאמר כלשהו. המאמר הוא בן אלף מילים. האם אין זאת אומרת שבחיבור של עשרה ערכים שונים על ידי עשרה חברים שונים, גרמנו למאמר בעל זכויות יוצרים להיות חופשי לחלוטין. חשוב על זה, בן הטבע 19:44, 5 אוק' 2004 (UTC)

לא, רק להיות חשופים לתביעה משפטית. את החוק לא מעניין שאתה לא ידעת מה גילגמש או ערן או אני כתבנו. שנית, אתה לא יכול להפוך חומר בעל זכויות יוצרים לחופשי. זו בדיוק הבעיה בשימוש ן בתוך חומר שהוא חופשי (יחסית, הרישיון הוא די דרקוני בעצמו), יוצר הטעיה לגולש שגם החומר המוגן הוא חופשי.

ובעניין שימוש הוגן, בויקי האנגלית יש חובה, ראשית לציין שכל תמונה או קובץ הם תחת שימוש הוגן, ולא חופשיים, ושנית על מי שהעלה את התמונה לנמק מדוע יש הצדקה להשתמש בקובץ בכל דף שבו מעלים אותו מחדש. אנחנו לא עושים את זה, מה שהופך אותנו לחשופים עוד יותר לתביעות. לדעתי נימוק כזה צריך להיות גם על כל ציטוט של יותר משני משפטים. F

לאחרונה, אני נוהג לקשר כל תמונה שאני מעלה אל הדף שלה בויקיפדיה האנגלית. אני חושב שכולנו צריכים להתחיל לנהוג כך. זה יכסה אותנו מכל הבחינות.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:27, 5 אוק' 2004 (UTC)

מה זה לא עושים את זה, אפרת? כמפעילת מערכת את יכולה להיכנס לתוך בסיס הדפים ולשנות את הכתוב. אני מודה שחלק מהכתוב נכתב על ידי למרות אי בקיאותי המוחלטת והגיעה העת לשנות את הטעויות.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 06:03, 6 אוק' 2004 (UTC)

---

ברור שניתן לפרסם בישראל כל תמונה שעברו חמישים שנה מצילומה גם אם צולמה בארצות אחרות. באופן דומה, פרויקט גוטנברג האוסטרלי מעלה יצירות של כותבים אמריקניים חמישים שנה אחרי מות היוצר, ולא שבעים, כמו שמקובל בארה"ב. החוק הישראלי תקף בישראל, בלי קשר לחוק בארץ המוצא של הצילומים, וזה ברור ופשוט.

ייתכן שהמצב בויקיפדיה הוא יותר מורכב, שכן אנו משתמשים בשרתים אמריקניים. שן שש זעם 19:36, 7 אוק' 2004 (UTC)

הנה הסעיפים הרלוונטיים מאמנת ברן, שעליה ישראל חתומה. מתברר שיש משמעות להגנה בארץ המקור רק לקולא. ההגנה בארץ אחרת בדרך כלל לא אמורה להיות ארוכה יותר. שן שש זעם

It shall be a matter for legislation in the countries of the Union to determine the term of protection of photographic works and that of works of applied art in so far as they are protected as artistic works; however, this term shall last at least until the end of a period of twenty-five years from the making of such a work.

(8) In any case, the term shall be governed by the legislation of the country where protection is claimed; however, unless the legislation of that country otherwise provides, the term shall not exceed the term fixed in the country of origin of the work

זכויות על תמונות, שיוצרים להם קישור

האם יהיה מותר ליצור קישור לתמונה באתר אחר, שפיסית אינני מעבירה לשרת אחר, ובעל האתר שולט עליה לחלוטין, אבל הקישור בנוי בצורה כזו, שבזמן שהדף מוצג, הוא מושך אותה משם ומציג אותה אצלי, כמו במקרה הבא: תמונה שנמצאת באתר http://www.ship.edu/ http://www.ship.edu/~cgboeree/neuron.gif

בשביל הפרוטוקול - טעיתי כאן. לא התחשבתי בעובדה שיש אמנת סחר חופשי בין ישראל לארצות רבות, שבהן יש התחייבות להגן על זכויות יוצרים באופן שבו הם מוגנים בארצם המקורית שש"ז 14:05, 5 יוני 2005 (UTC)

זכויות יוצרים על כריכות ספרים

האם קיימת החלטה בנושא? האם הוחלט לאסור על העלאת תמונות מתוך ספרים (בהנחה שהתמונה לא לקוחה מאתר אינטרנט)? [[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 16:02, 22 אוק' 2004 (UTC)

לדעתי האישית, שימוש בכריכה של ספר הינו "שימוש הוגן" בשני תנאים:

• • השימוש נעשה בהקשר של הספר עצמו (דהיינו ערך המוקדש לספר או המחבר)
  • איכות התמונה הדיגיטלית אינה מספקת כדי להדפיס מתוכה כריכה באיכות ובגודל הדומה לכריכה המקורית. מקס 17:05, 22 אוק' 2004 (UTC)

משך הזמן של זכויות יוצרים

בערך כתוב שזכויות יוצרים הם 50 שנה ממות המחבר, אבל באתר הישראלי לדיני זכויות יוצרים כתוב: "זכות יוצרים אינה נכס נצחית. היא קיימת לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. התקופה היא חיי היוצר ועוד 70 שנה... שני יוצאים מן הכלל: זכות יוצרים בצילומים וברשומות קול קיימת למשך 50 שנה בלבד." לדעתי יש פה בלבול, שמסתמך על החוק הבריטי שבו זכויות יוצרים הם 50 שנה ממות המחבר, ובישראל סעיף זה סוייג, החוק הוא כנראה 70 שנה.--אפי ב. 14:10, 5 דצמ' 2004 (UTC)

זכויות יוצרים על יצירות בברה"מ

האם יש זכויות יוצרים לטקסטים, תמונות וציורים שהתפרסמו בברה"מ? גילגמש 09:24, 15 ינו' 2005 (UTC)

ליצירות שנוצרו לפני 27 במאי 1973 אין. ראה התמונה שהעלתי לערך גאורגי מלנקוב עקוב אחרי הקישור לוויקיפדיה האנגלית Image:Georgy malenkov.jpg. בברכה, ערןב 11:31, 15 ינו' 2005 (UTC)

תמונות תחת ההגדרה של "שימוש הוגן"

בעקבות שיחה בדף המשתמש של אחד הוויקיפדים אני רוצה לפתוח לדיון את שאלת העלאת תמונות תחת ההגדרה של "שימוש ההוגן". במקרה דנן מדובר על התמונה בערך רומא מלחמה טוטלית - תמונה:Rome total war.jpg. התמונה, בערך העוסק בה, היא התמונה היחידה מהמשחק, והיא מופיעה רק שם ובהקשר זה. האם אפשר לומר עליה שזהו "שימוש הוגן"? אם כן, אולי מותר להשאיר את התמונה (למרות שהזכויות עליה שייכות ככל הנראה ליוצריה), ולכתוב בדף שלה, רצוי בתבנית עם קישור מתאים, שמדובר ב"שימוש הוגן" (כלומר, אי אפשר, למשל, לקחת את התמונה ולהשתמש בה באתרים אחרים). כמובן שיש להזהר מאינפלציה של שימוש הוגן לכל תמונה שמתחשק לנו. אשמח לשמוע דעות נוספות. בברכה, ערןב 20:42, 20 פבר' 2005 (UTC)

אני לא בטוח כל כך שמדובר בשימוש הוגן. קודם כל הערך קצר מאוד והתמונה מהווה חלק ניכר ממנו. אני בכלל חושב שהשימוש ההוגן צריך להיות מוגבל ביותר. אם הולכים לפי הכלל הזה, אזי כמעט כל תמונה שמוצאים בגוגל היא "שימוש הוגן" הרי משתמשים בה רק בערך ספציפי. גילגמש • שיחה 20:46, 20 פבר' 2005 (UTC)

לא מדויק. מתוך הערך זכויות יוצרים:

סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, קובע:

"רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים: (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. (II) ..."

בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

1. טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם:
   1. השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח,
   2. השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות.
2. מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. ("לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה", רע"א 2687/92 גבע נ' חב' וולט דיסני)

אני חושב שתמונה אחת לערך היא בגדר שימוש הוגן שכן הוויקיפדיה אינה מפעל למטרת רווח, והיא מכילה סקירה של העניין הנדון. שימוש בשתיים או יותר תמונות באותו ערך כבר לא יחשב, לדעתי, לשימוש הוגן, שכן אז אנחנו הופכים את הערך אט-אט למאגר של תמונות בנושא מסוים. כמו כן, אי אפשר לשים תמונה למטרת אילוסטרציה בלבד אלא צריך שיהיה קשר ברור ומובחן בין הערך לתמונה.

כאמור, אשמח לשמוע דעות נוספות בנושא משאר הוויקיפדים. בברכה, ערןב 21:18, 20 פבר' 2005 (UTC)

אם זה לא שימוש הוגן, אז מה זה שימוש הוגן ? שש"ז 01:09, 21 פבר' 2005 (UTC)

אני לא בטוח, אך דעתו של ערן גורפת מדי לדעתי. אפשר לקחת תמונה אחת, אבל זאת צריכה להיות תמונה מזוהה מאוד עם המאמר. למשל במקרה כמו שלנו, זאת צריכה להיות תמונת העטיפה של המשחק ולא סתם צילום מסך. גילגמש • שיחה 06:29, 21 פבר' 2005 (UTC)

כשזה מגיע למשחקי מחשב, תמונת צילום העטיפה היא מיותרת. אין כמעט אף פעם קשר בין צילום העטיפה ובין איך שהמשחק נראה בפועל (שזה מה שמעניין אנשים שרוצים לראות תמונות מהמשחק). אגב, מאיפה אתרי ביקורות משחקים משיגים את עשרות תמונות המסך שלהם? האם החברה שמשווקת את המשחק לא הופכת את התמונות הללו לחופשיות לשימוש? צריך לבדוק את זה.גדי אלכסנדרוביץ' 06:54, 21 פבר' 2005 (UTC)

הענין עם הפורומים נראה לי קל לפתרון - הם פשוט לא שואלים. אבל באמת אפשר לשאול אם התמונות חופשיות. גילגמש • שיחה 06:57, 21 פבר' 2005 (UTC)

איזה פורומים? אני מדבר על אתרי משחקים, למשל [2], שברור שלא יעלו תמונות לא חוקיות כי יתבעו להם את התחת. מה גם שהשאלה הבסיסית היא מאיפה הם משיגים את התמונות. לא נראה לי שמישהו מאצלם משחק ועושה סקרינשוטים, מה גם שלא קשה להתקל באותה תמונה בהרבה אתרים. אני מניח שמשווקי המשחק משחררים תמונות לצרכי פרסום (ככה זה גם עם סרטים, לא?) ושאלת החוקיות של התמונות הללו, אם תיענה, יכולה לתת לנו מאגר של המון תמונות לשימוש. גדי אלכסנדרוביץ' 07:15, 21 פבר' 2005 (UTC)

אתה צודק, כדאי לבדוק את זה. אבל לגופו של ענין, מהו שימוש הוגן? אני לא משפטן אז דעתי איננה חשובה כל כך, אך לטעון שכל תמונה שקשורה לערך היא בגדר שימוש הוגן זה לא נראה לי נכון. למשל צילום של יצירת אמנות שמישהו פירסם באינטרנט. הרי אם יש לנו ערך על אותה יצירת אמנות, ניתן לטעון שזהו שימוש הוגן כי התמונה מתארת את הערך. אני לא רוצה לקבוע החלטות גורפות כאלה. גילגמש • שיחה 07:21, 21 פבר' 2005 (UTC)

כנסו לאתר של המשחק, שם יש תמונות מסך של המשחקים (למטרות שיווק ופרסום של משחקי החברה), ואולי ברשיון של האתר קיים סעיף המתיר שימוש בתמונה (אחרי הכל החברה רוצה לפרסם כמה שיותר את המשחק). Ramiy 07:53, 21 פבר' 2005 (UTC)

מפות ומדינת ישראל

1. האם דין מפות כדין תמונות, קרי שימוש חפשי 50 שנה לאחר יצירת המפה?
2. ממי עלי לבקש רשות להשתמש בחומר שכתוב עליו "כל הזכויות שמורות למדינת ישראל" או "משרד הבטחון"?
3. מה דין פרסומים צה"ליים?

--עמית אבידן 08:24, 1 מרץ 2005 (UTC)

1. קשה להגיד מה קורה עם מפות, על המפה עצמה אין בכלל זכויות יוצרים (היא עובדה) אבל על כל מה שמסביב יש. נראה לי שמדובר על 70 שנה.
2. מרכז מיפוי ישראל.
3. אסור בהחלט, על כולם כתוב שהמפיץ תמונה זו עובר על חוק העונשין. אם יש לך במקרה מפה שלא כתוב עליה דבר כזה, היא לא פרסום של צה"ל (למרות שאולי צה"ל הפיץ אותה). טרול רפאים 11:20, 1 מרץ 2005 (UTC)

הבהרה לסעיף 3: צה"ל, בעוונותיו, הפיץ גם חומר לימודי גרידא בנושא ידיעת הארץ (כולל, למשל, מפות של אתרים היסטוריים). את החומר הזה הכינו עבורו חוקרים וכותבים מכובדים מאוד וזה הופיע ב"פליירים" שהופצו במשרדי החינוך. מה דינם של דפים אלו, ובעיקר של התרשימים הכלולים בהם?--עמית אבידן 08:12, 2 מרץ 2005 (UTC)

הם שייכים למשרד הביטחון אם כך... בכל מקרה מדובר על מרכז המיפוי, כמו כל חומר ממשלתי. טרול רפאים 16:09, 3 מרץ 2005 (UTC)

הסימן ©

מה מסמל הסימן © ?

למיטב ידיעתי, הוא מהווה קיצור למילה copyrighted, דהיינו, "כל הזכויות שמורות". -- נחום 10:27, 5 יוני 2005 (UTC)

תמונות של אישים

האם אפשר להעלות תמונות של אישי ציבור כגון ראשי ממשלה, חברי כנסת ורמטכ"לי צה"ל (תמונות הלקוחות מאתרי צה"ל ו/או הכנסת) תחת שימוש הוגן? MathKnight 07:49, 1 יוני 2005 (UTC)

עד כמה שאני יודע כן ובתנאי שהם עוסקים בהם במפורש, אם האישים האלו עומדים כיום בראש הארגון, אפשר לשים את תמונותם גם שם וזהו. צריך להקפיד לא להכניס אותם למקומות אחרים. טרול רפאים 15:28, 1 יוני 2005 (UTC)

כשעושים זאת, נא להשתמש בצבנית מתאימה (או ליצור כזו, אם אין בנמצא) כדי שהתמונות ישוייכו לקטגוריה של תמונות בשימוש הוגן. ראו דוגמה בתבנית תמונת חבר כנסת. ערןב 15:35, 1 יוני 2005 (UTC)

מהגיגי דרור

במדינת ישראל: החוק הרלוונטי לעניין תמונות , בארץ, בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט משנת 1949, ולדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל, חל כיום חוק זכויות יוצרים האנגלי משנת 1911 (והנוסח המחייב הוא הנוסח האנגלי מאותה שנה). קיימים חוקים נוספים כמו חוק זכויות מבצעים. הכלל: "המועד שבו יהא זכות יוצרים קיים הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים שנה לאחר מותו" מחבר = כל יוצר של יצירה. סעיף 1 (2) לחוק: "זכות יוצרים" פירושו זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא בצבור את היצירה או חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות היחיד -

(א) להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה ;

(ב) אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית;

(ג) אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בצבור או בדרך אחרת ;

(ד) אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל.

(3) לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס ליצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לצבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בצבור, מסירת הרצאה בצבור, תערוכה צבורית של יצירה אמנותית או בנית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות פיסול ויצירות אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה.

מה שרלוונטי לנו - תמונה הינה יצירה על פי חוק זה, ואסורה כל העתקה שלה לצורך הצגתה בציבור אלא 50 שנה לאחר יום יצירת התשליל.

יודגש כי מדובר בזכות הקיינינית של ביצוע היצירה - זכות מוסרית לעולם עומדת לצלם - ויש לרשום את שמו גם אם פקעה זכות היוצרים, היינו גם אם עברו 50 שנה מיום יצירת התשליל ומותר להשתמש בתמונה יש לאזכר מי הוא הצלם.

חריג שימוש הוגן מאפשר להשתמש בתמונה גם אם לא פקעו זכויות היוצרים, אם חל אחד מתת סעיפי סעיף 2 לחוק, ובהם: עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכלים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית ; כלומר - אין מניעה לצלם במוזיאון (אם הדבר מותר במוזיאון) או ברחוב של עיר כל פסל או יצירת אומנות או בניין. זכויות היוצרים של הצילום שייכות לצלם - ואם הוא מוותר עליהם ניתן לפרסם את התמונה כאן.

חשוב לציין - מוזיאון הוא אתר ציבורי - ולכן גם אם המוזיאון אוסר על צילום יחול הסעיף הנ"ל ופירסום הצילום של היצירה אינו מהווה הפרה של זכויות היוצרים, אולם הוא מהווה הפרה של ההסכם החוזי שנוצר בין המבקר במוזיאון לבין המוזאון, והמצלם יכול להתבע בגין הפרת חוזה (אך לא בגין הפרת זכות היוצרים).

לגבי קטעי טקסט - משך ההגנה - 70 שנה ממות היוצר או אחרון היוצרים (או במקרה של יוצר אנונימי - 70 שנה מיום הפרסום אם לא התגלה מי היוצר קודם לכן).

אולם - כל טפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה או תמצית עתונאית היינו מותר להעתיק קטע תמציתי וקטן מטקסט (לרוב - פחות מ- 5% ולפעמים פחות מ1%) לצורך ביקורת, סקירה או תמצית (וערכי ויקיפדיה נופלים בקטגוריה זו) ובלבד שהקטע מועתק לצורך ביקרת או סקירה של הטקסט עצמו, ותוך איזכור מלא של שם המחבר ומקור היצירה.

מותר להעתיק יצירה שלמה (לדוגמא שיר), תוך שימוש הוגן בהתאם לחוק, לצרכי לימוד אולם: פרסום קטעים מיצירות ספרותית, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל : בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים האלה ; ובלשוננו - אפשר להעתיק יצירה אחת (לדוגמא: שיר אחד שלם) שיש עליה זכויות יוצרים בויקיפדיה, אולם לא יותר מיצירה אחת (שיר אחד) בכל ויקיפדיה ולא יותר מפעם בחמש שנים - כאשר מטרת העתקת היצירה היא לצורך ביקורת (היינו כתיבת ערך) על היצירה (השיר) או על המחבר או על סיגנון סיפרותי. מאחר שחריג זה קשה לאכוף, עדיף שלא להעתיק יצירה שלמה שיש עליה זכויות יוצרים בכל מקרה. אם מדובר בתמונה - מותר להעלות תמונה אחת או שתיים לצורך שימוש הוגן - אבל לא יותר מתמונה אחת או שתיים שיש עליהן זכויות יוצרים. מסקנה - עדיף שלא להעלות תמונות סרוקות. טקסטים סרוקים בוודאי שאסור להעלות. שרטוטים - רצוי לשרטט מחדש וליצור יצירה חדשה. תמונות - אפשר לצלם יצירות אומנות - אך לא לסרוק יצירות מצולמות מספרים אלא אם עברו 50 שנה מיום יצירת התשליל.

יצירות רשמיות - יצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה - מוגנות 50 שנה מיום פירסום היצירה (לפי סעיף 18 לחוק). (היינו - יכול להיות שזכויות היוצרים יהיו הרבה יותר מ- 50 שנה ממועד הצילום). לעניין סעיף זה, גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עצמאי עבור המדינה - לדוגמא פרסומים או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה.

במדינות ארצות הברית', צרפת, גרמניה יצירה רשמית היא יצירה ששוחררה לנחלת הכלל ואין עליהם זכויות יוצרים (כך למשל כל יצירות השלטון הפדרלי בארצות הברית משוחררות לשימוש הציבור).

באנגליה - המועד הרלוונטי הוא ימי חיי היוצר ועוד שבעים שנה - זכות היוצרים בצילום זהה לזכות היוצרים ביצירות ספרותיות (סעיף 12 לחוק זכויות היוצרים הבריטי משנת 1988).

• וויקיפד אנונימי ביקש ממני להעלות את פקודת וחוק זכות יוצרים לויקיטקסט. הם נמצאים שם תחת hewikisource:ספר החוקים של מדינת ישראל. לשימושכם... Fuzzy 23:46, 28 יולי 2005 (UTC)

רע"א גבע נ' חברת וולט דיסני

לא עוסק בציטוט או בשימוש הוגן אלא בנסיון של דודו גבע לשלב תמונה של דונאלד דק בספרו "הברווז". האם יש סיבה להופעתו בערך? צבי הגבר 2 06:46, 10 אוגוסט 2005 (UTC)

תמונות של יצירות עליהן הזכויות לא שמורות

מה עם תמונות של יצירות כמו "הסעודה האחרונה", לדוגמא, עליהן אין זכויות יוצרים. האם על הצילום שכולו צילום היצירה (נטו בלבד, ללא כל תוספות או שיקולים אומנותיים כאלה או אחרים) יש לצלם זכויות יוצרים? אשמח לקבל תשובה. יניב א 18:26, 24 ינואר 2006 (UTC)

לא חשוב - מצאתי את התשובה שלי בויקיפדיה האנגלית: Note: Accurate photographs of visual artworks lack expressive content and are automatically in the public domain once the painting's copyright has expired (which it has in the US if it was published before 1923). All other copyright notices can safely be ignored. 62.0.173.89 19:15, 24 ינואר 2006 (UTC)

לכל צלם של תמונה יש זכויות יוצרים על תמונתו שלו. זכויות היוצרים פגות 50 שנה מיום הצילום(או, במקרה של צלם ממשלתי, 50 שנה מיום הפרסום). באשר לאמור בויקיפדיה האנגלית - הדבר לא נכון/ לא מדוייק לפי חוקי מדינת ישראל. אין מניעה לצלם כל יצירה המוצגת ברשות הרבים. דרור 08:44, 25 ינואר 2006 (UTC)